שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה נז
אם יש חילוק בין מתי גוים למתי ישראל ובין קברי גוים לקברי ישראל או לא דראינו בפ' המקבל (דף קי"ד ע"ב), שסמך על דברי רבי שמעון בן יוחאי דאמר קברי גוים אינן מטמאין ובפרק המקבל (דף ס"א ע"א) אמרו ג"כ זה שקבריהם אינן מטמאין ושמא במגע ומשא מטמאין כישראל אם החילוק בין המתים גופן ובין קבריהם או דין שניהם שוין ואם סברת ר' שמעון הוסכמה או חכמים חולקים והלכתא כוותייהו דהרי מצינו באהלות, (פרק י"ח) בענין מדורת הגוים שמשם נראה שיש דין אהל לקברי גוים ואסור לכהן שיכנס שם:.
תשובה על שאמרתם אם החילוק בין המתים ובין קבריהם זיל קרי בי רב הוא ואמרה התורה וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר ובמלחמת מדין כתיב כל הורג נפש וכל נוגע בחלל ובאלו הכתובים אין בהם חילוק בין מתים עצמן ובין קבריהם וצוותה התורה הנוגע במת גוי יטמא כך הנוגע בקברו יטמא אבל באהל לא יטמא לדברי הכל כמו שאמרו ביבמות וזה לדברי הכל וליכא מאן דפליג כמו שאמר רבינא דהוא בתרא דאמר נהי דאמעטינהו קרא מאטמויי באהל במגע ומשא מי מיעטינהו קרא ואם היו דברי רבינא על רבי שמעון בלבד הוה ליה למימר אמר ר' שמעון נהי דמיעטינהו קרא מאטמוי באהל או כך היה לו לומר נהי דאמר ר' שמעון שאין מטמאין באהל במגע ומשא מי אמר. עכשו דאמר נהי דמיעטינהו קרא וכו' ודאי לדברי הכל קאמר ומה שאמרו אשכחיה לאליהו וכו' מאהיל היה ולא נוגע כמו שתבין מדברי רבי ינאי ומה שזכר רבינו אפרים שמצא משנה באהלות שקברי גוים אהל אינו נלמד משם שום דבר מזה וזה נוסח המשנה מדורות הגוים טמאים כמה ישהא ויהא צריך בדיקה ארבעים יום אע"פי שאין עמו אשה וכו' את מה הם בודקים את הביבין העמוקים ואת המים הסרוחים וכו' הנה פירוש זאת המשנה הוא שהמקומות מארץ ישראל אשר יהיו בהם הגוים טמאים מדרבנן כמו טומאת אשה בח"ל והכל שוה מפני המתים אשר הם קוברים שם ואם ישהא ארבעים יום אזי אנו אומרים אפשר שהפילה וקברו הנפל שם ולכן גזרו אף שלא תהיה שם אשה שלא יהיה חששה זו אפילו הכי גזרו ולכן אם עבר ארבעים יום צריך בדיקה כדי שלא יהיה חילוק במדורות הגוים אם תהיה שם אשה או לא ואת מה בודקין את הביבין וכו' דשם חוששין שמא השליכו לא שיחפור את כל הארץ שלא הוחזקה שם טומאה זהו פירוש המשנה שם ואין ספק בזה וכתב משה: (אמ"ת עיין בהלכות טומאת מת פ"א ובתוספות בפרק המקבל דף ס"א ובתוי"ט מסכת אהלות פרק ח"י יע"וש):