שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה נד
לינהר לן עיינין הדרת יקרת צפירת תפארת מורינו ורבינו משה אדונינו הרב הגדול בישראל המובהק הפטיש החזק נר המערבי דגל החכמים אות העולם ופלאו: שהצור בראו. בעם מקוראו. יהי שמו לעולם. במאמר אלהי עולם כירח יכון עולם ויעטר כללי קהלות הקדש בחייו ובאריכות ימיו ויחיה בנו חמודו ידידו יחידו ויזכהו לתורתו ולחכמתו ולמעלתו וגדולתו כחפצו ותאותו. בחצר יהודי יש דקל אחד סמוך לכותל הנוטה לרשות הרבים בקירוב הרבה והדקל הולך וגדל במאד מאד והוא נוטה לרשות הרבים וכנגד כותל זו בית ועד של גוים וגם חצר של גוים ובימי החורף אשר הרוחות והרעמים גוברים פחדנו שמא ישליכנה הרוח והוא סכנה מפני העוברים והשבים. ואף גם זאת כי בעת אשר תציץ ותגדל פירותיה ירגמוה באבנים להפיל התמרים ומתמלא כל הקרקע אבנים ולא יבצר שום בר אינש אשר יעבור ותגע בו אבן ויזיקהו ע"כ יורינו מורה צדק אם יוכל לעוקרו מאחר כי הוא מוכן לפורענות או אינו יכול תורינו מורינו ויבא שכמ"ה:
תשובה צריך לעוקרו שמא ח"ו יבא תקלה בסיבתו. ומה גם כדי לפנות המקום ולזה יכול לעוקרו והתורה לא אסרה כי אם עקירה בלי שום צורך דאז הוי משחית ולזה ציותה התורה לא תשחית את עצה. וכתב משה:.