שות פאר הדור· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שאלה טו
שאלה מהו פירוש לא. נאכל ולא נעבד ונאכל ולא נעבד ונאכל ונעבד. ואם יש איזה דין שביעית בזמנינו זה בא"י ובסורייא במה שיזרעו הגוים אם לאו תורינו הדרתו ושכ"מה:
תשובה אמרו במשנה (שביעית פ"ו משנה א') שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל וכו' וזאת המשנה מה ששמענו בפירושה תמיד הוא מה שזכר רבינו יצחק בן גיאת בפירושיו ואמר שהוא מה שפירשו בו כל החכמי' ולזה הסכמנו והוא כי פירוש לא נאכל ולא נעבד היינו אם עבר ועבד הארץ בשביעית בזה הסוג אם יצא הזרע אינו יכול לאכול ולאחר זמן שישבנו ועייננו היטב בכל הלכה והלכה מחבורינו הגדול נראה לנו פירוש המשנה ונתגל' טעמ' בסבר' רבינו הקדוש זצ"ל והוא שעבודת הארץ בשביעית בלא תעשה כמו שנאמר ולא תזרעו ולא תבצרו את נזיריה וכן מה שתוציא הארץ מאליה מן פירות הארץ או פירות האילן זה מותר לאכול והוא הפקר כמו שאמ' הכתו' והית' שבת הארץ לכם לאכלה ונוסח המשנה (שם פ"ז) שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה ולהדלקת הנר וזהו דין תורה אמנם מדברי סופרי' גזרו כל מה שתוציא הארץ בשביעית מהדברי' הנזרעין גזרו שתהא אסור באכיל' התבוא' והקטנית והירקות וכיוצא וזה הוא הנקרא ספיחין ואסרו' מפני עוברי עביר' שמא ילך אדם רשע ויזרע תבוא' או ירק בגינתו ויביאנ' ויאכלנ' או ימכרנ' ויאמר מן הספיחין הוא שעלו מאליה' נמצא אם התרנו לאכול הספיחין גרמנו מכשול לעוברי עביר' ויורגלו לעבוד' הארץ וכמ"ש בספרא הספיחין אינן מן התורה אלא מד"ס וזהו גזר' חכמי' והוא האמת ואמרו במשנה (שם פ"ז) וחכמים אומרים כל הספיחין אסורין ולא הותר אכילת הזרעים כי אם מיני זרעונין וירקות אשר לא יזרעו והם עולין מאליהן כגון האזוב והפודנג וכיוצא שהן מיני עשבים שאינן נזרעין ויוצאין מאליהן והוא אומרם הפיג' והירבוזין השוטין והחלגלוגות והכוסבר ונלקחין מכל אדם בשביעית שאין כיוצא בזה נשמר אבל הלפת והכרוב והכרפס היוצא בגינה וכיוצא בכולם אסור מדרבנן ופירות האילן כלם מותרין כמו שאמרנו אחר כל אלה אמרו במשנה (שם) שכל מה שקדש עזרא בקדושה שניה הוא אשר החזיקו עולי בבל הספיחין שלו אסורין ועבודתו אסורה והוא אומרם לא נאכל ולא נעבד וכל מה שהחזיקו עולי מצרים בקדושה ראשונ' שלא החזיקו עוני בבל דהוא מן אמנה עד נחל מצרים לאורך ולרוחב ומה שקדש עזרא הוא עד כזיב כל אלו היו תלוים בקדושה ראשונה וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ונא קדשה לעתיד לבא ולזה ספיחין שלו מותרין ואעפ"י כן עבודתו אסורה מדין תורה והוא אמרם כל מה שהחזיקו עולי מצרים ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד וכל המקומות חוץ מזה ואפי' שוכנים בה ישראל אינו נחשב מן א"י ולזה נאכל ונעבד וכמו כן ספיחי סוריא מותרין לא תהיה קדושת סוריא חמורה מקדושת א"י אשר החזיקו עולי מצרים ובמה שהקדמנו והצענו לפניכם יפורש לכם שהדבר אשר יזרעוה הגוים בא"י בשביעית וגם במה שהחזיקו עולי בבל מותר באכילה מפני כי הדבר היוצא מאליו מותר מן התורה אבל חכמים גזרו מפני עוברי עבירה ישראל שמא יזרע ולכן גזרו על ספיחי ארצו. אבל הגוי דאינו מצווה על השביעית ספיחי ארצו מותרין ואין חילוק בין ספיחי ארצו או אשר יזרע בכל מקום דהוא מותר לזרוע וא"ת ולמה לא נגזור על פירות וספיחי הגוים אטו ספיחי ישראל זה אי אפשר דהיא גופא גזיר' ואנן ניקו' ונגזור גזירה לגזיר' ולכן הוא יכול ליזרע בלי ספק והוא מותר באכילה ואין כאן איסור מן התורה ואפילו לישראל לא אסרה התורה אלא זריעה בלבד אבל הירק היוצא מאיליו או אם עבר וזרע הוא מותר מן התור' כמו כלאי זרעים שאסור לזרעה ומותר לאכול הדבר היוצא מאליו ורבנן הוא דגזר עליו שלא לגרו' מכשול לעו לעוברי עבירה ויבא ליזרע וכתב משה: