הלכות בשר בחלב
סימן לט - הכשרת תנור חלבי לבשרי ולהיפך
שאלה
בס"ד
לכבוד הרה"ג הגר"ע סילבר שליט"א
מועדים לשמחה,
ברשות כת"ר יש לי שאלה הלכה למעשה שמעסיקה אותי עידן ועידנים ולא זכיתי למצוא מי שיעסוק בה.
כידוע פוסקי זמננו התירו להכשיר תנור מבשרי לחלבי ולהיפך בג' תנאים: לנקותו היטב, להמתין מעל"ע, ולהפעיל על חום הכי גבוה לשעה קלה (ואמנם המהודר ביותר הוא לא לעשות כן).
השאלה היא מה הדין בדיעבד כשלא הקפידו על כל ג' התנאים? האם כל ג' התנאים לעיכובא? אולי רק חלקם?
האם בשעת הצורך כשלא הקפידו על כל התנאים ניתן להשתמש בתנור עבור המין השני?
יישר כח גדול וברכת כט"ס,
יהודה
תשובה
לכבוד הג"ר יהודה משה שליט"א
שלום רב
הנה אמנם מעיקר הדין אפשר להכשיר מבשרי לחלבי ולהיפך, אך מנהג בני אשכנז הוא לא להכשיר כלל מבשרי לחלבי ולהיפך כמבואר בפוסקים וז"ל המ"א סי' תק"ט סקי"א, ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסו' בדבר ומ"כ בשם הגאון מהור"ר בנימין מפוזנא ששמע ממהר"מ יפה הטעם למנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהי' לו רק כלי א' ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי כדאי' בחולין דף ט' ע"ב עכ"ל, וכן הובא במ"ב שם סקכ"ה וסי' תנ"א סקי"ט, אכן בכמה אופנים מסוימים בלבד אפשר להכשיר באופן כזה יעויין במהרש"ם ח"ב סי' רמ"א ובמ"ב שם.
יתכן ששאלתך היא לדעת פוסקי ספרד שלא הזכירו מנהג זה והקילו בדבר, והם הפר"ח יו"ד סי' צ"ז סק"א, החיד"א במחזיק ברכה סי' תק"ט ב' ועוד. כמו"כ בשער המלך הל' יו"ט פ"ד ה"ח כתב שבכלי שהכשרתו ע"י ליבון מותר לשנותו בכל אופן. א"כ לדברי השער המלך לכאורה ה"ה תנורים שלנו בכלל היתר זה גם לבני אשכנז. אם כן למנהג בני ספרד, ולדעת השער המלך הנ"ל גם למנהג בני אשכנז, כמדומה שאין חילוק בין דיני ההכשרה בין חלבי לבשרי לבין הכשרה מכלי שנטרף.
אמנם כתב הגרי"א דינר [הבית בכשרותו עמ' ל"ג] שלא לעשות כן בלא הוראת חכם, שהרי מאוד מצוי ששיירי החלב או הבשר דבוקים מאוד ובכמות גדולה וקשה להוציאו מידי דופיו, וגם בהכשרתו לפסח הסתייגו הפוסקים מלנהוג כן למעשה, גם אם יש להתיר מעיקר הדין.
לגבי הכשרת תנור לפסח המצופה אמאיל מועיל להכשירו ע"י הסקתו למשך כמה שעות (הגר"א קוטלר - ספר הלכות פסח פט"ז הערה קמ"ב), ויש שהוסיפו לנקותו קודם בחומר נקיון חריף (הגרח"פ שינברג - ליקוט הלכות לפסח (פינקלשטין) עמ' 2), ויש שהורו שאין להכשירם אלא בליבון, אא"כ מדובר בתנור עם מערכת נקיון עצמי ע"י החום (הגר"מ פינשטין - הלכות פסח הנ"ל הערה קל"ו והערה ק"נ).
בתנור העשוי מתכת ג"כ הורו כמה מגדולי הפוסקים דאמנם מעיקר הדין מועיל הסקתו בחום גבוה (עיין מנח"י ח"ג סי' ס"ו סק"ג, שם ח"ד סי' י"ב סק"א, מנח"ש מהדו"ת סי' נ"א, קובץ מבית לוי ח"א עמ' ל', וע"ע חוט שני פסח פ"י סק"ב), ויש שהורו שיש ללבנו עם לפיד (הגריש"א - סידור פסח כהלכתו ח"א פ"ח הערה 11).
בתנור שנטרף הורו גדולי הפוסקים (הו"ד בס' הבית בכשרותו עמ' ל"ג וע"ש עוד עמ' ל"ב) דסגי בהפעלה בחום הכי גבוה, מ"מ כאן יתכן שצריך ג"כ ניקוי כאן באם עינינו רואות שבלא ניקוי לא נעלם כל מה שהיה עד כה.
ולסיכום על מנת להכשירו מעיקר הדין יש בעיקר להסיקו בחום הגבוה לשיעור זמן ומלבד זאת לודא שלא נותר כלום מעברו. אם יש שהזכירו ענין של המתנת 24 שעות יתכן שהוא לשופרא דמילתא [מאחר וכל ההכשרה של התנור אינו ממש לכתחילה].
סימן מ - האם יש ענין שיהיו קומקומים נפרדים לחלבי ובשרי
ז' אדר ב' ע"ו
לכבוד ידידי ר' אלעזר קניג נ"י
שלום וברכה
ע"ד שאלתך האם יש ענין שיהיו דוקא ב' קומקומים א' לחלב וא' לבשרי, י"ל דיש בזה מעלה שעי"ז לא יהיה ההבל בכלי שאליו יוצקים מהקומקום עולה אל הקומקום ונכנס בו טעם בשר וחלב.
הנה באמת כתב התרוה"ד סי' ק"ג וז"ל, מחבת של חלב תחת הקדירה של בשר שכתב הרא"ש הזיעה עולה ואוסר וכו', נראה השיעור שאם אין היד סולדת בו בקדירה של בשר מחמת הזיעה אפי' אם היה הזיעה עולה אפי' שעה אחת אפי' שתים אין איסור בדבר, אם לא שהקדירה רותחת בפני עצמה, ותדע שכן מנהג פשוט שתולים בשר לייבש למעלה מן הכירה שמבשלין עליה חלב תדיר אע"פ שהזיעה עולה מן התבשיל של חלב הואיל ואין היד סולדת בבשר מחמת חום אותה זיעה אינה אוסרת וכו' עכ"ל.
אכן הרמ"א יו"ד סי' ק"ה ס"ג כתב, אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור ובדיעבד אין לחוש עכ"ל. וביאר הש"ך ס"ק י"א, אסור לערות כו' משום דההבל עולה מהנר למעלה עכ"ל. וכן בפליתי סבר דהטעם הוא משום ההבל ולא משום ניצוק, וז"ל בסק"ח, אסור לערות וכו' היינו בעליון צונן ותחתון חם דהבל אוסר אבל שניהם צוננים או שניהם חמין אף שהתחתון יותר חם מ"מ מותר דדין זה לקוח ממשנה דפרק ה' דמכשירין כדתנן משנה יו"ד המערה מחם לחם מצונן לצונן מחם לצונן טהור מצונן לחם טמא וקיי"ל כת"ק דווקא צונן לתוך חם אסור [וע"ש גם בביהגר"א], וכ"כ הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין פ"ז הל' ב' ונתן הטעם הבל וזיעה עולה למעלה ומערבו אבל זולת זה מותר דאין באוסרין ניצוק וכמ"ש מהרי"ל בתשובה סימן ע"ב ס"ח עכ"ל הפליתי, ודינים אלו על צונן וחם הביא גם הבאה"ט, והביא שם עוד בפליתי שהט"ז ס"ק ו' נתן טעם משום ניצוק, וא"כ אפילו בצוננין או שניהם חמין אסורים ואינו אלא רק בצונן לתוך חם אסור ע"כ. (ועיין שער הציון ריש סי' תמ"ה סק"ד גבי פסח, וע"ש בשו"ע הגר"ז סי' תנ"א סנ"ט).
א"כ בודאי שיש ענין לחוש שיהיו ב' קומקומין, אחד לחלבי וא' לבשרי, אך מכיון שיש כאן כו"כ אופנים להקל לפוסקים אלו שלפנ"ז, וגם הזיעה עצמה אם אין הקומקום קרוב לכלי החלבי או הבשרי אינו שואב ממנה, עכ"פ לדעת מי שאין אוסר מצד ניצוק מותר. א"כ יש מקום ג"כ למה שנהגו הרבה שלא לחשוש לזה, וכנראה שאין חיוב להחמיר בדבר. אך לא להורות הלכה באתי, שהרי לא הגעתי להוראה, אלא רק לדון ולישא כדרכה של תורה. ומ"מ אם מקפיד לא לערות מן הקומקום עצמו לתוך כלי חלב ובשר אלא רק לכוס ומשם לכלים החלביים והבשריים ג"כ ש"ד.
וכעת ראיתי בספר אהל יעקב סימן ק"ה עמודים תס"ה - תס"ט שהאריך בזה, והביא שם שדעת הגרש"ז אוירבך להקל ודעת הגרי"ש אלישיב להחמיר, עי"ש בכל פרטי הדינים והדעות והמקורות שהביא, ואני לא באתי רק לעורר העיון.