שות עין המים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימן יט
לכבוד ידידי ב"ד הרב מו"ה מטה בערנשטיין נ"י:
בדבר שאמר לי כבודו דבר נפלא בשם חותנו הגאון מו"ה יהושע העשיל רוקח ז"ל, (הוא היה תלמיד מובהק לאאמו"ר הגאון ז"ל ואהבו כנפשו), בראשית כ"ט כ"ה, ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני, דידוע שאבותינו הקדושים קיימו התורה כולה, וקיים יעקב אף דם חמוד, ולכן חרה לו, ואמר מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני להכשיל אותי בספק נדה, וש"י. ואנכי אמרתי לב"ד הרב נ"י אשר לפ"ז מאירים דברי רש"י על פ' ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה, פירש"י מלאו ימי שאמרה לי אמי, ועוד מלאו ימי שהרי אני בן פ"ד שנה ואימתי אעמיד י"ב שבטים, וזהו שנאמר ואבואה אליה והלא קל שבקלים א"א כן אלא להוליד תולדות אמר כך.
והרמב"ן תמה עליו למה לא פירש מלאו ימי כפשוטו וכמו שתרגם אונקלוס ארי שלימו ימי פולחני, ובשביל הימים שאמרה לו אמו וגם מפני שהוא בן פ"ד שנים לא יתן לו לבן בתו קודם זמנו אשר התנו ביניהם ע"ש. וגם דברי רש"י והלא קל שבקלים א"א וכו', צריכים ביאור דאף אם היה אומר בל' נקיה היה יכול להוליד ולדות והמעיין ברש"י שם ל"ח ט"ז הבה הכיני עצמך כל לשון הבה לשון הזמנה הוא, ודקדק רש"י מדאמר הבה את אשתי ופירושו הזמינה את אשתי פועל סתם, ולא אמר תן לי את אשתי, לכן פירש"י שיעקב רצה שרחל יהיה לה דם חימוד בעוד שהיא בבית לבן, ולכן בקש מלבן קודם שנשלם זמן התנאי הבה או הזמינה את אשתי, ולומר לה כי אבוא אליה כדי שיהיה לה דם חימוד וכדברי ב"ד הרה"ג ז"ל המסולאים, ואמר ללבן כי מלאו ימי שאמרה לי אמי, ואף אני בן פ"ד שנה, לכן אבקש אותך שיהיה לה דם חימוד עד שימלאו זמן התנאי, לכן חרה ליעקב ואמר ללבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי ולה היה דם חימוד ולמה רמיתני להכשיל אותי בספק נדה. וע"ז השיב לו לבן הארמי תשובה נצחת, לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה, ואף אם אומר לרחל לא יהיה לה דם חימוד כי יפוג לבה מלהאמין לי, לכן בעבור כי מלאו ימיך שאמרה לך אמך וכו' נתתי לך את לאה שהיה לה דם חימוד ועתה מלא שבוע זאת ויהיה גם לרחל דם חימוד, ונתנה לך גם את זאת, ולאות כי לא עלה על לבי לרמות אותך בעבודה אשר תעבוד עמדי. ונכון:
שמות ח' כ"ב ולא יסקלונו פירש"י בתמי'. ולכאורה דבריו תמוהים היפלא מה' דבר. ולדעתי רש"י מפרש שהפסוק לא נכון לעשות כן וגו' הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, אמרו זאת לפרעה כי המצריים יסקלו אותו אם יתן רשות לעשות זאת בארצו, ומפני כבוד המלכות לא אמרו יסקלוך רק אמרו יסקלונו, כמו, שפירש רש"י שם ה' ג' פן יפגענו פן יפגעך היו צריכים לומר. ונכון:
כ"ד ואוהבו זאב וואלף בהגאון מהרי"מ ז"ל: