אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב סימן א › כותרות השו"ע מתחת יד מי יצאו]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

סימן א · כותרות השו"ע מתחת יד מי יצאו]

האם מרן חיבר את השו"ע בסוף ימיו בעת חולשתו]

ה. עוד הביא בספר יוסף בחירי הנזכ׳ (עמי שעג), דהגאון ר׳ אברהם יוסף שלמה גראצייאני בספרו אשר שמו יקובנו אי"ש ג"ר הנמצא בכת"י, והוא בן דורו של הג"ר שמואל אבוהב כתב בהגהותיו על השו"ע (סימן תרה), כי שם נכתב בכותרת השו"ע בעניין כפרות ביו"כ בזה"ל, מנהג של שטות, [ואולם אינו נמצא לפנינו, וחזיתיה לשו"ת שמע שלמה ח"ד (חיו"ד ריש סימן ג) דכתב הרה"ג יצחק אוסטרליץ חבר במפעל השו"ע השלם, כי כן היה מופיע בדפוסים הראשונים, ומשנת תסח דפוס אמסטרדם ואילך השמיטוהו. ועוד ראה בספר עריכת השלחן להרה"ג שלמה קורח שליט"א (ח"א עמי קעז) דיש בידו דפוס קדמון, וכתבו בו מנהג של שטות, ואיהו הרב קורח פשיטא ליה דמרן כתבו ע"ש.] וכתב על כך וז"ל, שמעתי מחכמי הדור ז"ל, ובפרט מהגאון מופת הדור כמוהר"ר נתנאל טרבוט זצוק"ל מ"ו וקרובי, כי דברים הללו אינם מהרב הגדול והמופלא בדורו כמוהרר"י קארו ז"ל, רק דברי תלמיד א׳ שכתב כן כשהיה מסייע לרב הנ"ל לכתוב כללי דיני ספר ש"ע זה על כל סי׳ וסי׳, ושכך קבל מרבותיו ודאי. ועוד הביא שכ"כ בשו"ת שמש צדקה ח"א (סימן כג דף ל עמי ג) וז"ל, איך בימי חורפי בהיותי מתאבק בעפר רגלי גאון ישראל כמהרר"ש אבוהב זלה"ה, שמעתי ממנו שהדברים הרשומים בש"ע א"ח קודם סימן תרב מנהג הכפרות בעיה"ך מנהג של שטות הוא, קבלה היתה בידו שאינם דברי מהריק"א, אלא דברי מסדרי הסימנים והמפתחות. והראיה שהמחבר לא כתב בפנים אלא יש למנוע המנהג, ולא הלעיג עליו. עכ"ל. וכ"כ בספר שלחן לחם הפנים לגאון ר׳ יצחק הלוי וואלי כת"י (סימן תרד א דף 92א) והוא מתלמידי מהר"ש אבוהב וז"ל, מנהג כפרות בעי"ה מנהג של שטות הוא, אינו מדברי הב"י ז"ל, אלא המדפיס שם אותו מדעתו. כך קבלנו מבנו של המדפיס עצמו הראשון שהדפיס הש"ע. ובריך רחמנא דשקליה למטרפסיה מיניה בהאי עלמא, דבן בנו היה שוטה.

עכ"ל. ולעצם הענין האם הכותרות אשר בשו"ע יצאו מתחת ידי גללי ידיו הקדושות של מרן או שמא המדפיסים כתבום, ע׳ בשו"ת שמע שלמה ח"ד (יו"ד סימן ג) דעמד על מדוכה זו באורך, והביא כי הש"ך חו"מ (סימן שפו ס"ק ד) כתב כי הכותרות יצאו מתחת ידי מרן, וכ"כ הסמ"ע (בסוף הקדמתו), וכ"כ בשו"ת שמחת כהן (ח"ו בכללים שבסוף הספר אות לד) בשם הרב כפי אהרן. ועל כן כתב הרב שמע שלמה שליט"א כי הכותרות יצאו מתחת ידי מרן, ומש"כ בשו"ת שמש צדקה לגבי הכותרת בסי׳ תרה מנהג של שטות, דהוא מדברי מסדרי הסימנים, י"ל שכתב כן רק לגבי סימן זה. ואין ספר זה תח"י. עכת"ד. ובאמת שכן משמע מל׳ הרב שמש צדקה ח"א (או"ח סימן כג ד"ה והאמת) וז"ל, ואסהדנא עלי שמים וארץ, איך בימי חורפי בהיותי מתאבק בעפר רגלי גאון ישראל כמהרר"ש אבוה"ב זלה"ה, שמעתי ממנו שהדברים הרשומים בש"ע א"ח קודם סימן תרב (צ"ל תרה) מנהג כפרות בעיה"ך מנהג של שטות הוא, קבלה היתה בידו שאינם דברי מהריק"א, אלא דברי מסדרי הסימנים והמפתחות. ע"כ. וא"כ משמע שדוקא כותרת זו לא כתבה מרן אלא שלחו בה יד המסדרים, ומכלל הן אתה שומע לאו, כי שאר הכותרות מרן כתבם. וגם איהו הרב שמש צדקה בהמשך דבריו שם כתב להוכיח מהב"י והשו"ע מתוך שלא הלעיג על המנהג, אלא כתב שיש למנוע המנהג, וא"כ הוא סיוע שיש בו ממש לכך שהכותרת אינה ממרן. ע"כ. וזכה לכוין לכך מדנפשיה הגר"ש עמאר שליט"א בעמ"ח שו"ת שמע שלמה שם ח"ד (יו"ד סימן ג אות ו) ועע"ש. ותנא דמסייע לכך הם הדברים הנזכרים לעיל מהעדויות של האי"ש ג"ר, והרב שלחן לחם הפנים, דמשמע כי רק זו הכותרת הוסיפו מדנפשם. וע"ע לגאון רבי ראובן מרגליות בקובץ רבי יוסף קארו (עמי צה) דגם הוא הביא את השמש צדקה הנ"ל, והוסיף עוד כי בכותרת לירד (סימן שלט) נאמר שתוכן הסימן דיני גוסס וכר ומה הם הסימנים היפים. ע"כ. ובשו"ע שם לא נזכר ענין הסימנים היפים כלל. וכתב כי יש לשער שהיה כתוב שם מאשר הוזכר בכתובות (קג ע"ב) מת מתוך שחוק סימן יפה לו, ומאיזו סיבה נשמט. ע"כ. ועוד יש להוסיף כי בשו"ע (או"ח סימן מח) בכותרת כתוב, אומרים פרשת התמיד ופסוק קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ואילו בשו"ע ישנו רק סעיף אחד וז"ל, באמת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף דשבת, אבל לא בר"ח ויו"ט, מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף עכ"ל. ולא נזכר בהלכה שאומרים פרשת התמיד. ובאמת הרמ"א הגיה לפני דברי השו"ע כן ואומרים פרשת התמיד וכו׳, ברם יתכן שכיון שדין זה יוצא מתוך הדברים בדרך דיוק, לא טרח מרן לכותבם בפירוש. ועוד ראה בשו"ע יו"ד (סימן רמח) דשם כתוב בכותרת מי חייב בה, ומי ראוי לקבלה וכו׳. ובפנים לא נזכר ממי ראוי לקבלה. ומ"מ איך של יהיה נראה מצד אלו הדברים האחרונים בענין הכותרות, כי אין בזה לגעת בעצם קבלת הוראות מרן, כי אם רק בכותרות, וגם נראה כי אף הכותרות כתבם מרן, וכמבואר. ושוב ראיתי לספר מבא השלחן הנדפ"מ (ח"א פרק טז אות ב) דגם איהו מסיק הכי דהכותרות מתחת ידי מרן נגזרו, ושכן כתב הגרי"ח סופר שליט"א בספרו ברית יעקב (עמ׳ שי), ושכ"כ בשו"ת זכרי כהונה (ח"א מע׳ פ כלל כב) ועע"ש.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה