אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב מלאכת מחתך › מחתך בגוף הדבר שצריך לו]

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

מלאכת מחתך · מחתך בגוף הדבר שצריך לו]

מלאכת מחתך

יא. וחזי הוית לדברי הרמב"ם בחידושיו לתלמוד הקרוי חידושי הרמב"ם לתלמוד (הוצאת מכון התלמוד הישראלי) ושם בשבת (עה ע"ב) כתב דברים נפלאים, והנני להעתיקו בלשון קודשו, ודבריו קאי אמימרא דרבי חייא בר אבא ג' דברים סח לי רב אשי משמיה דרבי יהושע בן לוי, המגרד ראשי כלונסאות בשבת חייב משום מחתך וכו', והמסתת את האבן בשבת חייב משום מכה בפטיש. והנה ז"ל, ואומ' ר"מ בפירושו, יש להקשות אמאי המסתת את האבן אינו חייב משום מחתך, ואמ' ז"ל שדיקדק הרב רבי' יהוסף ז"ל רבו (רבינו יוסף אבן מיגאש) ואמ' הכא הוא טעמא דלא מחייב משום מחתך, אלא היכא דלא קא עביד מלאכה בגוף אותו דבר שצריך לו, כגון מחתך בעור, דלא קא עביד מלאכה בגוף העור שצריך לו, אלא קוצץ ממנו חתיכות והרחיקן מעל העור שצריך לו. אבל בגוף העור שהוא צריך, לא קא עביד מעשה. לאפוקי מסתת באבן, שהוא עושה מלאכה בגוף האבן, וחופר בה ומשווה פניה, כדי שתהיה נכונה לעשות עליה אבנים אחרות בבנין, שאינו חייב משום מחתך, אלא משום מכה בפטיש. ונפקא מינה שאם היתה האבן נכונה, ופניה שוות, ויש לה קרנות, ויוצאה לכאן ולכאן, וסותת האבן בשבת, שיהיה חייב משום מחתך, דדאמי למחתך העור. ועל דרך זו מיפרש המגרד ראשי כלונסאות של ארז, שחתך ראשיהן והרחיקן, ולא עשה מלאכה בכלונסאות גופן, זה הוא נוס' דבריו ז"ל. עכ"ל. והנה כן כתב גם ברבינו פרחיה (שם) בשם הרמב"ם, מילה במילה. וכן הובא בהקדמת ספר מעשה רוקח, ובספר טל אורות ג'ויא מלאכת מחתך (בשם ר' אברהם בן הרמב"ם).

ונמצא לפי"ז, כי החותך את שקית החלב ע"י מספרים, או סכין במידה מדוייקת, לא שייך כאן מלאכת מחתך, כי המלאכה נעשית בגוף הדבר שבו משתמש. ואומנם עדיין נשאר קשה לפירוש זה, הראיה מדין כוורת, ומדין הלוקט יבולות. ולענ"ד יש ליישבם ע"פ המבואר לקמן (אות טז). ושוב ראיתי שכ"כ לתרץ בספר בנין שבת (פרק מו), ויובאו דבריו לקמן (אותיות יד,טו) בעז"ה ובישועתו. ובזה הצלנו את הרמב"ם וסיעתיה מפני קושית הרב טל אורות (מלאכת מחתך) כי לפירוש הרמב"ם תקשי מדין כוורת דבורים שהמסיר קנים הבולטים הרי זה מכה בפטיש, ולא מחתך. וכתב ואפשר דרבינו יוסף (מיגאש) מפרש ההיא משום מחתך. ע"כ. ובספר בנין שבת (פרק מז אות ב) מכח קושיא זו כתב פשט חדש ברמב"ם, שלענ"ד כלל לא נרמז ברמב"ם אחר המחילה, כי ביאר בו דכל שמסיים את האבן ומחליקה שוב לא שייך מחתך, כי מתחייב משום מכה בפטיש. ע"כ, ועע"ש. והרמב"ם כלל לא כתב כן, אלא טעם אחר כי תלה זאת היכן נעשית המלאכה, וכנ"ל. וגם הרמב"ם מבאר שמרבע את האבן, ולא כהבנת שאר הראשונים שמחליק את האבן, והרב בנין שבת למד כן אף ברמב"ם, ודו"ק. ואכמ"ל. וזה יצא לו להוסיף את פירושו ברמב"ם, מפני הקושיא הנ"ל. אולם לדרכנו הכל אתי שפיר, ודברי הרמב"ם באים יחדיו עם פירושם של שאר הראשונים, אשר יובאו בסמוך בעז"ה.

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה