אור ברסלב
שו"ת נחלת לוי - חלק ב השלכת המפה החד פעמית עם הלכלוך › סימן כט - פתיחת שקית חלב ע"י סכין או מספרים - איסור סותר

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

השלכת המפה החד פעמית עם הלכלוך · סימן כט - פתיחת שקית חלב ע"י סכין או מספרים - איסור סותר

סימן כח - חיבור שולחן לכסא תינוק

תוכן התשובה בקצרה

א, ב. משום סותר. הנה בדין חותלות אין סותר, וכתב המ"א כי טעם הדבר מפני שהחותלות משמשות לבישול התמרים, ולפי"ז שקית חלב שאינה משמשת לבישול החלב, אלא רק לאיחסונו, אסור. ג. אולם טעמו של המ"א נדחה, משום שמרן כתב חותלות של תמרים וגרוגרות וכו', והלא גרוגרות מבושלות זה מכבר המה. ד. ובאמת פוסקים רבים ביארו את טעם היתרם של חותלות, משום שעשויות מכלי גרוע, ונזרקות אחר השימוש. ה. וגדולה מכך כתבו כמה פוסקים לבאר, כי לכך נתכוין המ"א, כי מש"כ שהתמרים מתבשלים בחותלות, הוא טעם לכך שאנשים עושים את החותלות מכלי גרוע, שהרי מיועד הוא רק לבישול ושוב אח"כ נזרק, וכיון שהוא כלי גרוע אין בו משום סותר. ויתר על כן כתב התהל"ד, כי אף הלומדים במ"א שכוונתו שהיתר חותלות תלוי דוקא אם מתבשלים בהם או לאו, מ"מ יודה בכלים חד פעמים דשרו. ו. והעיקר כי מרן ס"ל דלא כטעם שאמרו משום שהתמרים מתבשלים בתוכם, דתלה טעם היתרם של חותלות בכך דדמי לקליפי אגוזים. והמאירי והר"ן ביארו דלכן החותלות טפלים לאוכל. ואשר יוצא א"כ, כי משרא שרי בשקית חלב לפותחה, ואין בכך סותר, דדמי לדין חותלות. ז. ואולם עדיין יש לחלק בין חותלות לשקית חלב, כיון שהשקית היא עבה וברת קיום. ואף שמשליכים אותה, מ"מ אם חפוץ יחפצו אפשר להשתמש בה, וא"כ יש לאסור. אך זה אינו, לא מבעי להני אשלי רברבי שתפסו בביאור היתר חותלות לפי שהחותלות נזרקות אחר השימוש, וא"כ אינו תלוי בחוזק, וה"ה דשרי הכא. אלא אף הסוברים דהיתר חותלות תלוי בחוזקם, יש לומר דעדיין שקית חלב נחשבת ככלי חלש. וגם איכא הכא כמה ס"ס, שמא כרוב הראשונים דשרי לשבר אף חבית שלימה. ואף למרן דשרי רק במוסתקי, שמא כדעות שהיתר חותלות תלוי בכך שהם חד פעמיים. ושמא שקית חלב חשיבא ככלי רעוע לכו"ע.

שאלה: החפץ לפתוח שקית חלב בשבת, האם מותר להשתמש במספרים או בסכין לשם כך, או שאסור משום מחתך.

תשובה: א. מוקד השאלה אשר חפצנו לעמוד עליה, הוא מצד איסור מחתך, שהרי חותך את שקית החלב במידה מדויקת, שלא יהיה הפתח רחב מדאי, ולא צר, וגם מחתך הוא ע"י כלי, וא"כ לכאורה איסורו איסור תורה. ואה"נ כשלא מקפיד על המידה, אלא חותך כאשר יצא, פעם נקב גדול ופעם קטן, בזה אין לבא ולאסור משום מחתך. אך רבים וכן שלמים מקפידים על חיתוך שקית החלב בנקב בגודל מסוים כפי חפצם, ואפי' על זוית החיתוך מקפידים המה. וכיון שכמעט שלא ראיתי למי בפוסקים שדיבר בזה, על כן עמדתי ואתבונן בפתגמא דנא, ואשאלה מאת ה' שיאיר את עיני, ולא אכשל בדבר הלכה. ואגב בואנו הלום, הוכרחנו להכנס לעוד אלו מלאכות השייכות כאן. ועל כן חילקנו את הדיון לשלשה חלקים עקריים. הראשון, משום איסור סותר, וכאשר יבואר בעז"ה בסימן זה (סימן כט). והשני משום איסור מחתך, והוא סימן הבא (סימן ל). והשלישי משום איסור קורע, והוא הסימן שאחריו (סימן לא), ובסופו באנו משום מתקן מנא.

פשוט וברור שאין מקום לאסור בהאי מילתא משום מוקצה, דהרי מספרים הם כלי שמלאכתו לאיסור, והותר לטלטלם לצורך גופם ומקומם, וכמבואר בשו"ע (סימן שח סעיף ג).

תוכן העניינים

שו"ת נחלת לוי - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה