אור ברסלב

שות מנחת שי חלק ב· רבי שמואל יצחק שור

תשובה צב

תשובה צא

שלום לכבוד ידי"נ ורב חביבי הרב המאוה"ג חריף ובקי ירא ה' כ"ש מו"ה שמואל נחום הלוי נ"י האבד"ק אוסצי יע"א.

מכתבך היקר השגתי ואודות המקרה לא טובה אשר קרה בעירכם ביום ש"ק הן אמת דעת הרמ"א סי' של"ד סכ"ו בעבר וחילל שבת להציל ממון צריך להתענות מ' יום והדמ"ר שם הקיל בטלטול מקצה די בג"י בה"ב. אולם לדעתי פשוט דאף דהמג"א כ' שם דאף בתחומין דרבנן צריך להתענות מ"מ הרי דקדק הרמ"א וכ' עבר וחילל דהיינו במזיד אבל בשוגג כיון דאוכל דבר אסור בשוגג אם הוא דרבנן א"צ כפרה ודוקא בדאורייתא צריך כפרה ועיין בישועת יעקב או"ח סי' נ"ג שהוכיח דדוקא היכא שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אבל בחייבי לאוין גרידא א"צ כפרה כמו בדרבנן וכ"כ לענין משאצל"ג דלדידן דפטור עליו א"צ כפרה וא"כ למה נימא דמחויב להתענות ע"ז. וא"כ גם הדמ"ר שכ' בעבר בטלטול מוקצה. כוונתו כן בעבר במזיד דאז צריך להתענות בה"ב אף שהוא מדרבנן וא"כ בנ"ד בעירו שעברו רק על אסורא דרבנן כמו טלטול מוקצה וגם חוץ לעירוב דכל רשויות בהז"ז ככרמלית נינהו וליכא אלא אסור דרבנן לרוב הפוסקים כמבואר בסי' שמ"ה וסי' ש"ג וכמה דוכתי אין מספר. וגם אם סתרו גדר לצורך הוצאה דהוי משאצל"ג דקיי"ל דהוי רק דרבנן וא"צ להתענות רק בעבר במזיד וכיון ששגר בפי המון דבשעת הדליקה מותר לחלל שבת ואין שום א' מהמון יודע לחלק בין חילול כיבוי לשאר חילול כ"א לבני עלי' והמה מועטים וכבר כ' הט"ז יו"ד והמג"א סי' ק"ד דאומר מותר מקרי שוגג. וא"כ א"צ כפרה כלל באסור דרבנן. ואף שכ' הט"ז יו"ד סי' צ"ט סק"ז לענין עבר וריבה דשייך בזה לשין שוגג אף דנקט עבר וריבה דמיירי בעבר במזיד אלא שסבור שמותר לרבות הרי דגם באומר מותר שייך לשון עבר מ"מ הרמ"א כאן שכ' עבר וחילל ע"כ דלא מיירי באומר מותר דבאומר מותר בדרבנן א"צ ודאי כפרה ועיין בנה"מ חו"מ סי' רל"ד שהביא ראי' דבדרבנן א"צ כפרה מהא דאמרינן מדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא ואם הי' נענש על השוגג איך הי' מניחין לו לעבור ולקבל עונש א"ו דאינו נענש על השוגג עיי"ש. הרי להדיא דאף דאינו שוגג ממש רק שנסתפק לנו הדין ויש תיובתא ע"ז מ"מ כל זמן שלא נתברר הדין להיפוך עדיין קרוי שוגג ואינו נענש ע"ז דאל"כ אין מניחין אותו לעבור. ועכצ"ל דהרמ"א כאן לא מיירי באומר מותר או דמיירי באסור דאורייתא דאז אפי' בשוגג צריך כפרה וכ"מ לשון הרמ"א שכ' במקום חטאת יתן ח"י פשוטים הרי דצריך חטאת ומיירי בדאורייתא והמג"א דההסיף תחומין דרבנן זה ודאי מיירי במזיד וכן הדגמ"ר ע"כ מיירי במזיד אבל בנ"ד ובזמנינו עכשיו דכולם שוגגין ודאי א"צ כפרה. אך עצתי הוא יען בלא"ה אסור שבת בעוה"ר קל מאוד בעיני העם ומהראוי לעורר אותם. ויען כי בלא"ה כ' הרמ"א דבמקום תענית יתן י"ב פשוטים לצדקה דהם רק שלשים צ"ל לפי חשבון המחצה"ש וג' תעניתים עולים רק תשעים צ"ל טוב לעורר אותם ולהכריז שכל מי שחילל שבת בשאר דברים חוץ מכיבוי יתן תשעים צ"ל לצדקה ומי שכבד עליו ליתן בפ"א יכול ליתן בפרוטרוט כמ"ש המג"א לענין תענית גופי' דיכול לדחותה ליום החורף ה"ה לענין תשלומין ודאי יש להקל בזה ומזה ודאי ישמעו כולם ויהי' מעט התעוררות עכ"פ לידע שצריך תשובה על חילול שבת כך דעתי נוטה. ואתה עשה כחכמתך וה' יצילינו ממקרים רעים וירים קרנך למעלה כנפשך ונפש ידידך:

תוכן העניינים

שות מנחת שי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה