שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן עו
בירושלמי פסחים (פ"ט הלכה א') ועיין בירושלמי סנהדרין (פ"א הל' ב') ומובא בתוס' סנהדרין (דף י"ב ע"א) ד"ה עיבר וכו' מה מקיים כי אכלו את הפסח וגו' ואתייא כיי דמר ר' סימון בר זבדי גלגלתו של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח עיי"ש בקה"ע ופנ"מ. והדבר יפלא מאוד לכל עובר דהרי זה מיירי בד"ה בחזקי' המלך שעיבר אדר בניסן מפני טומאת מת משום דמצאו גלגלתו של ארנון היבוסי והלא ארנון היבוסי זה שקנה דוד המלך ממנו את הגורן שזהו מקום המקדש והמזבח כמ"ש בשמואל (ב' כ"ד) וזהו ארנון שר היבוסי וכמ"ש בד"ה וברש"י שם בשמואל וכיון שקנה דוד המלך ממנו את הגורן לחלוטין למקום המקדש והמזבח (עפ"י הנבואה מהש"י) והרי אין עוד שם לארנון שום חלק ונחלה בהשדה וגורן הלז רק הי' אחוזת דוד המלך שרצה לבנות שם הבית ונא' לו בנבואה אתה לא תבנה הבית כי אם בנך (שלמה) ע' ושלמה המלך בנאו שם מיד אחרי פטירת אביו ואיך הניחו שם דוד או שלמה לקבור את הנכרי ארנון היבוסי או גלגלתו במקום המקדש והמזבח לטמא את המקום ההוא ח"ו. וממילא ל"ש לומר. שהתנה ארנון היבוסי בעד מכירתו שיניחו לו שם עכ"פ מקום קבורתו אחרי מיתתו (כדרך השרים ובפרט בימים ההם להקבר בתוך אחוזת נחלתם ולא בביה"ק הכללי) ז"א במקום המעמד להמקדש כנ"ל ולא יעלה על הדעת כזה וגם אין לומר שבני ארנון היבוסי עשו ביד חזקה וקברו לאביהם שם אולי בעת שהי' דוד במלחמה, ז"א. דהא מה שקנה הגורן ממנו (לגמרי ולחלוטין) זהו הי' בסוף ימי דוד אחרי כל מלחמותיו וצרותיו כמבואר בסדר הכתובי' שם וכמפורש בד"ה (א' כ"ב) שאז בעת קנה דוד הגורן מאת היבוסי מיד המליך את שלמה בנו ויצוהו ואת כל ישראל לסייעהו לבנות בית ה' שמה ולא נסע עוד דוד מביתו לעת זקנתו ובעת שלמה המלך בגודל תקפו וגבורתו בכח מלכותו בודאי לא יכלו לעשות שם לקבור נכרי במקום בית ה' וגם כיון שירדה אש מן השמים בימי שלמה וחינוך ביהמ"ק הרי ברור שלא הי' שם טומאה כהאי בירור דארון קולטתו מכ"ש בזה וכי נאמר חלילה וח"ו שאש מן השמים חינכה מקום טמא לטמא את הכהנים שם בכל עת בלאו דאו' כשיש פגר תחת המזבח והמה מאהילים עליו וה"ז עדיף מהך דאמרי' בש"ס חולין (דף ה' ע"א) בתוס' ד"ה עפ"י הדיבור שאני דהי' סומך אלי' הנביא כיון דעפ"י הדיבור קמייתי העורבים את הבשר דלאו משל נכרי הביאו ולא הוי כבשר שנתעלם מן העין והכי הי' בביהמ"ק לכל ישראל ולדורות כמובן. ואם נאמר מחמת שהי' מת נכרי ונאמר שע"י שירדה האש מאת ה' נתברר דמה שנקבר שם גלגולת ארנון היבוסי (כיון דגלגולת שלימה מטמא באהל) אינו מטמא כיון דהי' נכרי ונכרים אינם מטמאים באהל כד' ר"ש (ועיי' בדברינו במנח"א ח"א סי' ס"ז) ולפי"ז קשה ד' הירושלמי הנז' דלמה לא יכלו לעשות הפסח בימי חזקי' בזמנו מפני טומאת גלגלתו של ארנון הנכרי דכיון שנקבר שם בימי דוד או שלמה הרי נתברר הלכה מאת ה' דאין קברי נכרים מטמא באהל. וגם אין לומר דנקבר שם אחרי שלמה המלך כגון בימי רחבעם בעת מלחמותיו או המלכים שלאחריו דלא מצינו שהאריך ארנון ימים כ"כ מימי דוד עד אז. אלא ודאי בע"כ לומר כיון דזהו הי' בימי חזק' המלך אחרי מות אביו אחז אשר טיהר חזקי' את הארץ וביהמ"ק לתקן מה שקלקל אחז אביו להכעיס כמ"ש שם ויכעס את ה' אלקי אבותיו וגם כ' ויאסף אחז את כלי בית האלקים ויקצץ את כלי בית האלקים ויסגור את דלתות בית ה' ויעשו לו מזבחות בכל פנה ופנה בירושלים וגו' ע"כ מובן ממילא שזהו נעשה בימי אחז אביו שקברוהו שם לארנון היבוסי (לא אותו ארנון שה' בימי דוד רק שם המשפחה משרי היבוסי נקראו כן ארנון כמו פרעה שהי' בכל דור, כן נראה בהשערה נכונה) והוא אחז הניחו ברצונו לקבור שם כדי לכרות ברית עם יושב הארץ היפך מ"ש בתורה פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא שם וגם העיקר כנראה כונתו הי' כדי לבזות את בית ה' זה מזבח אשר סגרו ועשו מזבחות בכל פנות בירושלים ע"כ קברו שם הפגר הזה לרצונו תחת המזבח דביהמ"ק דייקא כדי לבזותו ולטמאו, וע"כ במותו תיקן מיד חזקי' זה לטהר המקדש והמזבח והוציאו את גלגלתו של ארנון כנז' [וי"ל במ"ש שם (ד"ה ב' כ"ט ה') והוציאו את הנדה מן הקודש פירש"י בשם מדרש אגדה את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם, דוגמא כטומאת הנדה כי דם נדה מאוס ומוסרח עכ"ל וקשה מ"ש "את המת" לא נאמר כאן וכן "מן המת המוטל שלם" דעת מאן דכר שמי' ומה קס"ד לפרש נדה דהיינו מת (אם כונתו רק לע"ז שביערו אז) א"ו משמע מזה דנוטה הפי' יותר דהיינו מת שקראוהו נדה מפני טומאתו ורק דרך דרש מביא בשם מדרש אגדה דהכוונה דהיינו כמו דם נדה (וכ"ז כינוי לע"ז) אמנם באמת י"ל הפי' דכינוהו למת כפשוטו הוא פגר ארנון היבוסי וגלגלתו שהוציאו מן הקודש היינו מתחת המזבח וכנז' מהירושלמי]:
ומעתה יפלא בירושלמי סוטה (פ"ה הלכה ב') דאמרי' עה"כ בחגי ואשר יקריבו שם טמא הוא כמה דמר ר' סימון בר זבדי גלגלתו של של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח ופי' הפנ"מ וז"ל כמה דאמר ר' סימון וכו' בסנהדרין דגלגלתו של ארנון היבוסי שמכר הגורן לדוד למקום המזבח מצאו אותו תחת המזבח כשבדקו וטיהרו את הבית בביאתן מהגולה וע"ז היתה כונת חגי להוכיחן על ששהו עד הנה בטהרת הקודש עכ"ל ודברי הפנ"מ תמוהין במחכת"ה כי זהו הי' בזמן בית שני שהוכיחם חגי בשובם לארץ לבית השני וזהו המעשה דמצאו גלגלתו הי' בימי חזקי' וטיהרו אז הארץ והביהמ"ק כנז' מירושלמי פסחים ואיך הוכיחם על ששהו עד הנה בטהרת הבית במה שתיקנו וטיהרו כבר בימי חזקי'. ב) וגם מ"ש כי זהו גלגלתו של ארנון היבוסי שמכר הגורן לדוד לא יתכן כלל בשום אופן וכנ"ל, ואולי ס"ל להפנ"מ דהירושלמי סוטה ס"ל שמצאו גלגלתו כששבו לבית שני ומצאו אז מקום המזבח מה שהראו להם ג' הנביאים שבתוכם מקומו כדאמרי' בש"ס דידן בזבחים (דף ס"ב ע"א) ואז במשך שנות הגלות הי' מקום למשפחת ארנון היבוסי לקבור שם באין מוחה מפני שחשבו שישוב השדה להם בהחלט באשר נחרב ביהמ"ק וישראל גלו מארצם לגלות בבל. אולם לפי"ז יהי' סתירה בש"ס ירושלמי מפסחים לסוטה כנז' ולמה לנו לעשות פלוגתא וסתירה לחנם א"ו דדברי הפנ"מ מוקשים מעיקרא, וגם בקה"ע שם בסוטה עמד על זה דהא בימי חזקי' כבר מצאו הגלגלת כנ"ל ותי' דלאו דוקא הגלגלת (מצאו אז בימי חגי) אלא (שהזהירם) אם לא יהיו נזהרים יארע להן דבר וכו' כהאי דמצאו הגלגלת וכו' ודוחק עכ"ל הק"ע ובהכרח לומר כדברי הק"ע במ"ש בדברי חגי הנביא אם כי הוא דחוק אבל עכ"פ דברי הפנ"מ אין להבינם בזה, וגם לא זהו ארנון שהי' בימי דוד וכנ"ל:
ולענין גלגלתו של ארנון שהי' נכרי אם מטמא באהל שכתבנו לעיל עיי"ש בירושלמי פסחים בציון וירושלים מה שהעיר וציין בזה ועיי' בדברינו בקונ' שירי מנחה בסוף מנח"א ח"ג השמטות והוספות למנח"א ח"א (דף ע"ג בהנדפס) מד' הש"ס זבחים (קי"ג ע"א) עיי"ש:
אחרי כתבי זאת עוררני רב גאון א' כי על קושיות הנ"ל בירושלמי כבר נתעורר במקצתן בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' ש"מ) ועיינתי שם ונבהלתי מראות על גאון שר התורה החת"ס זצ"ל שיכתוב כדברים האלו וז"ל שהי' קברי משפחה ארונה סמוך לגורן שקנה דהע"ה וכשבנה ביהמ"ק היו נזהרים לסתום בבנין כל הפירצות שבמחילה שתחת הקרקע באופן שלא תיכנס המשכת הטומאה מקברות הנ"ל לתחת מחילה שתחת ביהמ"ק ויעלה הטומאה דרך הנקב השיתין שע"ג המזבח. ובאורך הימים בימי מלכי הרשעים שלא חזקו בדק הבית ומכ"ש בימי אחז הרשע וכו' ועליהם הרעיש חגי את העלם וגלגלתו של ארונה אינה עצם גלגלת אלא גלגל הטומאה שנמשכה ונתגלגלה מקברות של ארונה עד תחת המזבח וסבירא לי' להירושלמי קברי עכו"ם מטמאים באהל וכו' עכ"ל החת"ס, והדברים פליאים ומתמיהים במחכת"ה, כי איך שייך לומר שהשאירו קברות משפחות ארונה סמוך לביהמ"ק וסמכו מחיצות הפרצות שתחת המחילות שיחצוץ בפני הטומאה הלא קיי"ל מפורש בתוספתא בבא בתרא (סוף פרק א') ובירושלמי (סוף מס' נזיר) (וכן הוא ברמב"ם (פ"ז מהל' בית הבחירה הל' י"א) דכל הקברים פינו מירושלים ולא השאירו שום קבר מפני הטומאה רק קברי מלכות בית דוד וקבר חולדה הנביאה שלא פינום אדם מעולם ועיי' שו"ת מהר"י טראני (ח"ב סי' ל"ז) ואם מכל העיר פינו הקברים מכ"ש סמוך ממש לביהמ"ק ומחילות שבהר הבית איך הניחו שם קברי משפחת ארנון או גלגלת של משפחתו כמו שכתבתי בראשונה וכמ"ש בעצמו דבע"כ ס"ל להירושלמי דקברי עכו"ם מטמאים באהל א"כ למה לא פינום מפני הטומאה. וגם מ"ש הגאון חת"ס לפרש מ"ש שמצאו גלגלת של ארנון תחת המזבח" כן מפורש בירושלמי ובא הגאון חת"ס לפרש (אולי ברמז או בדרך סוד) דהגלגלת היינו לשון שנתגלג"ל ונמשך טומאה תחת המחילות אבל לא הי' שם גלגלת של עצמות כלל זהו פשוט ומובן לכל ממילא שזהו תמוה, וא"א כלל לפרש כן בירושלמי ובפרט בפשטות ההלכה ולהעמיס זה בכונת לשון הירושלמי, הוא מרפסין איגרא. וה' יאיר עינינו בתורתו לאמתו וכט"ס:
שוב ראיתי בס' שושן עדות להגאון מ' וואלף באסקאוויץ ז"ל על עדיות (פ"ח מ"ה) שתמה ג"כ איך בא לשם תחת המזבח גלגלתו של ארנון והאריך שם בטוב טעמו והעלה דבע"כ צ"ל שגלגלתו של ארנון היבוסי שבא לשם הי' אחר בנין ביהמ"ק זמן רב ע"י חולדה וברדלס ועכבר שהוציאו גלגלתו מקברו והביאו דרך חור תחת קרקע המזבח ועדיין אינו מתיישב על הלב וצ"ע כמובן:
ושוב ראיתי בס' דבש לפי מהג"מ חיד"א ז"ל (מערכת ח') שכ' דנראה לו בפשיטות דגלגלת ארונה שמצאו תחת המזבח הוא גלגלת זקנו של ארונה שמכר הגורן לדוד המלך. ומה דפשיטא לי' ז"ל הא עדיין מיבעיא טובא לבאר הדבר. ונפלאת היא בעינינו. דמנין לו זה. ואם בא לתרץ קו' הקה"ע בירושלמי בפסחים שם דאיך יתכן שדוד קנה הגורן מארונה עצמו וגלגלתו של ארונה זה קבור שם כבר, הלא לפי"ז הי' די לומר שהי' אביו של ארונה ושנקרא כן שם המשפחה כנ"ל ולאו דוקא זקנו, ועדיין יסתערו עלינו כל הקושיות הנ"ל ביתר שאת ועוז דאיך ירדה אש מן השמים אח"כ בחינוך הבית בימי שלמה אם כבר הי' טמון שם גלגלת הטומאה. ומ"ש שם בדבש לפי בשם ילקוט שה"ש (סי' ג') עה"כ על משכבי בלילות שכ' וז"ל אחזתיו ולא ארפנו זה דוד כשתפס הגורן מיד ארונה היבוסי ומצא גלגלתו של ארונה תחת המזבח ולא פסל המקום קרבנות ישראל עכל"ה, ולפי"ז דהע"ה מצאו ומוכרח שהי' גלגלת זקנו של ארונה כדאמרן עכ"ל בדבש לפי. ודברי הילקוט הוא מדרש פליאה דממ"נ אם מצאו דוד ופינו כראוי להגלגלת א"כ מה זהו רבותא דאשמעי' דלא פסלו קרבנות של ישראל (מן השמים) ואם באמת לא פינו יוקשה מדוע הניח שם טומאה (חלילה) לכתחלה, וגם למה לא פסל קרבנות של ישראל ואולי ס"ל להמדרש כר"ש דקברי עכו"ם אין מטמאין, עכ"פ הוא סותר לד' הירושלמי דאם פינוהו איך מצא חזקי' המלך אח"כ שם את הגלגלת וגם קשה לומר שלא פינוהו דוד כנז' וצע"ג:
ועוד כתב לי רב גאון א' לתרץ שלא מצאו שם גלגלת של ארנון בעצם כלל, רק שעשו היבוסים גלגלת דמות ארונה להכעיס לישראל, וגם פעם שני' בגלות חורבן א' עד שמצאוהו בימי חגי, וזהו ע"ז שמטמאה. והאריך קצת בזה, ומובן ממילא כי זהו דחוק ואתי מרחוק מפי' הפשוט והאמיתי וגם אם הי' ע"ז (שמטמאה במשא כנדה) הלא לדידהו לא הוי מומא והיו להם להעמידה בראש הגג להכעיס כנז' ולא לקוברה במעמקי האדמה (כמת פגר מובס) עד שמצאוהו קבור תחת המזבח. ע"כ מובן כי ז"א:
והנה במה שכתבתי לעיל מהתוספתא כי רק קברי מלכות בית דוד והנביאים אין מפנים אותם מירושלים, הנה ראיתי בס' דברי יוסף (ח"ג וח"ד) הנקרא פרי תבואה להג"מ יוסף שווארץ ז"ל מירושלים (במאמר קברי מלכות בית דוד) שפלפל בדברי התוספתא (כלים פ"א) דעיירות המוקפות חומה מסבבין בתוכה המת עד שירצה יצא אין מכניסין אותו עיי"ש מה שהביא מפי' הגר"א ז"ל ובע"כ לנכון הערתו (של הר"י שווארץ) כי רק מפני שהי' עוזי' מצורע ויצא כבר מחייו אבל מי שלא הי' מצורע ליצא מחיים אז יחזירוהו גם לאחר מותו כמו אמצי' וכיוצא עמ"ש, וגם בע"כ רבותא אשמעי' דהגם שהי' עוזי' ממלכי בית דוד שאין מפנים אותם וקנו מקומן בהעיר ירושלים (כנ"ל מהתוספת' דב"ב) מ"מ כיון שנצטרע ויצא מחיים כנ"ל ע"כ לא החזירוהו לקברו בהעיר מפני שמת מבחוץ להעיר וז"פ עוד זאת אזכיר אשר ראיתי בס' דברי יוסף (פרי תבואה) הנ"ל (במאמר קבר כלבא שבוע) במ"ש ע"ד רבינו הרמב"ם הל' בית הבחירה (פ"ו הל' י"א) אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא עפ"י מלך ונביא ואו"ת וכו' וזה שעשה עזרא ב' תודות זכרון הוא שעשה שלא הי' שם מלך ולא נביא ולא או"ת וכו' עכל"ה. ותמהני מאוד לענ"ד הרי גמ' מפורשת הוא בזבחים (דף. ס"ב ע"א) כי נביאים שביניהם בעלייתן לבית שני גילו מקום המזבח וכן פסק הרמב"ם בהל' בית הבחירה (פ"ב הל' ד') ואיך סתר דבריו בזה במ"ש שלא הי' שם נביא בביאת בית שני וצע"ג (ודוחק לומר כי אגב שיטפי' כ' גם שלא הי' שם "נביא" וכנודע לשונו הזהב של רבינו הרמב"ם מדוייק ושקול כזהב פרוים נחמד להפליא עד אין חקר). ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים ושוכט"ס: