שות מנחת אלעזר חד· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן כב
כבוד הה"צ וכו':
ע"ד שאלתו במה שנמצא בשערי ציון (ליום ג') הי"ג מדות אם לאומרן ביחיד. הנה פשוט הדבר בטוש"ע או"ח (סי' תקס"ה סעי' ה') דדרך תפלה ובקשת רחמים אסור לומר ביחיד י"ג מדות. ורק יש עצה לאמרם בניגון וטעמיהם כקורא בתורה ואז מותר כמבואר שם ובמג"א (ס"ק ה') בשם תה"ד אמנם הב"י שם כ' דלא נהוג עלמא הכי לאמרן דרך קורא בתורה וכן מובא בט"ז שם (ס"ק ה') אך במטה אפרים הל' ר"ה (סי' תקפ"א סעי' כ"א) כ' שאם בא לומר דרך קריאה בתורה ביחיד מותר והיינו כד' המג"א הנז' ואעפ"כ כ' מיד שם במטה אפרים דבמקום שנזכר בסליחות (שקודם ר"ה ועשי"ת) וזכור לנו היום ברית שלש עשרה וכיוצא יש לדלגן כשאומרן ביחיד וקשה דלמה ידלגן הרי יוכל לומר כל נוסח הסליחה כמו בא"מ יושב על כסא רחמים וזכור לנו היום ברית שלש עשרה ואח"כ שיגיע לי"ג מדות יאמרן בניגון וטעמים אך זה ל"ק דבודאי כונת המטה אפרים דאם יאמר מקודם וזכור לנו היום ברית שלש עשרה הרי אומר בפירוש דמה שיאמר אח"כ הי"ג מדות הוא דרך תפלה ובקשה ע"כ אסור ביחיד גם כשיאמרם בניגון וטעמים ע"כ שפיר פסק שידלג כנז'. אך לכאורה קשה ממקורו שהוא בתשו' הרשב"א כמובא שם בב"י ושם ברשב"א כ' הטעם דכקורא בתורה מותר כדרך שאומרים האופנים וקראי דקדושה דרך קריאה. עכ"ל. והיינו אף שאומרים מקודם שהאופנים וכו' יאמרו קדושה זו מ"מ מותר וא"כ ה"נ אף שאומרים מקודם שיגן זכות י"ג מדות מ"מ יהי' מותר אם יאמרם אח"כ כקורא בתורה. אך זה לא דמיא להתם דשם הוא בנוסח יוצר אור וכן בואתה קדוש רק דרך שבח ותהלה מספרים אשר המלאכים והחיות ואופנים אמרו קדושות אלו משא"כ כשנאמר אנחנו בדרך תפלה ובקשה לרחמנו בזכות י"ג מדות גם כשיאמרם אח"כ בנגון וטעמים אסור ביחיד כיון שאמרנו בפירוש מקודם וגילינו דעתנו שנאמרום עתה בדרך תפלה ובקשה לעורר רחמים ע"כ שפיר כ' במטה אפרים לדלג גם נוסח זה דוזכור לנו היום וכו' וכיוצא בסליחות כשאומר היחיד. וא"כ בשערי ציון כנ"ל הדין כן לדלג כיון שהנוסח שם ובזכות שלש עשרה מדות וכו' וכמו ביה"ר בתהלים כשאומרים ביחיד שהמנהג פשוט שמדלגים ג"כ וז"פ. ואל תשיבני דהא התפלות בשערי ציון נתקנו ליחיד ולמה כ' שם י"ג מדות. י"ל דילמא נתקנו כשאומרים אותו בצבור אז יאמרו י"ג מדות. יהי' איך שיהי' בודאי עפ"י ש"ע אסור לאומרן ביחיד. וכמעט בכל שנה עלה בדעתי בפיוט למנחה יוה"כ שאומרים אחרי הוידוי (בד"ה יום קוראי בשמך ימלטו) ששם נמצאו כל הי"ג מדות עם ויעבור וג"כ בדרך תפלה ואומרים זה כמעט בחשאי ולא יכוונו כלל לאומרם יחד עם הש"ץ כי הוא באמצע הפיוט בפרט לעת מנחה אז זה מאריך. זה מקצר, וזה מחסר בפיוט. וכיון דדינו כדברים שבקדושה כמ"ש בתשו' הרשב"א א"כ צריכין לאומרן הצבור בפעם א'. אך כנראה שלא דקדקו כ"כ רק שלא לאומרן ביחיד אבל כשאומרים הפיוט בצבור גם כשאין אומרים בפעם א' בקול יחד אין קפידא ע"כ לא נשנה ממנהג אבותינו וא"צ לדלג שם בפיוט כלל וגם לא לדקדק לאומרו שם בקול עם החזן כיון שלא נרשם שם במחזור חו"ק וק"ל וכוח"ט וכו' ידידוש"ת: