אור ברסלב
שות מוהרץ סימן טז

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

סימן טז

סימן טו

שאלני ידידי הרב החריף ובקי החכם היקר מוה' חיים נתן נ"י דעמביצר מקראקא למה לא העליתי בספרי מבוא התלמוד פ"י בין תקנות הנביאים והחכמים ג"כ תקנה זו דשלמה המלך ע"ה, שיהיה אומרים ברכת כהנים בתפלה, ואם מפני שלא הובא במדרש, הנה הד"ג הביא בספרו בשם ר' נטרונאי גאון מובא בטור או"ח סי' מ"ו כי דוד המלך ע"ה תקן שיהי' אומרים מאה ברכות בכל יום, וג"כ אין לזה מקור במדרשים רק בספרי הפוסקים עכ"ל, ואולם נעלם מעיני הרב מוה' חיים נתן הנ"ל כי תקנה זו של דוד ע"ה מקורה באמת במדרש פ' קרח פ' ט"ו, וז"ל הוקם על כנגד ק' ברכות שבכל יום הי' מתים מישראל ק' אנשים בא דוד ותקן להם ק' ברכות ונעצרה המגפה ע"ש, אולם על הך תקנה דשלמה ע"ה שזכר הכלבו אין לנו שום מקור בדחז"ל, ואם היינו רוצים להעלות במספר כל עניני התפלות אשר יחסו המחברים לנביאים ולתנאים יעלו מנין תקנותיהם וגזירותיהם למספר גדול, אכן אין לקבוע יתד נאמן בענינים כאלו, כ"ז שנעלם לנו המקור מדחז"ל, הרי נמצא בספרים כי יהושע ע"ה תקן תפלת עלינו, וחזקיה ע"ה תקן תפלת הטה אלהי אזנך, ושמעון בן שטח תקן תפלת נשמת וכדומה, שאר ענינים כאלו, לכן החלטתי שלא לחשוב בספרי בין התקנות רק אלו אשר נמצאו בדברי חז"ל מיוחסות לנביאים ולנשיאים:

וע"ד אשר התעורר רו"מ ע"ד התוס' (חולין ב' ע"ב) דכ' דמקרא והתקדשתם והייתם קדושים אזהרה שיאכלו חולין בטהרה, והגאון מהר"י ברלין התעורר כי לא מצא דרש זה בשום מקום וכ' רו"מ כי מצא זה בתנא דבי אליהו ח"א פט"ו דשם אמרו והתקדשתם והייתם קדושים מכאן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה ואמר לתלמידיו לא לכהנים בלבד ניתנה קדושה, אלא לכהנים וללויים ולישראל ע"ש ועיין משנה למלך פט"ז מה' טומאת אוכלין ה"י שהביא תוס' חולין ולא התעורר כי נעלם ממנו המקור, אמת שאני מסופק אם היה סדר תנא דבי אליהו מסודר אז לפני התוס', ויש אפילו ראי' להיפך שלא היה ערוך לפניהם עדיין ספר זה, וראי' מדברי התוס' (ב"מ קי"ד ע"א) ד"ה מהו שיסדרו שכ' באמצע הדיבור בשם גאון מה שנמצא לפנינו בתנא דבי אליהו, ועוד ראי' היותר עצומה ממ"ש התוס' (שבת פ"ח ע"ב) ד"ה ולא כתוב שכ' בזה"ל לשון מגונה לא היה לו לכתוב, אלא כלומר ולא כתיב עזב ריחו רק נתן ריחו לשון חשיבות ואולם בתנא דב"א סדר אליהו זוטא פ"ד שם שמה נאמר דהיה לו לכתוב נתן סרחון ולא אמר נתן ריחו עכ"ל הרי מבואר במדרש להיפך מדברי התוס' אע"כ דהתוס' לא ידעו מדברי תדב"א עדיין אכן עדיין אני מתמיה שלא ראיתי לשום אחד מן החכמים המבקרים בזמנינו שידבר מן מדרש זה לחקור עליו מתי נסדר ומאיזה זמן בא אלינו עכ"ל הרב החריף המפורסם מוה' חיים נתן הנ"ל, והנה בעקר הערה שלו כי דברי התוס' ריש חולין מקומם בתנא דב"א כבר הראה לי זאת ידידי הרב החריף ובקי מוה' שאול קאצינעללנזאהן מווילנא, אולם בעקר חקירתו מתי נסדרה ברייתא דתנא דב"א ואם כבר בימי התוס' היתה סדורה הברייתא כמו בזמנינו או נסדר אח"כ, הנה כבר החכם ר"י צונץ בספרו הדרשות האריך הרחיב בפינה זו, וגם אנכי לא אמנע לכתוב איזה הערות, כי החכם הנ"ל צד קי"ב החליט דס' זה מחובר כמו שהוא עתה לפנינו, מחכם אחד במדינת בבל בזמן רבינו שרירא גאון, ומובא ספר זה פעם בשם תנא דבי אליהו ופעם בשם תנא דבי אליהו רבתי, ופעם בשם סדר אליהו, ובשם סדר אליהו רבה, ע' תוס' (שבת י"ג ע"ב) ותוס' ב"מ פ"ו ע"ב ובילקוט שמות ויקרא דברים ישעי' תילים, ובסמ"ג מל"ת רל"ד וברוקח ובס' התרומה, וכן ברש"י אבות פ"ו משנה יו"ד ובתוס' (כתובות ק"ה ע"ב) והרבה פרקים בס' זה המה מן אבות דר' נתן ומן שני התלמודים, רק לפעמים שמות התנאים בתנא דבי אליהו משונים מכפי אשר הם אצלנו בתלמוד, כאשר יארע זה ברוב הפעמים גם בשאר ברייתות עכ"ל החכם הנ"ל:

והנה מדברי התוס' (ב"מ קי"ד ע"ב) אשר מביא רו"מ, משמע כי היה מסודר וידוע הגאונים, דהרי הביאו בשם גאון שראה בסדר אליהו רבה. וגם מ"ש החכם הנ"ל מפרש"י פ"ו דאבות, כי במשנה יו"ד מביא שם רש"י ברייתא דתני דבי אליהו, ואולם במדרש שמואל אשר לפני ד' זאלקווא אשר שם נדפסו דברי רש"י על אבות לא מצאתי שיביא רש"י שם דברי תנא דבי אליהו, רק סתמא כ' שם ברש"י אחר שמונה את חמשה קנינים כ' וכמה גמגומים יש בדבר לפי שהענין נראה בענינו שהברייתא לא נכתבה כתקנה דהרי במס' פסחים פ' במה אשה לא שנינו אלא שלשה קנינים תורה, ושמים, וארץ ישראל ומביא ראי' לשמים וארץ מאותו הפסוק באברהם ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ עכ"ל, זולת זה לא נמצא יותר, אולי במדרש שמואל דפוס ווינעציא נמצא זה, אכן אפילו לפי נוסח זה כי רש"י מביא כאן תדב"א, אין ראי' דהרי כבר בררתי למעלה, כי רש"י לאבות חלו בו יד זרים אשר הוסיפו הרבה והתוספות מרובה על העקר, ובפרט לברייתא דשנו חכמים בודאי אינו מרש"י ז"ל בראשון דבריו הללו כאן אינם מדוקדקים דהביא מש"ס (פסחים (צ"ז) [פ"ז] ע"ב) דלא שנינו אלא שלשה קנינים תורה ושמים וא"י ובאמת שמה נאמר ארבעה קנינים תורה וישראל שמים וארץ, ובית המקדש ע"ש ועוד אם תעיין היטב תראה כי דברי רש"י לפי' דאבות שווים ממש אות באות עם פי' הרמב"ם לפי' דאבות רק ברש"י מצינו איזהו פעמים נ"א, והאמת דאין פי' זה לא לרש"י ולא להרמב"ם, רק היה פירוש מאיזו אחרון למסכת אבות אשר היה כתוב בחיבור מיוחד לצורך העם לאמרה בכל שבת ושבת ונספחה ברייתא דשנו חכמים ופירושה הן לפי' הרמב"ם והן לפי' רש"י: אולם אין צורך להביא הראי' לקדמות תדב"א אחר שמובא כבר בתשו' גאון בתוס' (ב"מ קי"ד ע"ב) והגאונים קדמו לרש"י זמן רב, וכן בערוך ערך סדר שלישי מובא דהא דאמרו (כתובות ק"ו ע"א) היינו דאמרינן סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא הוא בעצמו תנא דבי אליהו אשר אצלנו, ומי יבא אחר החלטתו, ור' נתן בעל הערוך קדום לרש"י וא"צ לראיה יותר על קדמות ס' זה, ועכ"פ כיון דראינו דהתוס' (שבת י"ג ע"ב וב"מ פ"ו ע"ב ושם קי"ג ע"ב) הביאו תנא דבי אליהו, א"כ אין ספק דצדקו דברי רו"מ, דכוונת התוס' רפ"ק דחולין ג"כ על ברייתא זו:

וראיתי להרב תולדות ר' נתן סימן מ"ג התעורר ע"ד הערוך שכתב דסדר אליהו רבה וזוטא משניות חיצוניות הם, ורבה הוי ג' בבי ותלתין פירקי, וזוטא י"ב וכדאמרינן בגמ' תנא דבי אליהו כולהון בגוויהו עכ"ל הערוך, והתעורר החכם הנ"ל דתדב"א אשר אצלנו לא נחלק לבבות וגם כולל ל"א פרקים וכ"ה פרקים בח"ב, גם אינם משניות רק אגדות ודרושים וזה אמת כל תנא דבי אליהו בגמ' היה נמצא בסדר ההוא כדברי הערוך עכ"ל והנה משינוי חלוקת הפרקים, אין ראי' לעצמות הס' דאולי המעתיקים האחרונים שינו סדר הפרקים מכפי אשר היו בראשונה, אולם מדוע לא התעורר מדברי הרב באר שבע בחי' לסנהדרין פ' (חלק דף צ"א ע"ב) פיסקא תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם וכו' כ' בזה"ל אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להרמב"ם אצל חוני המעגל ספ"ז, ובפ' מי שהיה תמצא תנא דבי אליהו ר' נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד עכ"ל, הנה ראינו דעת הרב באר שבע דסדר אליהו רבה אשר אגמרי' אליהו לר' ענן, כפי המבואר בפ' אחרון דכתובות היה אליהו הנביא התשבי, וס' זה ע"כ נאבד מאתנו עתה, וסדר אליהו רבה וזוטי אשר אצלנו, הוא לאליהו עיני בן היקף אשר היה כהן גדול הנזכר במשנה פ"ג דפרה, אכן כמה רחקה דעת הרב בעל באר שבע בזה, דהרי לא היה שמו אליהו לבד רק אליהו עיני, ולא תאמר שני שמות הי', שם אליהו ושם עיני, כי במשנה נכתב שמו בלי הפסק, ועוד אחר דקדום זמן הרבה לחורבן הבית, איך מביא בש"ס (פסחים צ"ד ע"א) ברייתא דתדב"א שנזכר שמה דברי התנא ר' נתן, אשר היה ערך מאה שנה אחר החורבן ועוד נזכרו שמה שאר תנאים אחרונים אשר היו הרבה שנים אחר הכהן הגדול אליהו עיני בן היקף, ועוד אין סברא שיהיה לנו חיבור קדמון מזמן ההוא, וע"כ כי ברייתא זו הוא מאליהו הנביא אשר היה שכיח בישיבות ארץ ישראל ובבל, ולמד בישיבותיהם של חכמי ישראל, ואסף כל הלמודים אשר שמע, נוסף על מה שלמד בעצמו, ולימד לר' ענן:

שוב ראיתי בסדר הדורות ערך אליהו עיני שהביא דברי הרב באר שבע אלו, ותמה עליו וז"ל אם כדברי רמב"ם (צ"ל באר שבע) כי מחבר תנא דבי אליהו היה קדמון בזמן ר' יהושע בן פרחיה, איך אומר בשם ר' נתן ור' עקיבא ובש"ר יהודא בן תימא, והרי אלו התנאים היו מאוחרים אליו איזהו מאות שנה, ועוד דהרי בש"ס (ע"ז ט' ע"א סנהדרין צ"ו ע"ב) מובא תדב"א שית אלפי שנין הוי עלמא ב"א תוהו ב"א תורה ב"א ימות המשיח, ובעוה"ר יצאו מה שיצאו, ואם הכהן הגדול אליהו עיני חיבר ס' זה א"כ היה קודם התחלת ימות המשיח ערך ד' מאות וארבעים שנה ע"ש, והנה קו' השנית לאו קו' היא כלל, דאפילו אם נחליט שבימי ר' ענן נתפרסם חיבור זה מה שלמדו אליהו, ג"כ קשה דהרי ר' ענן היה ערך שני מאות שנה קודם התחלת ב"א ימות המשיח, ואף חתימת התלמוד עצמו היה עוד קודם ב"א ימות המשיח, וביותר תוגדל התימה, דהרי מפורש בתדב"א פ"א, דבימיו נכנס שעבוד של ב"א ימות המשיח יותר משבע מאות שנה ימות המשיח, וא"כ חי זמן רב אחר חתימת התלמוד, וע"כ ענין זה הוספה מאיזה קורא אשר רשם כן על הגליון, כי בזמנו נכנס כך וכך שנה לימות המשיח, וגם ענין בעוה"ר יצאו מה שיצאו, ג"כ נכתב על הגליון בזמן מאוחר ועיין המפרש בעל זקוקין דנורא, אבל דברי הרב באר שבע לא יתכנו בלא זה בפינה זו, ואולם פשטות הענינים מורים כיון דאליהו הי' שכיח בישיבות החכמים, והי' אומר להם השמועות אשר שמע מחכמי ישיבות האחרות, ע' (עירובין מ"ג סוף ע"א) בהני שב שמעתתא דאתאמרי בשחרית בשבת לפני ר"ח בסורא ובערב לפני רבא בפומבדיתא ורצו שמה לומר בתחלה דאליהו אמרם ע"ש, וחיבור זה הוא קובץ מן השמיעות אשר שמע מן חכמי הישיבות בעניני מוסר ונחמה ונכלל שמה ענינים שנזכרו מברייתא דר' נתן ומדרשות מה ששמע מפי חכמים, וע"פ הרוב המה דברי עצמו אשר קרה לו עם איזהו אנשים, ונתפרסם ע"י ר' ענן, אכן רבו שמה הוספות מזמן אחרון, כדרך שאר ספרי הקדמונים אשר נמצאו אצלנו שבאו אחרים והוסיפו וזה מה שרציתי לבאר:

כ"ד ידידו צבי הירש חיות

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה