שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]
מאמר מנחת קנאות
חלק שלישי מן שאלות ותשובות מוהר"ץ אשר אנכי מוציא היום לאור עולם בדפוס וספחתי קונטרס זה גם כן שמה, ומפני כי נכבדות מדובר במאמר זה נגד בעלי אסופות בזמנינו אשר יצאו בקצת מחוזות באשכנז, לקבץ קבוצים מדרשנים המכנים עצמם רבנים, לדון בדבר החדש ולהורות היתר בדברים אשר אבותינו ואבות אבותינו נהגו איסור, והמה מזידים בהוראה לעשות ביד רמה, גם יבואו בהערות הרבה תשובות אשר המה עקרים גדולים ויסודות קבועות בהוראה, ונחוץ מאוד להחריץ המשפט עליהם בזמנינו, לכן הוצאתיו במדור בפני עצמו גם כן:
אלו הן הענינים הנדברים בהערות
א') המנע התפלה בלשון אחר שאינו לשון הקודש אף דמן הדין נאמרים בכל לשון.
ב') איסור הנגון בכלי שיר בשבת ויום טוב, ובפרט לנגן בעוגב בבהכנ"ס.
ג') איסור החיתון אף עם האומות שאינם משבע עממים ואף עם בת גר תושב.
ד') עניני כהונה נוהגים בכהני חזקה בזמנינו כמו בכהנים ודאי במקדש:
ה') איסור ההלוך בדרכי ברזל שקורין אייזן באהן בשבת ויו"ט אף בהולך לצורך משא ומתן.
ו') אין אפשרות בזמנינו להתיר גזירת קטניות בימי פסח אפילו בשעת היוקר כיון שנתפשטה הגזירה.
ז') בחומר ענין המילה על שאר עברות שבתורה, אע"ג דמילה אינה רק בכרת. ח') אין אפשרות לב"ד להתיר איסור מפורש, אפילו בחשש קרוב שיעברו על דת בגלוי ויחבקו חיק זרים.
ט') בחומר מי שנשבע על דעת חברו ולטובת חברו דאין אפשרות להתיר בשום מקום אפילו על ידי חכם.
י') מעניני מנהגי בית הכנסת וקריאת התורה לפי סדר שלנו, וכן מענין ההפטרות ושאר דברים אשר מוכרחים היום לדבר מהם נגד המשתדלים בזמנינו, והמאמר זה הוא דבר בעתו ונאות למצב בני עמנו בכלל ובפרט, והתחלתיו בשנת תר"ח, אחר ועד הרבנים בפראנקפוירט דמיין. ונגמר כל המאמר יום א' י' אדר תר"ט לפ"ק, זאלקווא:
צבי הירש חיות חופ"ק והגליל.
בדפוס של הרבני הנגיד המפורסם מוה' שאול דוב מאירהאפער:
בשנת תר"ט לפ"ק
Minchath Knaoth.
Zolkiew bei Saul Meyerhoffer 1849.