אור ברסלב

שות מוהרץ· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הקדמה

ספר שאלות ותשובות מוהר"ץ

שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א'):

כל איש ואיש מבעלי הסגולה, החוקר לכל תכלית, אחר קורות הקדמוניות מן לאומים שונים, ומעריכם נגד קורות עם ישראל, הוא מוכרח להודות, כי עוד עתה לפלאות ד' עושה בעבור עמו, ועוד היום מראה להם אותותיו אותות, כי השגחתו הפרטית החופף עליהם בגלוי, ולולי זאת תמנו גוענו אבדנו, ולא הי' לאל ידינו לעמוד נגד הרוחות הסוערות נגדנו להכרית שאריתנו, וזה ח"י מאות שנה אשר חדלנו מלהיות אומה מיוחדת, ושפה מדוברת, ובכל זאת נשארנו עדיין בתפארת אדם המעלה בארצות פזורנו, ושבט הרודה לא פצעה רק דברים החיצונים מחיי האומה, אבל חייהם הרוחני והמוסרי לא נכנעה מאז תחת ממשלת העריצים, וכמו שהמושכלות אינם נופלים תחת מסובבים טבעיים, כן העם הנושאים האמיתיות אלו, לנצח יעמדו, וחז"ל (יומא ס"ט ע"ב) כינו ענין זה בשם גבורה הן הן גבורותיו שכובש רצונו ונותן להם ארך אפים וכו' הן הן נוראותיו דאלמלא מוראו איך אומה זו יכולה להתקיים בין האומות, ולדעתי מטבע ברכות השחר אוזר ישראל בגבורה על ענין זה נתקנה, היא ברכת הודאה על קיום האומה ועוצם הגבורה אשר השי"ת מעטרם בה, שיכולים לעמוד עד היום נגד הקמים עליהם לרעה, וכל כלי יוצר עליהם לא יצלח, אף כי אותם הנדחים מארץ הודו חינא וטרטריי' הנקראים ציגיינר, והאובדים מארץ פרס והודו המכונים פאריאס, גם המה עם ישן נושן מאז איזהו אלפים שנה, וקיימים עוד, אכן מה המה, ומה מעשיהם, ומי אביהם, רוצחים שודדי לילה שוכנים במערות ובנקיקי הסלעים דראון לכל בשר ובמספר אנשים לא יבאו, אבל אנחנו עמך בני ישראל, ת"ל עדיין אנו מצויינים בחכמה ובעושר ובכבוד, והרבה עניני מלכות נחתכים ע"י בעלי בריתנו, וקצתם יושבים ראשונה בממשלה, וזה כוונו חז"ל במטבע הברכה עוטר ישראל בתפארה, כי נוסף על קיומם זמן ארוך, עדיין המה מקושטים ומעוטרים בתפארת אדם. ואם באנו לחקור אחר הסיבה הראשית מדוע עשה ככה ד' לעם הנבחר, שלא עשו חיל במצב המדיני, ואף בארץ מגורתם לא הצליחו, ומה חרי האף הגדול הזה, כי הוכרחו לילך בגולה ולשיר שיר ד' על אדמת נכר, וטענות כאלו נותנים עוז ועצמה לבעלי ריננו לאמר עליהם בני ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה לא אדונים לאלה, נעזבים למקרה ופגע. אולם אם הי' עקר יעוד בני ישראל להשלים מצבם המדיני לבד בדין היו שואלים איה תפארתם והודם וגם בארץ מגורתם ארץ הרים וגבעות ומעט הכמות גם שמה לא מצאו מנוח מרוע טבעם, ואינם מוכשרים לממשלה מפני השנאה והאיבה אשר ביניהם, אבל כאשר נשים עין פקוחה חזי חיש מהרה נגלה לנו, כי מראשית כזאת הקדיש ד' אותנו רק לממלכת כהנים, כמו שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט וא"ו) ונאמר ואתם כהני ד' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם (ישעי' ס"א ו') ונאמר ואתנך לברית עם לאור גוים לפקוח עינים עורות וגו' (שם מ"ב ו'), וכמו שהכהנים והלוים משרתי ד' לא נטלו חלק בארץ, רק ד' חלקם ונחלתם והמה מורים ומלמדים, להעם כן כל עם ישראל בכלל, המה כהני העמים להורותם דיעות האמיתיות, והפיזור הנפלא והנורא מבני ישראל למד דעת את האומות ממציאות עצם רוחני, ממציא כל נמצא איננו גוף ולא נח בגוף, וכן מאמינים באפשרות הנבואה ותורה מן השמים., ובשכר ועונש, ובשאר העקרים בתורת משה, ונודעה תורת משה וספורי האבות בקצה הישוב, וכל זה מאתנו נסבה, ותורתינו הקדושה אשר נשאנו אתנו בכל ארצות פזורנו, היתה לאור לפניהם להכין להם הדרך המוסרי, ובפינה זו בהשלמת הדיעות והמדות השלמנו המטרה והחיוב אשר מוטל עלינו בכל דבר, וממשלתנו ממשלת הדיעות והמושכלות פרוסה על רוב חלקי הישוב, וע"ז יעדו אותנו הנביאים לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות (זכרי' ד' ו') לא תהי' ממשלתנו על העמים בגבורה ובחיל רק ברוח ד', והזרע הנזרע בדמעה ע"י פיזור עם ישראל עשתה פרי למעלה, לתקן כל העולם במלכות שדי, ובד' נשים מבטחינו כי יבואו ימים ויחזרו להאמין גם באחדות הפשוט, ולא ישא גוי אל גוי חרב נוקמת בעניני אמונה ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים, ומעתה טענות משטיננו ומקטריגנו כליל יחלוף, כי אחר שיעדנו אותנו ד' למורים ולכהנים לכל העמים, הוצרכנו לילך בגולה להשלים הפינה המבוקשת מאתנו, וזה כוונת המקרא שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם אל תראו חרפת אנוש ומגדפותם אל תחתו (ישעי' נ"א ז') דע"י התורה והדיעות אשר אתכם, כל חרפתם וגדופים כל העמים המה בטלים ומבוטלים, אשר הדבר הזה כבר התבונן ג"כ הכוזרי מאמר רביעי סי' כ"ג כ' בזה"ל כי אלה ההגרים המה הקדמה והוצעה למלך המשיח המקוה, אשר הוא עקר הפרי וישיבו כלם פריו כאשר יודו לו, וישיב העץ אחד ויותירו השורש אשר היו מבזים בתחלה ע"ש, וביותר תראה דברי הרמב"ם הנעימים ספי"א מה' מלכים (אשר העתקתי מדפוס ווינטציא ישן נושן, ונשמטו בדפוסי הרמב"ם והנני מעתיקם פה) וז"ל ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות הרי זה משיח בודאי, ואם לא הצליח עד כה או נהרג בעונות בידוע שאין זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא כשאר מלכי בית דוד הכשרים שמתו, ולא העמידום הקב"ה אלא לנסות בהם רבים שנאמר ומן המשכילים יכשלו לצרף בהן ולברר וללבן עד עת קץ כי עת למועד, אף אותו האיש שדימה שיהי' משיח ונהרג בב"ד כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו, וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ויחזיק מצותם, וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם להשפילם, ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבד מבלעדי ד' אבל מחשבות בורא עולם אין כח לאדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ומחשבותינו מחשבותיו, וכל הדברים האלו של זה ושל מחמד שעמד אחריו אינם אלא ליישר דרך במלך המשיח, ולתקן עולם, ולעבוד את ד' ביחד, שנא' כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ד' ולעבדו שכם אחד, כיצד? כבר נתמלא העולם כלו מדברי המשיח ומדברי התורה והמצות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ישמעאלים ונוצרים, והם נושאים ונותנים בדברים אלו הסותרים התורה, אלו אומרים מצות אלו אמת הי' וכבר בטלו בזמן כזה, ולא הי' נהוגים, ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהם ואינם פשוטים, וכבר בא המלך המשיח וגלה נסתריהם, וכשיעמוד מלך המשיח האמת ויצליח וירום וינשא מיד הן חוזרים ויודעים ששקר הי' עכ"ל, הנך רואה כי גם דעת שרי התורה כי אלו האומות והדתות המה אמצעים והכנות לתקן כל באי עולם במלכות שדי, להכשירם שיהיו ראוים לקבל טהרת הדת בפנת האחדות האמתי, אולם אם אמת שהועילה פזורנו צורך העמים אבל אנחנו מצדנו אין בידינו להשלים עצמנו בכל המצות והרבה מונעים עומדים נגדנו, עד שמוכרחים אנו לעקל המיישרות בקצת מדות אשר רוע המצב הרע יסבב זאת, כי בעונתינו אנחנו נמקים, וכאשר נרפא מחולי הנפש באמת אזי ישיש לגאלנו, וזה כוונת המקרא אשר שמנו בפתח דברינו שמוני נוטרה את הכרמים, והייני במגמת התורה שנהיה כהני העמים לשמרה מדיעות המקולקלובצענו המטרה, אבל כרמי שלי לא נטרתי, ועדיין החולי דבוק בנו, עד שישלח ד' המשיח האמיתי להנחות אותנו בדרך עולם: צבי הירש חיות

תוכן העניינים

שות מוהרץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה