שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן עח
בדבר הדו"ד בראובן ושמעון שנתקשרו יחד אחר שקנה ר' י"ש מאדון א' לקבל בחודש פ' ואח"כ בא ש' ג"כ לקנות ורצה ר' לקלקל לו בהמקח ולהוסיף להאדון והבטיח לו ש' שלא יקבל הי"ש עד שיקבל ר' י"ש שלו מקודם והשליש לו ע"ז שט"ח על כמה מאות ר"כ ונעשה בחיוב המועיל נגד אסמכתא מצד העובר לצד המקיים ואח"ז נתהוה סכסוך בין ראובן ובין האדון עבור שלא נתן ר' המעות בזמנו ועי"ז שינה האדון את טעמו ואינו רוצה ליתן י"ש כלל לראובן כי רוצה לשנות המקח ועי"ז בא הדבר בפלילים, ובהגיע הזמן רצה ש' ליקח הי"ש באמרו כי הגם שנתחייב נגד ר' שיקח ר' מקודם י"ש שלו אבל היינו באופן אם יתן האדון הי"ש לר' אזי מחויב הוא להמתין עליו בכדי שלא יגרום עי"ז לר' איזו עיכוב בנתינה הי"ש בזמנו אבל אחר שנתהוה סכסוך ביניהם ואין האדון נותן הי"ש כלל החיוב שלו נתבטל ובפרט דאם לא יקח הוא הי"ש במועדו ישנה האדון עמו ג"כ ויפסיד כל מעותיו או הריוח מהי"ש עכ"פ, ור' טוען כי הוא זכאי בדינו נגד האדון רק האדון בא עליו בעלילה ואם לא יקח ש' הי"ש יהי' האדון דחוק במקום העמדת י"ש ויהי' מוכרח להתפשר עמו ע"ז, ונראה לענ"ד שהדין עם ש' חדא דגם אי נימא דהוי ספיקא בחיוב אי נתחייב אדעתא דהכי המע"ה ועוד דהא מבואר בחו"מ סימן ס"א סט"ז דבתנאי שבין אדם לחבירו הולכין אחר הכונה וה"נ מסתמא אדעתא דהכי לא נתחייב ואף דהב"מ באהע"ז סימן קי"ח סי"ט פקפק בזה מ"מ א"א להוציא ממון וגם אולי באמת הדין עם האדון ור' אפסיד אנפשי' במה שלא קיים תנאי המקח וכיון שלא נודע האמת לש' ולא הו"ל למידע פטור ועס"י ע"ה ואחרונים ועוד דגם לשי' הב"מ דאזלי' בתר משמעות הלשון י"ל דגם בנ"ד משמעות הלשון הוא דהיכי דראובן יקח הי"ש אזי ימתין הוא עד אחר לקיחת ר' אבל היכי דאינו לוקח כלל אין ש' מחויב להפסיד עי"ז ונראה להביא קצת ראיה מהתוס' דערכין דף י' בהא דאמרו מה"ש מפ"מ אין ישראל אומרים שירה בר"ה ויוה"כ משום דספרי חיים וס"מ פתוחים וכ' התוס' דמוכח מזה דדוקא ישראל אין אומרים אבל המה"ש אומרים גם בר"ה ויוה"כ ומה"ט אמרי' והחיות ישוררו יעו"ש ויש לתמוה דהא מבואר בש"ס דחולין צ"ד דאין מה"ש אומרים שירה עד שיאמרו ישראל תחלה ויליף לה מקרא וא"כ כיון דבר"ה ויו"כ אין ישראל אומרים שירה איך מה"ש יאמרו ובעכצ"ל דכיון דבאותם ימים אין ישראל אומרים שירה כלל לא הוי שירת מה"ש בגדר קודם ישראל, וע' בזל"א חאו"ח סימן תקפ"ד מ"ש בזה ע"ד תשו' ב"ד סימן ש"פ ותבין, וא"כ ה"נ בנ"ד כיון דראובן אינו נוטל כלום אין על שמעון שם עובר במה שיקח הוא הי"ש שלו דאף דמבואר בשטר התקשרות שביניהם שבאם יקח ש' הי"ש של חודש פ' קודם לראובן ה"ז בכלל עובר היינו אם הי' ביד ראובן ליטול הי"ש במועדו משא"כ בכה"ג דהא גם התם בנידון הש"ס מבואר בלשון הש"ס סתמא דאין מה"ש אומרים עד שיאמרו ישראל תחלה ואפ"ה מצינו דהיכי דאין ישראל אומרים שפיר אומרים מה"ש השירה הרי דלשון שיאמרו ישראל תחלה פירושו סובל רק היכי דגם ישראל אומרים ביום זה וה"נ יש לפרש משמעות לשון שטר התקשרות הנ"ל, (ואף דאין למדין מאגדה מ"מ היכי דלא נמצא סתירה לדבר שפיר למדין כמ"ש בתשו' הרשב"א ובמק"א הארכתי בזה ואכ"מ.