אור ברסלב

שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן עה

סימן עד

להסופר המופלג בתורה מו"ה שלמה וויינטרויב

נ"י סופר דק' הארדענקא. מה ששאל ביודין שהעוקצין השמאלין נמשכין יותר מהראוי וכמעט שוים להימיני רק שהימיני עקום אם יש להתיר ע"י גרירה בתו"מ שלא יהי' חשש שלכ"ס והביא דבשו"ת ש"ח פוסל והביא דברי הז"י וחב"י שהביאו האחרונים והנה יעוין בשו"ת טור האבן סוס"י ט"ז שהעלה להקל גם בתו"מ אם התינוק קורא אותו יו"ד דמותר לתקן ואין כאן חשש שלכ"ס וכ' שהסכימו כמה גדולים בזה וכן עיקר דהא בסימן ל"ב סכ"ה מבואר דאם ל"ה יודי"ן השינין כו' נוגעים ותינוק קורא שרי לתקן ול"ה שלכ"ס וה"נ בזה דמחמת קוטנן ועיקום רגל ימיני נראה כיו"ד וע' ב"י סימן ל"ו ויש קצת ראי' מדלא קחשיב בשבת דף ק"ד חתי"ן יודי"ן וע' בר"ן שם ותבין.

ומה ששאל בדין שטעה וכתב בתפילין דר"ת פ' והא"ש קודם שמע אם מותר לצרפן לפרשיות אחרים ישנות של ר"ת שנכתבו קודם וכעין דברי העה"ג סימן ס' אבל י"ל דשא"ה שנכתבו לתפילין אלו כסדרן ושאל לח"א ופסל אותו מכח לשון המכילתא דנקט יגנזו משמע דליכא תקנתא אבל הרי בעירובין ב' מצינו דבדאורייתא נקט פסולה אף דאיכא תקנתא ולא תני תקנתא וע' סוכה י"א מאי פסולין עד שיפקסו ונהי די"ל דלענין גנוזות שמות לא הו"ל למינקט הכי אבל באמת ד"ז מלתא דלא שכיח כלל שיהי' לו פ' ישנות קודמים ולא כולן ולהכי לא קתני וכפי מ"ש העה"ג שם להוכיח דמותר לצרף פ' מתפילין אלו לאחרים א"כ אדרבא היכי דלא נראו מתחלה לתפילין אלו הרי לכך היו עומדים לצרפן לאחרים ודמי להא דדיחוי מעיקרא ל"ה דיחוי וע' יומא ס"ה כיון דמצוה בראשון מעיקרא כמפריש לאיבוד דמיא ועוד בכמה דוכתי וה"נ בזה נראה דשרי לצרף אותן לפרשיות ישנות, ואף דלפרשיות שנכתבו עבורם הוי שלכ"ס מ"מ לגבי פ' אחרות הישנות דהויין כסדרן שפיר י"ל דכשרים וכיוצא בזה מצינו בגמרא דשבועות ב' ע"ב גבי שעירי ר"ח ויוה"כ ורגלים מהו שיקרבו זה בזה א"ל יקרבו אף דאין כפרתן שוה הואיל דמכפרו אטומאת מקדש וקדשיו ובתוס' שם דף י' ע"א דשל ר"ח זה בר"ח זה ניחא לכולהו שיקרבו והקשו ע"ז דהא בעיא היא בזבחים אי מכפר עולה אעשה דלאחר הפרשה ואי לא מכפר האיך יקרב הא לא הופרש אטומאה שאירעה בין זל"ז ותי' דכיון דנאבד ונעקר הפרשתן ואחר שהופרש במקומה כיפר על עבירות שהי"ל לזה לכפר וכשיבוא ר"ח תחול עליו הפרשה לעבירות שעברו קודם לכן כו' יעו"ש וה"נ בנ"ד אף שנכתבו לתפילין אלו והוי שלכ"ס מ"מ אחר שנכתב פרשה של והא"ש ש אחרת אחר שכ' פ' שמע נעקר צירופה לפרשיות אלו ושפיר ראוין להצטרף לפרשיות ישנות אחרות כנלפע"ד פשוט לדינא,

אח"ז מצאתי בשו"ת חקרי לב סימן ז' שפסק דאם הקדים פ' מאוחרת למקודמת נפסלה גם הראשונה אפי' מלהצטרף עוד לפ' אחרת שיכתבנה אח"כ אבל דבריו תמוהים וכמו שהשיג עליו בשו"ת שע"ד שנדפס מחדש סימן ג', שוב מצאתי בש"ע הרב רש"ז סימן ל"ב ס"א שכ' להדיא דמותר לצרפן לפ' ישנות וכן הראשונה לא נפסלה.

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה