שות מהרשם חלק ה· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן נח
להרב המאוה"ג מו"ה יוסף מרדכי שטייגער
אבד"ק אולאשקיוויץ. תמול לעת ערב הגיעני מכתבו ואם כי רבו טרדותי כעת מכל צד בכ"ז פניתי להשיבו על אתר כפי שבקש במכתבו, ע"ד השאלה בהדו"ד שבא לפניו בראובן ששכר בית משמעון ובמשך זמן השכירות ביקש ראובן מלוי שכנו שיתן לו רשות לתלות בעלייתו עורות של ראובן ונתן לו לוי רשות ותלאם שם ואחר כלות השכירות נעשה סכסוך בין המשכיר ובין השוכר וביקש המשכיר מלוי שכנו לעקל העורות של השוכר עד שיתפשרו וכן עשה לוי ועיכב העורות ולא נתן להשוכר להוציאם משם ואחר כמה ימים ראה לוי שהעורות נתקלקלו והחזירם להשוכר וטען השוכר אולי נתקלקלו במשך הזמן העיקול שלא הניחו לו לילך על העליי' להשגיח עליהם, ולוי והמשכיר טוענים. כי הם לא נגעו בהעורות והיו תלוים במקום הקודם ואולי היו מקולקלים עוד בזמן הקודם טרם זמן העיקול ושניהם טוענים שמא והביא רו"מ מדין המבואר סימן ע"ב וסמ"ע סקפ"ז וש"ך ס"ק ט"ו דבטוען המלוה א"י אם נפחת ברשותו ישבע שאינו יודע ופטור אך דהא קי"ל כל שנולד הספק ברשותו עליו הראי' וצ"ל כיון דהוי אצלו רק בתורת שאלה אינו ברשותו וכמ"ש תוס' חולין נ"א ונדה נ"ח לחד תי' וה"נ בזה אבל בנ"ד שתפס שלא בשעת הלואה שלא ברשות ב"ד וכ' הש"ך רס"י ע"ב דהוי גזלן א"כ י"ל דקנאו לגמרי והוי ברשותו אך די"ל דכיון דבאו לידו בפקדון לכתחלה ל"ה כגזלן וכמ"ש בקצה"ח סימן ד' אבל מהש"ך סימן נ"ח נראה דבפקדון בעי למיעבד השבה וא"כ צ"ע בנ"ד עכת"ד שאלתו, והנה גוף הערתו מתוס' חולין כבר קדמו בס' שע"מ בחו"מ סימן ע"ב סקכ"ה, והנה באמת לא ידעתי מקום ספק של רו"מ כלל במ"ש דבנ"ד י"ל דנתחייב באונסין כדין גזלן וא"כ י"ל דגם התוס' מודו דהוי ברשותו ולענ"ד הדבר פשוט דלא עדיף כלל משאלה דהא מבואר בתוס' חולין מ' ע"א ד"ה רביצה כו' דגם גזלן המגבי' לא קנה הגזילה שתהא שלו רק להתחייב באחריות לבד ודבריהם מוכרחים מהש"ס ובישוב ד' רש"י כבר האריכו המחברים וגם אני הארכתי במק"א אבל עכ"פ לדינא דברי תוס' ברורים וא"כ דמי ממש לשאלה דהא גם בשאלה חייב אפי' באחריות אונסין ואפ"ה ס"ל להתוס' דל"ה כנמצא הספק ברשותו וא"כ ה"נ בזה, ומלבד זה הרי גם בגזילה בעינן עכ"פ שיעשה איזו קנין וכמ"ש רש"י בב"מ מ"א ע"א ד"ה הא לא משכה כו' ומטלטלין אין נקנים אלא במשיכה כו' ולא לענין גזל כו' יעו"ש ויעוין ברש"י סנהדרין ע"ב א' ובכתובות ל"א ב' ותוס' שם וא"כ הרי בנ"ד שהיו העורות בעליי' מקודם ובמה איפוא נקנה להיות בתורת גזל הרי לא עשה שום מעשה רק שהי' מעכב על ידו שלא ליקחם משם וא"ל דבנ"ד החצר קנתה לו ז"א דהא מבואר ברש"י ב"מ י"א דבגזילה בעינן שינעול בפניו אם נכנס מעצמו לחצירו וכמ"ש בתשו' מהרי"ט ח"ב ח"מ סימן פ"ח ובקצה"ח סימן רמ"ג וסימן שמ"ח להדיא (וע' מח"א ה' גזילה סוס"י י"ב שמסופק בזה) ובנ"ד כפי הנראה היו תלוים בעליי' ולא סגר שום מנעול בפניהם ועוד דהא בנ"ד לא תפס לוי לצורך עצמו רק לצורך שמעון המשכיר ולא מצי לתפוס לאחרים כל זמן שלא נתברר החוב בב"ד וכמבואר בח"מ סימן ק"ה וא"כ לא קנה חצירו כלל לצורך משכיר וכיון שלא קנה לחבירו גם לעצמו לא קנה וכדאיתא כה"ג בביצה ל"ט ורש"י ותוס' גבי ממלא לחבירו דלעצמו לא נתכוין לקנות יעו"ש ותבין (וע' ב"מ ט' ע"א דגם למ"ד המגבי' לחבירו קנה בכה"ג דאדעתא דנפשי' הגבי' איהו ל"ק לאחרים מקני בתמי' ע"ש) אבל אינו דומה לנ"ד כמובן, וגם בגוף הדבר אי בכה"ג שעיכב פקדון של חבירו אם יש לו דין גזלן יעוין בקצה"ח סימן רצ"ד סק"א שהביא בשם הר"ש דוראן ורשב"ץ דס"ל דהוי גזלן להתחייב באונסין אבל הקצוה"ח חולק עליהם והוכיח דבכה"ג ל"ה גזלן ואני מצאתי בתשו' רדב"ז ח"א סימן ר"ב שכ' ג"כ כדעת הר"ש דוראן ורשב"ץ אבל בתשו' מהרי"ט ח"ב ח"מ סימן פ"ח הנ"ל מפורש כדעת קצוה"ח ועכ"פ המוחזק יכול לומר קים לי כמהרי"ט וקצה"ח, ומכ"ש בנ"ד שתופס בשביל חוב שהביא רו"מ בעצמו מהא דסימן ד' וקצה"ח שם ויש לתמוה שלא הביא הקצה"ח שם מהא דסימן ע"ב סעי' י"ז בהג"ה דמוכח דמצד תקנה אין לעכב פקדון עבור חובו אבל מדינא שרי וע' בבעה"מ מלחמות פ"ק דב"מ בהא דשמא מלוה ישנה יש לו עליו דמבואר דעת בעה"מ דאין לתפוס פקדון עבור חובו והרמב"ן חולק רק במ"ש דאינו נאמן לומר כו"כ יש לי עליו וגם משום דלאו כולהו אינשי דיני גמירי יעו"ש ובנימוק"י שם כ' דודאי אסור לעשות כן רק דמ"מ נאמן וע' בש"ך ח"מ סימן רצ"ב סק"ה שהביא בשם מהראנ"ש שנסתפק במעכב פקדון עבור חוב אי מיקרי שולח יד בפקדון אבל המעיין בגוף התשובה ימצא דבמעכב עבור חוב ס"ל בפשיטות דל"ה שולח יד כלל ולא נסתפק שם רק במעכב עבור חוב ואח"כ נתברר שלא הי' חייב לו כלל וכבר השיג עליו בשו"ת אבני קודש סימן ל"ג וע' בשו"ת ספר יהושע בפו"כ סימן ש' מ"ש בזה ואינו ת"י כעת, ומה שהקשה רו"מ מדברי הריטב"א שהובא בש"ד סימן נ"ח כבר העיר בקצה"ח בעצמו שם בזה אבל יעוין בקצה"ח סימן ש"מ סק"ד שהביא מדברי ריטב"א גופי' דפקדון לא בעי השבה רק דאם יגנב בפשיעה יביא עד יעו"ש באורך ולזה כיון בקצה"ח סימן פ"ו ובחנם השיג עליו בנה"מ שם וע' במש"נ שם, כלל העולה לדינא בנ"ד פטור לוי כיון שלא עשה מעשה רק שעיכב על ידו ולא נתחייב באונסין כלל ועכ"פ יוכל לומר קים לי כהפוטרין, ומכח הקלקול שנתקלקל קודם זמן שתפס בודאי פטור שהרי לא קיבל ע"ע שמירה כלל וכמ"ש בסימן, רצ"א ס"ג ויען כי אני מוטרד מאד קצרתי, (א"ה במ"ש השואל ע"ע בחו"מ רסימן צ' ושנ"ט ס"ו ובקצה"ח סימן צ"ז בשם נמק"י ובגוף הדין גם בשו"מ מ"ק ח"ג סימן פ"ב פסק דאף שעיקל אינו חייב באחריותו ושכ"כ בעט"צ.)