אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן קלד

סימן קלג

ב"ה ד' פ' וישב תרס"ח ברעזאן. לכבוד הרב המופלג בתורה וכו' מוה' שמחה פישל גאלדקאדן נ"י.

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שהי"ל כמה בנים ומתו טרם הגיעו לשמונת ימים ואח"כ מת א' אחרי המילה שלא יכלו לעצור את הדם ומת וכמה אנשים אמרו שהמוהל חתך מעט מן הגיד ואח"כ נולד בן ומת ג"כ אחר המילה ואח"כ נולד בן וציוה הגאון מסאכאטשאוו להמתין עד שיגדיל ויהי' בן י"ג שנה ועתה אמר הדר' מקראקא שיש סכנה למולו אף שנתגדל כי אין הבדל בין קטן ובין גדול בענין זה.

והנה בגוף הדין שהובא בש"ע בשם הרמב"ם ונמוק"י מאז כתבתי בתשובה לתמוה על שלא הביאו המחברים מדברי תוס' גיטין כ"ח ע"ב ד"ה והא בעי סמיכה וכו' שכתבו וז"ל אבל ערל וטמא מיירי כגון שאין לו תקנה להמתין כגון שמתו אחיו מחמת מילה דא"א למול בשום ענין וכו' עכ"ל ומבואר שאין לו תקנה והגם שיש לדחוק ע"פ החילוקים שכתב בתשו' הרי"ם יו"ד סי' ט"ו באמצע התשובה מ"מ פשטן של דברי תוס' לא משמע כן ומ"מ כיון שכל המחברים העלו דהעיקר כדברי הרמב"ם וש"ע יש לצדד דבנ"ד קיל טפי שהרי בנ"ד מתו כמה ילדים קודם שמלו ואיכא הוכחה שלא ע"י מילה מתו אלא מחמת חולשה וגם כפי דברי האנשים שהמוהל פגע בגיד לכן כיון שכבר נעשה בן יג"ש ולכ"ע מיקרי גדול נראה דיש למולו. אבל כיון שהגאון מסאכאטשעוו נ"י ציוה להמתין עד יג"ש ודלא כדעת כמה מחברים דמיקרי גדול גם מקודם וזה כמה שנים הערני ח"א ממקרא דכתיב ויגדל הילד ויגמל הרי כי אחר כ"ד חדש כתיב בי' ויגדל והשבתי דבמדרש ש"ר פריך ויגדל הילד כ"ד חדש הניקתו ואתה אומר ויגדל אלא שגדל שלא כדרך הארץ א"כ ה"נ גבי יצחק י"ל כן ועכ"פ כיון שכבר המתינו עד יג"ש יש להמתין עד שיביא ב' שערות דאל"כ י"ל דסימן חולשה היא שלא הביא ב' שערות בזמנו כמ"ש בתשו' הרי"מ שם וגם ידקדקו שיהא בריא בלא ש שום כחישות וכדומה וגם יהי' יום צח בזריחת השמש שהרי מדינא ביומא דעיבא לא מהלינן אלא משום שכבר הורגלו ודשו בו רבים א"כ בכה"ג יש לחוש כמ"ש גם הנו"ב שם. ואחרי שיהי' הכל כפי הנ"ל יכינו גם ד"ר מומחה לרפאות פצעים ויכין תרופות המסוגלים לעצור דם ומטלית לכרוך סביב הפצע גאזע וכדומה כי הבקיאים עושים באנדאז שהוא מטלית כרוך מסביב ועליו אבק המעציר והש"י ירפאהו ויחלימהו לאורך ימים ונא אם יעזור הש"י שיעלה בטוב בל ימנע הטוב להודיעני וישמח לבי גם אני.

ומ"ש בדין שמרים כבר הבאתי בהסכמתי לס' אור לפארו מדברי האו"ז בשו"ת סי' תשע"ט ומהר"ח א"ז סימן ע"ה דיש להקל בשמרים ונעלמו דבריהם ממהרמ"ל ומג"א ואח"ז ראיתי בשדה חמד מע"ר חו"מ סי' ח' אות כ"ה בשם אילה שלוחה שהעיר מדברי הא"ז ולא ממהר"ח או"ז ושם העלה דבנפסל מאכילת כלב גם במחמץ אחרים ליכא איסור אבל לא הביא מדברי הפרמ"ג. ומ"ש מהח"ס א"ח סי' קל"ח שכתב דנוגע לחשש איסור תורה ותמה רו"מ דהא מב"מ בטל ברוב יעוי' בח"ס שם סי' קכ"ט דחמץ ומצה מבשא"מ בטעמא וכ"ה במנ"י כלל ל"ט ולשי' אזיל ועיין טוטו"ד מ"ת סי' נ' שנחלק בזה עם הג' ר' ענזיל מסטרי ועמ"ש בהגהותי לא"ח שנדפסו עם אר"ח החדש סי' תנ"ג שהבאתי מכמה מקומות בהיפך מדעת המנ"י כלל ל"ט שכתב ג"כ כן ואח"ז מצאתי בבית מאיר לא"ח סימן תמ"ז ס"ד שחולק ג"כ ע"ד המנ"י ועכ"פ אין קושיא על הח"ס.

ומה שתמה ע"ד הר"מ פי"ח מאה"ט ה"ז שסותר להל' ט"ו בגליון כתבתי דלק"מ לפמ"ש באס"ז לב"ב קנ"ג בשם הראב"ד דהתם במסוכן טעמא משום דאיכא חילוק מחיצות ורשויות ניכר לכל וליכא משום חוכא ואטלילא לכן בכל מקום דנים כפי שהיא וברה"י ס"ט ואח"ז ברה"ר ספיקו טהור ואין הרה"י מכריע שיהי' טמא גם ברה"ר משא"כ לעיל בלילה ויום וגם ע' בשו"ת שבש"ע הרב בסופו סימן ל' מ"ש ע"ד התוס' סוטה וימצא דבלאו הכי לא קשה מידי:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה