שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן קכג
אור ליום ב' מקץ ד' דחנוכה תרס"ב לפ"ק ברעזאן. לכבוד הרב הגדול מו"ה יוסף האגער נ"י.
לתשובת מכתבו לענ"ד י"ל הקדיש שהרי מבואר בא"ר ה' ט"ב סי' תקנ"ט דבכל פסוקי קדושה י"ל קדיש שבכל דיבור יש שם המפורש וע' בשעא"פ שער ת' סעי' ע"ב בפתחי שערים וא"כ בנ"ד שאומרים קדושה בציבור וא"א לומר אלא בציבור ראוי יותר לומר קדיש ואי משום שיאמר תתקבל אין בכך כלום כיון שעכ"פ י"ל הקדיש יוכל לומר תתקבל על התפלה שבלחש שהתפללו הציבור ואף שאינו דומה לתפלת ערבית כמ"ש רו"מ מד' הנו"ב מ"מ שפיר י"ל הקדיש ותדע שהרי בנו"ב שם כתב רק דתפלה בלחש כיון שכל יחיד יוכל להתפלל לכן אין לומר קדיש אבל פסוקי קדושה שא"א לומר ביחיד צ"ל קדיש ותדע שהרי רק אם התחיל הש"ץ בק"ר אפי' יצאו מקצתן גומר ואומר הקדיש אף ששאר התפלה הי' בפחות מעשרה הרי דהתחלה לבד בציבור מהני וה"נ בזה ואף שהתפלל השאר בלחש ובפרט שאמר פסוקי קדושה שא"א לומר ביחיד שפיר י"ל הקדיש אבל אם רק א' התפלל בקו"ר תפלתו ואמר קדושה אין לומר אח"כ קדיש רק אם הציבור יצאו י"ח קדושה עמו אזי הוי תפלה בציבור ויוכל לומר קדיש אבל אם הם כבר יצאו י"ח קדושה אלא שהיחיד אמר בשביל עצמו הרי כבר יצאו הציבור גם י"ח קדיש שאמרו אחר תפילתם א"כ א"ל קדיש שנית כנלענ"ד: