שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן פב
להרה"מ מוה' ישראל טאנינבוים ני' בחראסטקוב
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ברו"ש שהיו שותפות בבית ועשה ר' הבטחת אסיקיראציע על כל הבית ממעותיו בלא ידיעת ש' ואח"ז רצה שמעון לעשות כן על חלקו ולא רצו האגענטין יען שכבר עשה ר' ההבטחה על הכל ואח"ז נשרף הבית קיבל ר' כל המעות ובנה הבית ואינו מניח את ש' לדור בו עד שישלם לו את ההוצאה ושמעון טען כי מה שגבית בעד חלקי שייך לי ועל ידך לא יכלתי להבטיח בעצמי וגרמת לי ההיזק עכת"ד והנה רו"מ הביא בשם רב א' שהביא ראיה מחו"מ סי' ע"ב סמ"ד דא"צ ר' ליתן לשמעון כלום ורו"מ דחה והנה ע' בנה"מ רסי' שמ"ח סק"א וימצא בביאור היטב כדעת רו"מ ועי' בשו"ת ב"ש ח"מ סי' קצב בזה ועי' חי' מהרי"א הלוי ח"ב סימן ע"ז וגם מ"ש מחו"מ סי' קפ"ג ס"ז אין לו ענין כלל ובגוף הדין נשאלתי מכבר מק' זאבליטאבוח"א העירני מבכורות י"א הפודה פ"ח ש"ח כיון דהבעלים יכולים לפדותו בשה אע"ג דכולי' לא קני ליה כ"ז שלא פדאו אפ"ה ממון דידיה הוא ע"ש אבל אינו ראיה דשא"ה דהפ"ח הוא שלו רק דאסור בהנאה לזה כיון דבידו לפדותו ושוה מעט ממונו הוא אבל כאן אטו זה זכה בגוף הרי רק בזכות מבחוץ שהבטיח ביתו רוצה לזכות ונהי שזהו היה ביד בעלים להבטיח ולזכות בו מ"מ אכתי לא זכה בו מיד. אבל נראה לפמ"ש השעה"מ סימן כ"ו סק"ב להוכיח מהא דסי' שס"ג דגם בגרמא היכי דמשתרשי בשל חבירו ע"י הגרמא חייב לשלם א"כ ה"נ בנ"ד. ומ"מ יש לחלק קצת דכאן אינו נהנה משל חבירו ממש ועדיין צ"ע ויבצעו תמימים ביניהם שו"ר בתשו' ב"ש ח"מ בזה וע"ש מ"ש בזה והעירני ח"א מנדרים ל"ו ע"ב טה"נ של מי כו' אי לאו פירי דהאיך כו' וי"ל דדוקא התם דהטה"נ הוא מהתרומה שהוא שלו משא"כ בנ"ד התשלומין בעד הבית הוא של חבירו: