שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן סד
ב"ה ו' שמות תרמ"ד ברעזאן. להרב המופלג מ'
יעקב יוסף שפירא ני' מבוטשטש.
בדבר שאלתו באשה שנדרה בעת צרה אך מסוים על קופת רמבע"נ והתנתה לפרוע מעט מעט ובידיעת בעלה הלותה סך מסוים עצה"ע ומן הריוח שלמה מעט מעט לקופת א"י כנהוג ואח"ז נפטרה האשה וטרם פטירתה נתן לה בעלה ע"פ בקשתה סך חמשים ר"כ שהיה מגיע עוד כפי נדרה ליד אמה על אופן שיעשו שאלת חכם אם מותרת לשנות וליתן זאת לעניי עירה או לעניים מיוחדים שבא"י יתנו כן ואם אסור יתנוהו לקופת א"י. והנה רו"מ האריך בדברי מהר"ם אלשיך וקצה"ח סי' ר"ט אם ריוח הוי דשלב"ל והנה בד"ז כבר הארכתי בתשו' לק' קיפיטשיניץ והבאתי מכמה מקומות אבל בנ"ד אין נ"מ דמ"מ החיוב מכח הנדר דחל גם בדשלב"ל וכמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רט"ו גבי נדר ליתן מעשר מהריוח ועקצה"ח סי' רי"ב ובפרט בנ"ד הרי נדרה מתחלה הסך המסוים רק אח"כ הלותה על דעת לפרוע נדרה מעט מעט ואם אולי לא הסכים בעלה רק על אופן זה אבל לא ביאר רו"מ ד"ז במכתבו וגם מ"ש רו"מ מדברי מהרי"ט וקצה"ח שם לענין מעות א"י עוין בתשו' חסל"א. חיו"ד סי' ע"ז ותשו' ב"ש מ"ת ח"ב יו"ד סי' קי"ב בזה ובגליון הבאתי ג"כ מדברי מל"מ שהביא הח"ד סי' ק"ס. ומ"ש רו"מ בדין אם מותר לשנות מעני לעני [עוין באס"ז לב"ק ל"ו בשם ר"מ מסקרסטה דס"ל דאין לשנות וע' בקצה"ח סי' רי"ב סק"ז בזה ועי' ח"ס יו"ד סי' רל"ט בזה. ומ"ש רו"מ דבענים שאין מבוררים ודאי דיש להתיר והביא ד' המח"א ה' צדקה סי' ז' עוין מ"ש בחיבורי לחו"מ סוסי' רי"ב דהיכי דל"מ שאלה על הנדר י"ל דלחומרא יש ברירה כדמוכח מתשו' מהרי"ט ח"א סי' כ"ב א"כ בנ"ד הרי הנודר בעת צרה ל"מ שאלה. ואין מקום לדון בנ"ד מהא דהנודר ומת שבסוס"י רנ"ב מלבד שיש בזה עקולי ופשורי וע' מח"א ה' צדקה סי' ב' ונה"מ סי' ר"נ סק"ד ועיין אה"ע סי' ק"ז סעי' י' בהג"ה וח"מ וב"ש וט"ז שם ותשו' ב"א יו"ד סי' נ"ה ועוד כמה דוכתי אבל בנ"ד הרי הסכים בעלה לזה והוא חי אך מ"מ לדינא נ"ל להקל כיון דהא דניחוש דיש ברירה לחומרא הוא רק מספיקא א"כ כיון דיש דיעות דמותר לשנות מעני לעני שוב י"ל דהוי ס"ס ובפרט דלשיטת הכ"מ פכ"ט ממכירה הא דאמל"ג כמסלה"ד הוא רק מדרבנן ולשיטת נמוק"י פ"ג דב"ק הא דבדאוריתא אין ברירה הוא ודאי ובפרט דעניי עירך קודמין לעניי א"י כמ"ש הש"ך יו"ד סי' רנ"א בשם הב"ח והוי מצוה יותר גדולה ולכן לענ"ד יוכלו לשנות וליתן המעות לעניי עירה: