אור ברסלב

שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן נב

סימן נא

ב"ה ה' בחקותי תרמ"ג ברעזאן. לה"ה המופלג החריף מ'

יהושיע

פריש ני' בק' בורשטין נכד הרה"ג מוהרד"מ ז"ל ראבדפה"ק.

בדבר שאלתו בא' ששחט י"ב עגלים והי' ח' כשרים ור' טריפות ואח"כ נודע שהי' א' בהם בכור שלא נמכר והביא מהט"ז סי' ק"א סקי"ד דביש ב' קביעות וא' רוב אמרינן דאיסורא ברובא אך י"ל דתלינן הקלקלה במקולקל דמה"ת בטל ברוב ותולין דהוא מהטרפות ומותרים בהנאה כמ"ש בשפ"ד סי' ק"א סק"ב דדבר האסור בהנאה שנתערב בנבלה בטל ברוב אך י"ל דבכור קדוש מרחם אמו והטרפות נעשה אח"כ דהא בסימן פ"א גבי חלב תלינן בג"י ועוד דבב' קדירות דתולין משום דההיתר הו"ל חזקה דמעיקרא והאיסור אין לו ח"ה אדרבא י"ל חז"א כמ"ש תוס' יבמות פ' הערל א"כ בנ"ד שהי' בכור משנולד ול"ה לו חזה"ת מעולם ובכל עגל יש לספק שמא הוא בכור משנולד ול"ה מעולם חזה"ת י"ל דל"א דתולין במקולקל עכ"ד והנה גוף שאלתו כבר האריך בזה בשו"ת ב"ש להה"ג מסקאלי חיו"ד סי' קע"ג ג קע"ד והרגיש בקצת דברי רו"מ ואולם מ"ש רו"מ דהכא ליכא חזה"ת לשום עגל נעלם ממנו ד' תוס' חולין י"א סוע"ב ד"ה לר"מ וכו' שכ' דאיכא חזה"ת שהי' חולין במעי אמו וכ"ה בתוס' יבמות קי"ט ובכורות כ' וא"כ בכל עגל שמסופקים איכא חזה"ת וגם מ"ש רו"מ דכל עגל הוי קבוע במקומו ולא גרע מתערובות חניות דלשיטת כמ"פ גם בלא ניכר הוי קבוע מה"ת ובדאורייתא ל"א תולין ובזה תי' קושי' הח"ד סי' ק"א כבר קדמו בזה הב"מ ליו"ד סי' ק"י בקונטרס קבוע וגם בשו"ת שבסו"סי נחי"ע מנכדו בעל חסל"א סי' ב' אבל בשו"ת בש"ר סי' קי"ג העיר ג"כ בקושי' הח"ד ותי' דמדרבנן ל"ב אבל יפה העיר הב"מ להוכיח דבשבותין דרבנן א"צ להביא פ"ש כדמוכח שם דף כ"א מאי למפרע מדרבנן ע"ש אך לענ"ד כל הקושי' ליתא דביטול ברוב ל"ש רק היכי דנוכל לומר דהאיסור כמאן דליתא כלל אבל הכא דכל ח' מחויב בק"פ ונודע שהי' א' מהם בע"מ ופסול איך נימא דבטל ברוב דמה בכך הרי מ"מ אי הוי כמאן דליתא לא הקריב א' מהם הק"פ שלו ועיין בשו"ת ח"ש הנספח עם שו"ת הר המור סימן ט' באמצע התשו' שכ' כה"ג בנידון יריעה שנתערב ע"ש ואולם בגוף הדין יש לדון דבנ"ד הוי רק איסור דרבנן דהא בחולין ל' ורש"י ד"ה מדמי פסח כו' מבואר דשחיטה גופי' הוי מום אך דהתוס' ב"ק ע"ו כתבו דמום דלאחר מיתה ל"ה מום ועיי' אס"ז שם בשם תוס' שאנץ בזה ואולם כבר תמה הנחי"ע פסחים ע"ג דבתחלת שחיטה נעשה מום ע"ש וע' שו"ת רמ"ץ סימן ע"ג שהעלה ג"כ דבכה"ג דשחט שלא כדין נעשה בע"מ דל"ה הכשירו בכך כיון דאסיר לשחוט והמטיל מום מה"ת מותר באכילה ורק משום קנס כדאיתא בבכורות ל"ד ועיין מל"מ פ"ד מבכורות שתמה בזה ע"ד הרא"מ שכ' דאסור משום לחכ"ת ע"ש וא"כ השוחט בכור כיון דבתחלת שחיטה נעשה בע"מ שוב אסור דיעבד רק מדרבנן וא"כ שוב י"ל דתולין במקולקל בדרבנן ובשו"ת רמ"ץ הנ"ל חידש דבשוגג מותר לגמרי אבל ז"א דגם בשוגג קנסו וי"ל לשיטת רש"י ביצה כ"ז דבשחטו אחר לא קניס ר"מ בשוגג אבל יעיין בב"י סימן ש"י שהביא מרמב"ן ורא"ש דגם בשחטו אחר אסור דל"ה קנסא אלא גזירה ועיין שו"ת תועפות ראם סי' מ"ז שצידד גם כן להקל בנשחט בשוגג באומר מותר וצ"ע מהנ"ל ומ"ש מהא דהוי דבר שבמנין עיין בתשו' ב"א חיו"ד סימן ל"ג שהאריך כרבה בסוגיא דפסחים הנ"ל בזה ובישוב קו' הח"ד:

תוכן העניינים

שות מהרשם חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה