שות מהרשם חלק ד· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טז
להרב מו"ה יעקב שמעון רויזינבערג ני' אבד"ק קיפיטשיניץ.
מכתבו מגילה מפה הגיעני ואני עמוס הטרדות ולא אוכל להאריך ולכן אשיב בקצרה ע"ד שאלתו בעסק הגט שגירש ר"צ את אשתו ע"י שתפסה האשה את כל מעותיו ובגדיו ולא רצתה להחזיר עד שיגרשנה ולא רצו לירד עמו לדין רק על אופן גירושין ובסוף החזירו לו ע"פ בוררים פחות מנדן שלו ומסר מודעא על האונס המפורסים וגם אמר בכונה שיש לאביו עוד שם א' בכדי שיתבטל הגט והמסדר סידר ב' גיטין וכתב בגט ב' רק שם א' ואחר שהוציא מעותיו אחר הגט העביר קול במחנה שהגט פסול והנה רו"מ האריך מאד למעניתו בזה והביא מתשו' רשד"ם תא"ט סימן ס"ג והאריך לדחות ראיותיו עפמ"ש בקצה"ח סי' ר"ח סק"ח בכונת רשב"ם דמיירי באותן שכופין להוציא וכן י"ל בד' הרא"ש וש"פ שהביא רשד"ם שם ומה שדחה רשד"ם שם חוזר ונראה ועוד דהם מיירי באין ידוע האונס משא"כ היכי דהאונס מפורסים וכמ"ש בשו"ת רח"כ סי' ע"ו בשם הנ"ש סימן מ"ג ובזה נדחו כל ראיות מהרשד"ם שם. והנה זה ערך שנה ומחצה הגיעני שאלה כזו ממש מהרב המו"צ דק' זאלישטשיק ומהרב דק' לאשקוויץ. והשבתי דבכה"ג שלא החזירה לו מעותיו הדבר ברור שהגט פסול והבאתי מדברי כמה פוסקים בענין זה ואף דבשו"ת תוע"ר חא"ע סימן צ"א מיקל במקום עיגון היינו בהחזירה לו עכ"פ מעותיו כמ"ש בתשו' רש"ך ח"ב סימן קכ"ט אבל בנ"ד שגם מעותיו לא החזירה בשלימות גם הוא מודה ועיין תשו' כתר כהונה סי' נ"ו באורך בזה וע' בשו"ת בית ישראל סי' ע"ד שהאריך ג"כ בנידון כזה לפסול הגט. ומה שטענה שהיה לו חולי נכפה ר"ל כיון שלא בררה כלום אין בדבריה ממש ובפרט דהוי נגד רובא דרוב ב"א בריאים כמ"ש התוס' בנדה ב' ע"ב ד"ה השתא ומשם מוכח דגם אם היתה מבררת שהי"ל חולי הנ"ל אחר הנשואין אמרינן דהשתא איתרע ולא היה לו קודם הנשואין דהא אנן קי"ל כר' יעקב בב"ב קנ"ג ע' חו"מ סימן רנ"א ס"ב וה"נ הוי להוציאה מחזקת א"א ועיין תוס' ב"ב שם ועיין קידושין ע"ט ע"ב וא"כ הוי אונס גמור ובפרט לפמ"ש הג"פ סי' קי"ט גם לענין חדר"ג בעינן שנתחזק ג"פ ובנ"ד לא היה כן. ואמנם אם תברר שהי"ל חולי זאת קודם נשואין כיון שאין בידינו לכופה להחזיר לו מעותיו וכמ"ש בתשו' ח"ס א"ע קט"ז שהביא הפ"ת סימן ע"ז סק"ח א"כ כיון דמעכבת מעותיו כדין שוב ל"ה בגדר אונס כלל ואינו מבטל הגט כדמוכח מתשו' הרא"ש שהובא באהע"ז סימן קי"ח סי"ז ומפורש ביותר בתשו' שארית יוסף סי' ט"ו באמצע התשו' והא דפסק הרשב"א שבב"י קל"ד בדין קנס א"ע לגרש דהוי אונס היינו משום שקיבל עליו מעצמו קנס שלא הי' מחויב בו משא"כ בזה ועוד דכיון דמדינא כופין אותו לגרש בכה"ג כמ"ש הח"ס שם בשם תשו' הרא"ש רק דהח"ס לא רצה להקל לכופו אבל עכ"פ בדיעבד שכבר גירש א א לבטל הגט. אבל בנ"ד שלא ביררה שום דבר ובפרט דמחויבת לברר שהי"ל כן ג"פ ושהיה כן קודם נשואין ולכן הדבר ברור שהגט פסול וצריכה להתגרש שנית: