אור ברסלב
שות מהרף סימן פח

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן פח

סימן פז

שאלה גוי יש לו בהמה לשחוט בי"ט לאכול בביתו ורוצה לשחטה ע"י ישראל כדי לשלוח ממנה חתיכת בשר דורון לישראל אהובו אם מותר לשחטה ישראל בי"ט מי נימא כיון שישראל אוכל ממנה הרי זה דומה לבהמה שחציה של ישראל וחציה של נכרי שמותר לשחטה בי"ט משום חלקו של ישראל או נימא דהכא אין לישראל חלק בגוף הבהמה כלום ואסור:

תשובה גרסינן בפ"ב דביצה דף כ"א ע"א בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מהו לשחטה בי"ט אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לנדרים ונדבות וכו':

ומסיק בגמרא בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה בי"ט דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל נדרים ונדבות אסור לשחטן בי"ט וכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו ופרש"י ז"ל משלחן גבוה קא זכו בחזה ושוק וה"ה לבעלים בשאר הבשר כעבד הנוטל פרס מבית רבו נמצא כל השחיטה לשם גבוה ע"כ. וכתבו התוספות ואפילו לר"י דקאמ' דקדשים קלים ממון בעלים הם בב"ק דף ואפילו לאחר זריקה קאמר דממון בעלים הם רק במתנות כהונה מ"מ אותו ממון זכה משלחן גבוה דהא עיקר הקרבה בשביל גבוה והילכך נהי דהוי ממונו לקדש בו את האשה מ"מ כל העבודות לצורך גבוה הם עושין עכ"ל וכיון שכן הכא נמי בגוי כיון ששוחט בהמתו לצורך ביתו הרי עיקר השחיט' לצורך גוי ומשלחן גוי קא זכי ומדברי התוספו' אתיא במ"ש דהשתא ומה דבקדשים דהוו להו ממון בעלים דכיון דכל העבודות לצורך גבוה אמרי' דמשלחן גבוה קא זכו כל שכן הכא דאין לישראל בגוף הבהמה כלום דאמרי' משלחן גוי קא זכי ואל תשיבני ממעשים בכל יום שקצב גוי שוחט הבהמה ע"י ישראל ומוכרה לישראל דהתם עיקר השחיטה בשביל ישראל מה שאין כן הכא דעיקר השחיטה ששוחט הבהמה הגוי לצורך בני ביתו דודאי משלחן גוי קא זכי ישראל ואיני רואה היתר בזה אלא א"כ יתן הגוי לישראל חלק בבהמה זו מחיים ויקנה הישראל החלק שנתן לו באחד מדרכי ההקנאה אז הוי בהמה שישראל וגוי שותפים בה ואי אפשר לאכול ממנה בלא שחיטה:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה