אור ברסלב
שות מהרף סימן מא

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן מא

סימן מ

טור י"ד סימן קכ"א וז"ל ואין מגעילין הכלי עד שלא יהא בן יומו או שיהיו במים שמגעילין בו ס' כנגדו אבל אם הוא בן יומו ואין במים ששי' כנגדו לא עלתה לו הגעלה ולא עוד אלא אפי' הכלי שהגעילו בתוכו גם כן נאסר אם היה של היתר וכן המגעיל של בשר לאכול בו חלב או איפכא צריך שלא יהא בן יומו עכ"ל הא דכתב רבי' שהמגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא צריך שלא יהא בן יומו קשיא דטעמא מאי מצרכינן שיהא הכלי אינו בן יומו או שיהו המים שמגעיל בהם שיהא בהם ס' כנגד הכלי הנגעל בהם הטעם הוא דאחר שיפלוט הכלי הנגעל מה שבתוכו חוזר ובולע מהמים וכשיש במים ס' כנגד הכלי כבר נתבטלה פליטת הכלי וכשיחזור לבלוע מהמי' לית לן בה דהיתרא בלע וכן כשהכלי אינו בן יומו דנותן טעם לפגם הוא אפי' אין במים ס' אפי' יחזור הכלי לבלוע מהמים לית לן בה דהיתרא בלע דנותן טעם לפגם מותר נראה פשוט במגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא דהיינו דין דגים שעלו בקדרה של בשר שמותר לאכלם בכותח דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא ועדיף מינה דכתב הרא"ש בפרק כל שעה דף קכ"ט ע"ג וז"ל ובערב פסח קודם שעה חמישית דשעת היתר הוא ומותר להגעיל אפי' בן יומו משום דהוי נ"ט בר נ"ט החמץ נותן טעם בכלי והכלי במים וחוזר ונבלע בכלי וכולהו היתר והוי כמו דגים שעלו בקדרה שמותר לאוכלן בכותח ואפי' לדברי המפרשין עלו אין נתבשלו לא הכא שרי דהתם הבשר הנבלע בדגים חשוב טעם כי נבלע אוכל באוכל שדגים ראויין לאכילה והבשר נותן בהם טעם לשבח הלכך אסור לאוכלו בכותח אם נתבשלו בקדרה אבל הכא טעם החמץ הנפלט מן הכלי למים וחוזר ונבלע בדופני הכלי אינו חשוב טעם כשיחזו' ויפלוט בפסח לתוך התבשיל עכ"ל:

וכ"כ התוספות בסוף ע"ז דף ע"ו בדבור המתחיל מכאן ואילך לשתרי. והרי זה דומה לנדון דהרא"ש ממש טעם הבשר הנפלט מהכלי למים וחוזר ונבלע בדופני הכלי אינו חשוב טעם כשיחזור ויפלוט בשעה שמבשלין החלב וז"ל הר"ן בפרק כל שעה ומיהו אומר ר' יצחק ז"ל דכלים שמגעילין מחמץ אם מגעילין אותן קודם זמן איסור של חמץ מותר להגעיל אותן אפי' בני יומן משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהתר קודם שבא האיסור כדגים שעלו בקערה של בשר שמותר לאכלן בכותח:

ואפשר לחלק קצת משום דהתם אין שם האיסור חל עליו דהיינו בשר בחלב אבל הכא מעיקרא חמץ והשת' חמץ עכ"ל הרי שאפי' למאן דמחמיר בחמץ הוא משום דמדמה ליה לבלוע מאיסור אבל מבשר לחלב או איפכ' ליכא מאן דפליג דבלוע היתר הוא. ודברי המרדכי כדברי הרא"ש וגם מרן רבי' בעל הטורים בהלכות פסח כתב כדברי הרא"ש בסימן תנ"א ובסימן תנ"ב:

ואי אפשר לומר דהא דכתב מרן רבי' בעל הטורים בי"ד סימן קכ"א דהמגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא צריך שלא יהא בן יומו טעות סופר הוא וצריך להיות והמגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא אין צריך שלא יהא בן יומו דהא כתב לקמן בסמוך ואם בתוך מעת לעת חממו בו אפילו מים לבדם צריך לשהות מעת לעת לבשול המים אבל בבשר בחלב אינו כן אם בשל בה מים לבדם אחר בישול הבשר ובא להכשירה לחלב אין צריך לשהות מעת לעת אחר בישול המים אלא אחר בישול הבשר עכ"ל הרי גם מדין זה ברור שהמגעיל מבשר לחלב או איפכא צריך שלא יהיה הכלי בן יומו וצ"ע אחר ימים רבים מצאתי לסמ"ק בסימן קצ"ח כתב וז"ל פירש רבי ברוך כשבאין להגעיל כלים של איסור שאינן בני יומן צריך שלא יהיו בני יומן משום תשמיש דחמין אפילו דהיתר דאם נשתמש תוך אותו יום בחמין אפילו דהיתר כגון מים רותחין הרי האיסור הנבלע בכלי נותן טעם במים לשבח וחוזר ובולע ונעשה בזה בן יומו וצריך להמתין מע"ל מאותו תשמיש קודם שיגעילנו ודוקא כלי שבלוע מאיסור אבל מהיתר להיתר כגון מבשר לחלב אפילו נשתמשו בחמין באותו יום אין לחוש משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר ומהאי טעמא מבשר לחלב אם הגעילו אפילו בן יומו מותר משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר כמו גבי חמץ ערב פסח קודם ארבע שעות כדפירש בפנים גם הגעלה מבשר לחלב אך לכתחילה אסור להגעיל שום כלי בן יומו אפילו מבשר לחלב גזרה אטו כלים של איסור וגם נראה דנ"ט בר נ"ט גופיה דשרי היינו דוקא דיעב' אבל לכתחילה אסור לגרום מדקאמר דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח משמע דוקא עלו דיעבד אבל לכתחילה אסור להעלותן בקערה של בשר כדי לאכלם בכותח ואל תשיבני מפני מה התיר ר' ברוך להגעיל כלי' בע' הפס' לכתחילה קודם ארבע שעות משום נ"ט בר נ"ט משום דהתם לפי שעה הוא וגם לא מיחלף בכלי של איסור כמו גבי בשר בחלב. וכן לא קשיא מאי דשרינן גבי הגעלה דבשר בחלב אע"ג דנשתמש בתוך אותו יום במי' חמין דהתם דיעבד הוא כשבא לישאל על ההגעלה כללא דמלתא לענין לכתחילה ודיעבד לגבי נ"ט הכל תלוי בשע' שאלה לחכם כבר נעשה נ"ט בר נ"ט והוא שואל עליו אם מותר מבשר לחלב או איפכא אומרין לו מותר ואם קודם שנעשה נ"ט בר נ"ט הוא שואל עליו אם מותר לגרום נ"ט בר נ"ט כדי לאכלו מבשר בחלב או איפכא אומרים לו לאסור כמו גבי דגים דאסור להעלותן לכתחילה בקערה של בשר כדי לאכלם בחלב וכן גבי הגעלה מהאי טעמא עכ"ל למדנו דסמ"ק ס"ל להגעיל כלי מבשר לחלב או איפכא אע"ג דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר' צריך שלא יהיה הכלי בן יומו מתרי טעמי חדא גזירה אטו כלי אסור ועוד דמאי דאמרינן דגים שעלו בקערה של בשר וכו' הוא דוקא דיעבד והכא המגעיל כלי של בשר להכשירו לחלב הוי לכתחילה אבל אם עבר והגעיל מבשר לחלב דהוי דיעבד מותר וצריכין אנן לדעת מה דעתיה דמרן רבינו בעל הטור בהני תרי טעמי אי סבירא ליה כסמ"ק או לא ונראה לע"ד דהטעם שכתב סמ"ק דנ"ט בר נ"ט דלא שרי אלא דוקא דיעבד אבל לכתחי' אסור לגרום וכו' האי סברא לא סבירא ליה למרן בעה"ט דאם איתא דהכי ס"ל לא הוה שתיק מינה ועל כל פנים הוה ליה לאשמעינן וזה פשוט וכן נראה דמרן מוהריק"א ז"ל ס"ל דדעת רבי' בעה"ט דלא כסמ"ק דהא כתב בבדק הבית ז"ל כתב ר' ירו' ירקות וקוטניות שנתבשלו בקדרה חולבת אפי' היא בת יומה מותר לאוכלו בתבשיל של בשר ונראה דוקא בדיעבד אבל לכתחי' אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאוכלו עם בשר עכ"ל ואין דבריו נראין אלא לכתחי' נמי מותר לבשלם בכלי של בשר כנז"ל עכ"ל מרן בבד' הבית. גם בב"י הביא דברי סמ"ק בזה ודחה אותם. וזה לשונו כתב סמ"ק אפי' נצלו או נתבשלו דוקא דיעבד אבל לכתחי' אסור להעלותם או לבשלם בכלי של בשר כדי לאוכלם בכותח ודייק לה מדקאמר דגים שעלו בקערה בלשון דיעבד וכ"כ הגהות מיימוני' וכ"כ ר' ירו' אבל בעל התרומה כתב במפתחות דקטנית שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחי' לערותן בקדרה של בשר ואפי' הקדרה בת יומ' כמו דגים שעלו בקערה וכו' עכ"ל מדדחה מרן דברי ריר"ו וסמ"ק בפשיטות משמע דס"ל דמסקנת כל הפוסקים דלא כוותייהו ורבי' בעל הטורים בכללם. דאם איתא דרבינו בעהט"ו ס"ל כסמ"ק וריר"ו לא הוה שתיק מוהריק"א ז"ל מלפר' דבריו ודברי רבינו שדחה דברי סמ"ק מדברי בעל התרומה שכתב במפתחות דקוטני' שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחי' לערותן בקדרה של בשר וכו' צריכין תלמוד דאיכ' מאן דכתב על מרן דלא דק וזה לשון בית חדש ומ"ש ב"י דבספר התרומה חולק על סמ"ק שכתב דקטנית שבש' בקדר' חולב' מות' לכתחי' לערותן בקערה של בשר ואפי' הקדרה בת יומה כמו דגים שעלו בקערה דמותר לאוכלן בכותח לא דק דהא לא כתב ספר התרומה שיכול לבשל לכתחילה קטנית בקדרה חולב' כדי לערותן בקערה של בשר אלא אם בשלן כבר קאמר דהיינו דיעבד שיכול אח"כ לערותן בקערה של בשר ואין כאן מחלוקת ועוד דדוקא כדי לאכול עם החלב והבשר בעצמו הוא דאסור לכתחילה אבל לערותן וליתנן בכלי של חל' ובש' מות' אף לכתחילה עכ"ל ואני אומר שרי ליה מריה שחשד רבינו הגדול במלתא דלה טעי ביה בר בי רב דחד יומא אבל האמת הוא לא דק בענין והמעמיק לעיין בדבר ימצא דיש תמיהא גדולה בדברי סמ"ק וריר"ו דאסרו לבשל ירקות בקדרה של בשר לכתחילה יש לתמוה דבע' שמבשל הירקות בקדרה של בשר מה שייך לאסור לכתחילה דאז ליכא שום תערובת איסור כלל דהכל היתר גמור וא"כ לא שייך לאסור לכתחילה דוק ותשכח דהכי אמרינן בפרק כ"ה בין כבדא בין כחלא תותי בשרא שרי עילוי בשרא דיעבד אין לכתחילה לא והטעם דעילוי בשרא לכתחילה לא משום רבוי דם הכבד לא נכון לצלותו עילוי בשרא שלא יזוב דם הכבד על הבשר וכן כחלא הוא הטעם שלא יזוב החלב על הבשר נמצא דמה דאסרינן לכתחילה הוא בשעה דשיי' בההוא מעשה לתא דאיסורא ופוק דוק בדיני מליחה ותמצ' לאין מספר:

ואם נפשך לאסור נ"ט בר נ"ט לכתחילה אין לך לאסור אלא בשעה שמערב הדגי' או הירקות בכות' דאז מתערבין בר נ"ט דבשר עם החלב אז שייך לומר לכתחילה לא יערבם לאכלן יחד ואם עבר ועירבם מותר לאוכלן אבל בשעת בישול הירקות בקדרה של בשר ליכא שום חשש לתא דאיסורא כלל וא"כ מהיכא תיתי לן לאסו' לכתחיל' ומשו' הכי הבי' רבי' הגדול מוהרק"א דברי בעל התרומה דדייקי הכי שכתב מותר לכתחילה לערותן בקדר' של בשר דמשמע דההיא שעתא שמערבן הוא דשייך חשש תערובת טעם חלב עם הבשר וכתב דאפילו הכי מותר לכתחילה לערבן כמו דגים שעלו בקדרה של בשר נמצא דקשיא ליה לסמ"ק בתרתי חדא דלא שייך למיסר לכתחי' בישול הדגים דאז לית שום חשש לתא דאסורה וגם בשע' התערובת דשייך למיחש אפילו הכי לית כאן בית מיחוש ומותר לכתחילה דהכי דייקא סוגייא דפ' כ"ה דף קי"א ע"ב אתמ' דגים שעלו בקדרה של בשר רב אמר אסור לאוכלן בכותח ושמואל אמר מותר לאוכלן בכותח ומסקינן הלכת' דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח גם מייתו התם עובדא דשמואל אייתו ליה דגים שעלו בקערה ואכל בכות' ועובד' דרב הונא ורב חייא בר אשי דאייתו ליה דגים שעלו בקערה ואכל בכותח כל הסוגייא מוכחא דמסתמ' לית חשש למיסר בהאי מלתא לכתחילה ואם איתא לא הוה שתיק תלמודא מלאשמעינן והכי הוה ליה למימר דגים שעלו בקערה של בשר ונתנם בכותח מותר לאוכלם דההיא שעתא הוא דאיכא למיסר לכתחילה ובספר פרישה ודרישה בדרישה הליץ בעד מרן מוהריק"א ז"ל וז"ל שוב עיינתי במפתחות דבעל התרומה שכתב בלשון הזה בסימן ס"א וכן קטנית שבשלם בקדרה חולבת מותרת לערותן בקדרה של בשר ואפילו לכתחילה ואפילו הקדרה בת יומא הכל מותר ואיכא למידק בתלת חדא למה הוצרך למכתב ואפילו לכתחילה פשיטא דלכתחילה מותר מדכתב לפני זה מותר לערותן דמשמע לכתחלה ועוד מאי זה דקאמר ואפילו הקדרה בת יומא טפי רבותא הוה ליה לאשמעינן אפילו הבשר הוא בעין מותר לערות הקטנית לתוכו כיון שאין בל' בקטני' אלא ט"ע בר נ"ט דהיתרא וכדאמר' דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח ועוד למה חזר לכתוב הכל מותר הרי כבר כתב מותר לערות ומכל אלה נראה דמ"ש ואפילו לכתחילה ואפילו הקדרה בת יומא וכו' חוזר ארישא ובא לאשמעינן דלאו דוקא הוא מ"ש קטנית שבשל' וכ' דמשמע דיעבד דזה אינו דאפילו לכתחילה מותר לבשל קטנית בקדרה חולבת כדי לערותן אח"כ בקדרה של בשר ואפילו אותה הקדרה חולבת הוא בן יומו אפילו הכי הכל מותר לעשות כן לכתחילה ודו"ק ונראה דכך הוה ג"כ גיר' ב"י ומשום הכי כתב אבל בעל התרומה וכו' בלשון פלוגתא וא"ש אלא שט"ס הוא או מהמדפיסים שטעו בבור דברי בעל התרומ' ומכח הקושיות והדיוקי' שהקשתי שינו דבריו ולא הבינו תוכן דבריו ודוק הרי בררנו דאין דאין דעת מרן רבינו בעל הטור ז"ל כדעת סמ"ק שאסר לכתחילה נ"ט בר נ"ט א"כ צריכין אנו לומר דמ"ש רבי' בעה"ט דאין להגעיל כלי מבשר לחלב או איפכא אלא א"כ אינו ב"י טעמו משום אידך טעמא דסמ"ק דגזרינן מבשר לחלב אטו כלי איסור:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה