אור ברסלב
שות מהרף סימן טז

שות מהרף· רבי יעקב פראג'י

סימן טז

סימן טו

שאלה

עישור נכסים שנוטלות הבנות מעזבון אביהם אם הוא עישור כל הנכסים שהניח בשעת מיתה או הוא אחר שתטול האלמנה מהנשאר יקחו עישור מה שנשאר:

תשובה

נלע"ד שהעישור שנוטלות הבנות מעזבון לפרנסתם הוא אחר שתגבה האלמנה כתובתה דגרסינן בפרק מציאת האשה דף ס"ח אמר רבי בת הנזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להם כך אני אומר ראשונה תטול עישור נכסים שניה במה ששיירה ושלישית במה וחוזרות וחולקות בשוה ע"כ למדנו מהאי סוגייא דהיכא דלא ישאר לבן כלום לא אמרי' הבנות יטלו עישור נכסים א"כ הכא נמי אם אתה אומר שהבנות יטלו עישור הנכסים בשעת מיתה לדבריך מי שהניח אלף זוז והניח אלמנה שכתובתה תשע מאות זוז והניח בן ובת תטול הבת מאה זוז שהם עישור הנכסים והתשע מאות תטול האלמנה והבן יצא בלא כלום הא ודאי לא אמרינן אלא שמע מינה שהאלמנה תטול כל סכי כתובתה ואח"כ תטול הבת עישור מה שישאר. עוד ראיה קי"ל הבת בעישור נכסים בעלת חוב דאחי ולאו בעלת חוב דאב וכיון שהיא בע"ח ודאי לא תטול אלא מהנכסים שירשו וזכו בהם והם בני חרי דאלו ממון המשועבד לא מקרי ממונו להתחייב עליו כדאשכחן גבי נוטלי צדקה דאם יש לו ממון הרבה והוא משועבד לכתוב' אשה או לבעלי חוב הרי זה יטול מן הצדקה ומכאן אנו למדין דהוא הדין אם היו חובות על אביו לא תטול הבת עישור נכסים אלא מה שישאר אחר פריעת הבעלי חובות ולא כתובת האלמנה בלבד תקדים לפרנסת הבנות אלא גם מזונות האלמנה קודמין לפרנסת הבנות כמבואר בא"ה בטור ובבית יוסף סוף סי' קי"ג. וכן העלה מרן הר"י קארו ז"ל על שלחנו הטהור בא"ה סי' קי"ג סעיף ו' וז"ל מי שמת והניח אלמנה ובת אין הבת נוטלת עישור נכסים מפני מזונות האלמנה ואפילו מתה הבת אחר שנשאת אין הבעל יורש פרנסה הראויה להנתן לה שהרי כולן בחזקת האלמנה שתהא נזונת מהם עכ"ל. והוא מלשון הרמב"ם בפ"כ מהלכות אישות והטעם מבוא' בטור בסימן הנז' שהאלמנה ב"ח דאב והבת בע"ח דאחי וכיון שכן אין לבת כלום במקום בעלי חובות דאב:

תוכן העניינים

שות מהרף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה