שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
קיד
עובדא בא לידינו בהיותי גר פה בפוזנ' בשנת רד"ל לפ"ק שמוהר"י מרגלי' ש"י הדר בעיר לוק"ו סידר גט באתר' דידי' שהבעל הי' שם אצלו ועשה שליח להוליך גט לאשתו והאשה היית' עמנו פה בפוזנ' וכאשר הביא השליח את הגט עם ההרשאה דקדקנו ומצאנו וראינו שחסר בהרשאה ופיך כפי וכתוב בי' ותהא ידך כידי ועשיית' כעשייתי ולא כתיב בי' ופיך כפי:
והיינו מן המתמיהי' כי היה ק' שמא הבעל לא אמר לשליח פיך כפי א"כ לא עשהו רק שליח לעניין עשייה ליתן הגט לידה בשתיקה ולא נתן לו כח לומר דבר מאומה ולא הוי שלוחו לדבר עמה שום דיבור:
א"כ נתינה בלא דיבור לאו כלום היא דהעדי' החתומי' בו א"כ הוי כמו שהעידו העדי' שלא ציוה להשלים לדבר מאומ' רק לעשו' מעשה ליתן הגט לידה דאמר ר"ל עדים החתומי' על השטר כמי שנחקר' עדותן בב"ד א"כ הוי האי סהדות' בהרשאה כאלו אמרו העדים בפני ב"ד שהבעל ציו' להשליש להיו' שליחו לעשו' מעשה בלא דיבור:
לכן אין מועי' נתינ' השלי' הגט ליד האשה דנתינה בלא דיבור לאו כלום היא דלא עדיף השליח מגבר' דאתי מיניה דאם הבעל גופי' נתן הגט ליד האשה בלא דיבור לאו כלום היא כדמייתי בפ"ק דקידושין והו' שמדבר עמה על עסקי גיטין וקידושין וכו' ע"ש ש"מ דבעל גופ' צריך לדבר באותו עניין בלי הפסק:
מכ"ש הכא בעובדה דידן שהעידו עידי ההרשא' שהבעל לא ציוה לדבר מאומה א"כ הוי נתינה בלא דיבור. ולרווחה דמילתה לקחנו השליח שהבי' גט ודרשנו וחקרנו אם הוי יוד' שהבעל אמר לו נמי פיך כפי אז הוי צד הכשר טפי אע"ג דלא נכתב בהרשא' מ"מ כיון שאמר הבעל להשליח כ' ותשיר לנו השליח דלא ידע מזה ולא רמי' אנפשי' כלל איך היה הדיבור מפי הבעל אליו לכן מחמת חיסרון ודילוג בהרשא' חזרנו השליח ריקם ולא ניתן הגט ואחר כך בא הבעל בעצמו לכאן ונתן הגט לאשה מידו לידה ה' יצילנו משגיאו' כח' משה טריד משה לוי מינץ: