אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

צב

צא

יסגי שלום לעד לאהו' הוותיק ואלוף הר"ר לעמלן שי' הנה זה ימים רבים מעוקל ומעוכב פקדון של הר"ר מאן בידך על ידי סיבת רעות שעלילת לקבל טומאה מעשים אשר לא יעשו נעשה לו בגווני' טוב' כאשר בארתי מקצת כבר וכן מפי כבודך מבואר היטיב המעל הגדול שנעשה וכן כתבתי לך דעתי דרך עצה טובה להחזיר הממון לבעליו במקצות ראיות הגם שלא לצורך כי הודאת בעל דבר כק' עדים דמי ולפי הודאו' הוי המערער לגבי האי ממון שבידך כאיש נכרי שאין בו שום זכייה והרי הוא איש נכרי לגמרי לגבי האי ממון וכה"ג בארתי לך כבר ביאר היטב ונקטי בדעתי כאשר תראה קצת סמוך או ראיה כל דהו שיש לך פתחון פה וכסות עינים נגד בעל מריבך שתקיים מצות השבה שאל תשכון עוד באהליך עוולה וכן עד הנה דנתיך לכף זכות אכן עתה איני יודע מה מה אדון בך כי מוטל עליך לקיים מצות עשה השב תשיבם אשר בכל יום אתה קאי בעמוד וחוזר לקיים העשה ותני הא דאמרינן דמכין מ' חסר אחת ותו לא ה"מ לא תעשה אבל מצות עשה מכין אותו עד שתצא נפשו כדי לקיים העשה ולא תוכל להמלט נפשך לומר אחרי' גזרו עליך שלא להחזיר עד שיצא הדין או עד שיעמוד הכהן לאורים ותומים ויהא מונח עד שיבא אליהו לא באתי למידן ע"ז כי טעמא דידהו עלומה ממני אך לפי הודאת' אשר ברור לך דהאי פקדון של הנר' מאן כאשר ביארת דהוא כק' עדים חייב אתה להחזיר לקיים המצוה ולא תצית להן כלל לשום בר נש כדתנן פ"ב דב"מ אם אמר לו אביו היטמא או שאמ' לו אל תחזור הרי זה לא ישמע לו ואיתא בגמ' תנו רבנן מנין שאם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר שלא ישמע לו תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו וגומר אני ה' כולכם חייבים בכבודי ופי' בגמרא טעמא דכתיב אני ה' הא לאו הכי ה"א נצית האי פי' כיבוד עשה והאי לא תעשה פי' השב' אבידה ועשה ולא אתא עשה ודוחה את לא תעשה ועשה אצטריך סד"א הואיל והוקש כבוד אב ואם לכיבוד שמים וכו' ה"א נצית קמ"ל ש"מ לא ישמע אפי' לאביו שאמר לו אל תחזיר אע"ג דמקיים מצות עשה חמורה דהוקש לכבוד המקום מכ"ש וק"ו שלא תלית לשום אדם אחר המוחה לך מלהחזיר ולעבור על מצות עשה ולא תעשה דהשבה וצ"ע בריש פ"ק דיבמות דעשה כיבוד הוי הכשר מצוה ע"ש ש"מ לא נשמע אפי' לאביו שאמר לו אל תחזיר א"עג שמקיי' מצות עשה חמורה דהוקש לכבוד המקום ומהאי טעמ' לא תוכל נמי לדחות הר"ר מאן לומ' הוא התובע ואת' נתבע לילך אחריך לדון עמך בבית דידך על ככ' כי אין זה טענ' אי דחי' או נדנוד טע' כי כבר דינך הופסק פשוט וקשוט הודאת בעל דין כק' עדים ולפי דבריך אין בו שום גימגום או חלוק ובילוק לשום אדם להאי פקדון שהרי הוא של ה"ר מאן אם כן דינך כבר חרוץ ועוד עתה בעקירת דירת' נתיילד מלתא חדתי תרעומו' וצד חיובא עליך מאחר דעקר' והלכת למדינ' אחר ממ"נ אית ליה עליך צד חיוב' או תרעומת חד מב' צדדים צד הא' אי הנחת הפקדון ביד אח' מצי למימר ה"ר מאן אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר כדאית' בפ"ק דב"ק אמר רבא שומר שמסר לשומר חייב ולא מבעי ש"ש שמסר לש"ח דגרועי גרעה לשמירה אלא אפי' ש"ח שמסר לש"ש דעלוייא עלייה לשמירתו חייב דאת מהימן לי כו' וכה"ג איתא בריש פ' הכונס וכן עיקר פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד וע"ש באלפס דאפי' לרבא דליתא טעמא דאביי לענין חיובא דממון וסבר היכא דאיכא עדים דנטרי' שומר בתרא כראוי לא מחייב שומר קמא מ"מ מודה רבא דאיסור' איכא לכתחילה למימסר ביד אחר מטעמי' דאביי דאמר אין רצוני כו' ע"ש אכן ר"ח פסוק כאביי ולפירושו אפי' נאנס ברשות שומר בתרא אפי' ש"ח שמסר לש"ש חייב שומר קמא ע"ש במרדכי בתשוב' מהר"ם דאיתא שם אפילו היה רגיל המפקיד להפקיד שאר עניינים אצל שומר בתרא מ"מ מצי למימר כו' אין רצוני כו' וכן צ"ע באורך תשובת מהר"ם ועת לקצר כי לא באתי רק להראות מקום צד הב' אם לקחת הפקדון עמך לאחר כי האי דרך רחוקה מקום סכנה בהליכה ובחזרה לא יפה עשית שהכנסת ממון של אחרים בספק זה אפי' שלא ברצונו אפי' ע"י תיור אינו מתוקן כי עתה נשתבשו הדרכי' ונתרבו שונאי יודי' ויתר כמה מיני' עלילות לכן עתה סתם דרכים בחזקת סכנה ומי התיר לך להוליך של אחרים במקום גדוד ליסטים שוללות ובוזזי שלא כרצונו דהאי ממון חשוב וק"ל ותנן בהגוזל בתרא הגזל חברו בישוב או הפקיד לו בישוב לא יחזור לו במדבר ורמינ' וכו' ע"ש באלפ' והאריך בסו' בת' וז"ל וכי היכי לא מחיי' חברי' לאהדרוני' במדבר היכא דליתניהו גבי הכי נמי אי איתא גבי ולא באה מרייהו למישקל לית ליה רשו' להאי לאותבינהו גבי ומיזל אלא מחייב באחריו' עד דמהדרינהו ניהליה בישוב כדאפקדי' בישוב ואיתא נמי שם אתמר שליח שעשאו בעדים ר"ח אמר הוי שליח רבא אמר לא הוי שליח והלכתא כרב חסדא כדאית' באלפס ומ"מ כתב וז"ל הלכת' כרב חסדא וכו' אלא מי' ה"מ היכא דבעי למאן דאיתא דממון בידיה למיתבי' ניהליה כו' ואי יהבי ניהלי' ונאנסו לא מחייב באחריותו אבל אי לא בעי כו' לא כייפי' ליה למותבינהו ניהלי' עכ"ל וכן אית' באגודה וכה"ג אית' בתו' על הא דקאמר רבא וז"ל ה"ק איניש מהזמן הוא תימא אמאי חייב מן הדין באחריות אונס הדרך והא אין יכול לומר אין רצונו שיהא פקדוני ביד אחר כיון דתפס לי' באינש מהימן וי"ל דנראה אפי' הוא עצמו מביאו בדרך ונאנס חייב דפשיע' הוא עושה שמוליכו בדרך במקום שיש בו סכנה ובע"כ חייב לשמור עד שיחזירה למקום שמפקי' אצלו כדאמרי' המפקיד אצל חברו בישוב כו' עכ"ל ש"מ דהוי פשיעה למפקיד להולך הפקדון במקום סכנה מכ"ש הכא עובדא דידן דהאי עומד וצווח להחזיר לו הפקדון ושלא לתפוס בו ולהוליכו למקו' סכנה ועתה לקצר באלו שני צדדים כי לא באתי עתה לפסוק דינא עלייהו רק להראות מקום דממ"נ תרעומת או חיובא איכא ואיתא בפ' אלמנה ניזונות רבינא הוי בידי' חמרא וכו' דיתמי בר אחתיה והוה לדידי' נמי חמרי הוי קא מסיק לסיכרא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למשקלי בהדיה לשקלי' דלמא אתניס נישבקיה דילמא מתקף א"ל זיל לא עדיף מדידך ע"ש א"כ ש"מ מהא דרבינא הוי אפטרופס והיה כוונתו לטובת היתום כדי להרווחת היתום וכן היה חשש' שמא נתקלקל היין והחמיץ מ"מ לא רצה להוליך עם יין שלו בלתי התרת רב אשי כי עונש גדול הוא מאן דאית ליה פקדון וצריך ליזהר ביה טפי כדאשכחינן נמי פ' השולח בההיא איתתא דאפקיד גבה דינר ונשבע' ונענשה ולא היה ימים מועטים עד שמת אחת מבניה ומקשי' התו' מ"ט איענש הא אמרי' פ"ג דשבועת האדם פרט לאנוס ומייתי ראיה דנדרי אונסין מותרין וכן שבועות ומתרצי' התוס' דגבי פקדון, ה"ל להזהר ע"ש בתו' פ' השולח ופ"ג דשבועות מכל הני טעמי באתי עליך בתוקף גזירתי בנ"חש שאל תעשה מעות הפקדון ברשות ותחזיר הממון לבעליו תוך ט"ו יום אחר שבא כתבי זה או העתקה מקויימת לידך ומדינ' אית לן נמי להחזיר מיד כי הא דאמר זמן ב"ד ל' יום ה"מ מלוה דלית ליה כי מלו' להוצא' ניתנה וכה"ג דאית ביה טורח כדאי' במרד' פ' הבית והעלי' וז"ל ואמר ר"י שרשב"ם פסק כו' ופי' דוקא דבר שיש בו טורח לעשות כגון סתירת הכותל וכיוצא בו אבל אם אדם הפקיד דבר ביד חברו או משאיל מילתא דהדר בעין כו' חייב להחזיר מיד עכ"ל וכ"כ הסמ"ג בתשו' מהר"ם אכן מאחר דהיתה קרוב לה"ר מאן ונתרחק מקום דידך ממנו אפשר צריך קצת טורח להחזירו לבעליו נתתי לך זמן ט"ו ימים אך אם אין מספיק לך אלו הימים אתן לך זמן עד ל' יום רק שלא יהא ערמ' בדבר כחומר גזירה הנ"ל וע"ז נאמר ויראת מאלהי' כי מסור ללב הוא ויהיו דברים אלו שרירין וקיימין אם יסכימו עמדי שני מרנן ורבנן תופסי ישיבה ושמע לקול מוכיח ואל תקבל עליך לטות' דרבנן לפגום חזקתך הטוב אשר לבשת בקרוב לבוש ת"ח לכן הזהר ביה שלא תלכליכוהו וע"ז נאמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמע אלינו ויונעם לך ויכולת עמוד ורחמנ' יצילנו משגיאות נאם משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה