שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
עא
בין גאולה לגאולה ריוח והצלה הר' פלוני יצו' הנה ע"ד החיתון בתך הקטנה שתי' שנזדווגת ליתום קטן בן ר"פ ז"ל פיחזת ומיהרת ונגמר הדבר בלי הסכמ' הגאון מהר"ר פלו' שי' ודעימי' והנמשכים לזה. וזהו תימא רבו שהפרזת על המידה הלא גלוי ומפורסם דכל מילי דיתמי צריך עיון והמלאכה גדולה ולקבוע בו מסמורות כי קטן הוא ואין לו יד והאם אין לה כח להזדווג את בנה ואין לקטן נישואין אפילו מדרבנן כדאיתא בפ' חרש ובפ' הכותב דווקא על קטנה תקנו רבנן נישואין כדאיתא בכמה דוכתא ואפי' אם היה אביו קיים אין לו זכייה בבנו רק בתו זיכתה לו רחמנ' דכתיב כי ימכור איש את בתו וכתיב את בתי נתתי וכו' שיש לו כח למוסרה לנישואין כטוב לו בעיניו אבל בבנו אין לו שום זכייה נהי דנתמני' אמו של קטן אפוטרופא על נכסי בנה היינו להוציאו ולהכניסו להרויח בהן כדי שלא יתמוטטו נכסיו אבל לעשו' מעש' בכה"ג במילת' דלא שייך ביה בקטנות רק לכשיגדול מאן לימא לן שיש לה כח ורשות לעשות זה הלא איתא בפרק קמא דכתובות אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד ופרש"י אמו מביאתו להתגייר ואעפ"כ צריך ב"ד אע"ג דזכות הוא לו להכניסו תחת כנפי השכינה כיון דקטן הוא דלא אמרינן ביה עבד בהופקירא ניחא ליה ומ"מ צריך ב"ד ואעפ"כ אמר רב יוסף עלה הגדילו יכולים למחות ואיתא נמי בפ' הניזקין אפוטריפוס של יתומים תורמים ומעשרים להאכילו אבל לא להניח ע"ש אע"ג דס"ס צריך לתרום ולתקן מ"מ כיון דלא צורך שעה הוא כ"א לאחר זמן אין להם כח לעשות מכ"ש וק"ו האי עובד' דידן נרא' שצריך התבוננות רב לעשות מעשה באופן זה מכמה טעמים ומי יודע אם זכות היא לו בעת ההוא לפי שינוי העת והזמן ואין זכין (צ"ל חבין) לאדם כו' ועובדא טוב' ידעינן ביתמי בני י"ג שנה ומעלה אשר חשקו אפוטרופסים לזווגם. ולא רצו לעשות כי אם בהסכמת גדול הדור כיון דלא הגיעו הנערים בההיא שעתא לפלגות ראובן גדולים חקקי לב לידע בטוב משא ומתן גם כן נ"ע בדיני אסמכתא אשר בלאו הכי קנסות דשידוכין איתא ביה כמה חילוקים היכי קנה והאי עובדא גרע טפי דליתא ביד' כאשר מחלק התם ע"ח. ושמא בעת ההיא ילבשו רוח אחרת האש' עמו והמצורפי' לזה ויעבור עליה רוח קנאה ואז מי יודע מה תהא עליה ומשלו העולם דדיני ממונות כגלגל וכדרית הוא וכל החילוקים דלעיל לכן כתבתי לא לפסוק הלכה רק גיליתי שאם יבא בעל דין לחלוק במה ימצא זרות למצא פתחון פה ואסקופי מילי למשדי ביה נרגא וא"כ מה לך לצרה להכניס ראשך בזה בלתי יסוד וחיזוק וגיליתי לך טפח ותן לחכם כו' ורא' את הנולד וא"ל כ"נ משה טרוד משה לוי מינץ: