שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
סט
זאת לדעת שבא לפני צעק' ר' יואל פעדרשייהם וסיפר לי המאורע מעסק ריב אשר היה בינו ובין ב"א ה"נ יוזפא ש"י ואשר נתעצמו לדין לק"ק ווירמש ופסקו הקהל ש"י לעשו' בטחון לר' יוזפא עבור פ"ג זהובי' משכונות עד שיאמר פרנס החדש שהוא בטחון די. והנה הפרנס אין לו נחת רוח כ"א משכונות כסף וזהב ור' יואל אומ' דאין לו מעו' במזומן לשלם לו כי ידוע שאין עתה שעת פריעת בעל חובות וכן אין לו משכון לא כסף ולא זהב. וזה רצה לקבל עליו בשבועה חמורה הוא ואשתו בלי עו"א. אך אמר שברצון לעשות לו בטחונו במאי דאפשר וידו מספקת ויתן לחזקת ר' יוזפא חובותיו בטוחים שיאמרו כל מי שמכירין אות' חובות שהם בטוחים וכן יש לו ב' בתים ושדות וכרמים הכל רצה למשכון לו עבור מעותיו ולהעמיד בידו אותו בתים שדות וכרמים ע"י גוים במשפטים וע"י יודים וכן ליתן לר' יוזפא שטר חיוב עליו הוא ואשתו בקנין וחרם ובשבועה כחומר כל שטרי חיובים לשעבד לו חוב הנ"ל ולפרוע לו מיד כשיפול לו מאומה מבעלי חובותיו בלתי טו"מ עד שישלם לו הפ"ג זהו' או רוצה להעמי' לו חובות בטוחי' בערך מאתים ם זהו' והוא יתבעם ויגבה ג"כ הריבית מאותו יום והלאה ומ"מ רוצה לשעבד לו את עצמו הו' ואשתו אם אותן חובות אינם מגיע לסך הפ"ג זהובי' הנ"ל שיפרעו לו המותר ורוצה לתקן לו הדבר הזה ע"פ הרב שיקח הריבית בהיתר ובכל זה לא נתקרר דעת ב"א ר' יוזפא רק רוצה לדוחקו ליתן לו משכנו' כסף וזהב. וא"כ הוא פליא' גדולה בעיני מה דעת ר' יוזפא לדוחקו נגד שורת הדין. הלא איתא במרדכי בפ' המקבל וז"ל כתב בסמ"ק והמיימי' וז"ל דין תורה שבזמן שיתבע המלו' את חובו אם לא נמצאו נכסים ללוה אין אוסרין ואין משביעים אותו שאין לו ממון שנא' לא תהיה לו כנושה כו'. וגם אין מן הדין שיכנס לביתו לא הוא ולא שליח ב"ד לחפש מטמנותיו שהרי התורה הקפיד על כך שנא' בחוץ תעמוד אבל מחרימים סתם על מי שיש לו ולא יתן לבעל חובו. ובימי רבנן סבוראי הגאונים שעמדו אחר שחיבר התלמוד ראו שרבו הרמאים וננעול דלת בפני לוין. והתקינו שמשביעים את הלוה שבועה חמורה כעין של תורה שיודה כל מה שיש לו טמון וגלוי כו' עכ"ל וכתב רבי אביגדור כ"ץ שהשיב לחמיו רבי חיים שהלוה נאמן לישבע שהממון שבידו של אחרי' הוא ואע"פ שמלביש את עצמו ובני ביתו מאותו ממון שמא אחרים נתנו לו בע"מ שלא יפרע לבעל חובו כו'. וכל זה איירי כשאין לו לשלם לכך משביעי' אותו אבל כשאין לו מעות ורוצה לשלם במקרקעי או במטלטלי אפי' שבועה לא בעי כדאיתא במרד' ריש פ' המפקי' ע"ש לכן אומר אני אם ר' יואל נשבע שבועה שתקנו רבנן סבוראי שאין לו ורוצה לעשות לו בטחונו לר' יוזפא באחד מן הדרכי' אשר נתרצה לעשות כמבואר לעיל שיצא ידי חובותינו ואין (לדוחקו ולצערו עוד פן יוסיף לדוחקו עובר על לאו דלא תהיה לו כנושה ואינו ראוי להכלימו ולביישו כלל בעבור זה כי הפריד ועשה יותר מכדי חיובו מאשר מוטל עליו וכל המביישו יחוש לעצמו ויזכור אחריתו ושלום על דייני ישראל כ"נ משה טרוד משה לוי מינץ: