אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

מו

מו

תכתב ותחתם לשנה טובה אהו' הוותיק והאלוף הר"ר אליעזר שי' מה שהביא כבודך ראיה מערו' ותרגום ירושלמי על שא נא עיניך אי משום הא היה לך להביא ראי' מתרגם דידן הבבלי בכמה דוכתי בתורה וישא בניו ואת נשיו תרגום ונטל קומי שאו קומי טולי וישא משלו תרגום ונטל:

וכן קשה על הערוך גופי' אמאי לא מייתי כל הני אך צורת הערוך דידן אין בידי לראות כל אותו ערך ואם נפשך לומר כל הני מצינו למימר דאינו כ"כ ראייה דכולם יש לפרש לשון לקיחה כגון וישא את בניו פירש נקט כלומר לקח בניו ובנותיו כדי להרכיבם על הגמלים ולכך תירגם ונטל דהוא לשון לקיחה כגון וישאו אותו בניו פי' נקט וכן קומי שאי יש לפרש הכי גם וישא יעקב רגליו או וישא משלו מצינו לפרש נקיט רגליו או נקט משלו אע"ג דכל העולם לועזים הפשט בלא אונ' ער הוב אויף לשון הגבהה משום דכמה לשונות מפורשים העולם בלשון הנופל על העניין לפי המעשה אע"ג דאין הלשון כ"כ מכוון על עיקר הלשון עברי וא"כ גם אינו ראייה מן הערוך דרוצה לפרש הירושלמי דהוא תרגום אחר לשון בני אדם דתירגם על שא טול:

והעולם לועזים. לשון הגבהה דלא שייך כ"כ לקיחה לומר קח עיניך וראה לכך פירש הערוך הוא לשון הגבהה וכן לועזים העולם אע"ג דהוא לשון. לקיחה כך דעת הערוך אך מ"מ העיקר לשון טול או נטל לשון לקיחה או אחיזה וראיי' מרש"י דפי' על וישא יעקב רגליו נשא לבו ונעשה קל ומה שייך הגבהה על הלב אלא דלשון בני אדם כך הוא וכן איתא נמי בפירושי' דטול לשון לקיחה דפירש וישא את קולו לפי שבא בידים ריקנות כו' שרדף אליפז כו' אמר לו יעקב טול מה שבידי כו' היינו לקיקה וכן כל ויסעו שבתורה תרגומא ונטלו וזה אינה פירש הגבהה וכן תראה בכמה דוכתה משתנה התרגום לפי משמעות הפשט על חד מילת' דעל וישא אהרן את ידיו תרגום ומרים וכן וישא עשו את קולו תרגום ומרים וכן ותשא רות קול הארימת וכן וישא את קולו וארים ותשא כל העדה וארימ' וכן הרבה. ועל וישא יעקב את עיניו ואשא עיני וישא עיניו וירא וישא אברהם שא נא עיניך כולם תרגומא זקוף ועל ולא תשא למקום שא נא פשע תרגום ושבקית ועל כי תשא את ראש תשא את עונה תרגום ותתקבל ועל ישא ה' עליך גוי ייתי:

ועל כי אשא על שמים ת תרגום אתקצי ש"מ דכל מילה ומילה צריך לברור לפי הענין ודכוותיה טובה וכן פירש"י בחומש בכמה דוכתי על אונקלוס דלא תירגם אחר לשון המקרא כ"א לברור הפשט אך דע גם יש לי מקצת מן הערוך ואינה שם כמו בדידך וז"ל דידי טול וה' הטיל. ויטילו הכלים הן איים כדק יטול כי לא יוטל לשון השפלה והשלכה. ויתכן שיהא כדק יטול מן ערוך בטול. ופי' לפי דעתי לשון לקיחה והדגיש במקום נון כו' ובערוך נון איתא וז"ל נוטל חליש אני נוטל עליך ונוטל החול:

וינטלם וינשאם עכ"ל ובמחבר ג"כ איתא ככה"ג וז"ל טול מתחלק לד' מחלקות האחד טל ומטר כו' השני כי יפול לא יוטל הן איים כדוק יטול והטלתי אותך. והטיל רוח גדול ונטל החול כו' עכ"ל. ויש מאילו שאי אפשר לפרש בו רק לשון לקיחה ות"ל כי כבר הארכתי והבאתי הרבה דאי אפשר לשון הגבהה וא"ל רחוי"ל כ"נ אהו' משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה