אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

מ

לט

תנן בפ"ג דשבועות אמר שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנ' ואכלה אינה חייב אלא אחת ואיתא בגמרא ע"ז הא תו ל"ל הא קמ"ל חיובא הוא דליכא הא שבוע' איכא וכי משכח רווחא חייב כדרבא אמר רבא נשאל על ראשונה עלתה שניה תחתיה ופרש"י וז"ל הא תו ל"ל שבועה שלישית ל"ל משבועה שניה אשמועינן דאין שבועה חלה על שבועה הא קמ"ל כו' להכי נחת למניינם לאשמועינן דחיובא הוא דליכא אשבועו' אחרונות הא שבועות הם ולא יצאו לבטלה ואם ימצא מקום יחילו וה"ד כרבא שאם נשאל על הראשונה לחכם עלתה שנייה תחתיה ונאסר בככר משום שבועה שנייה, וכן אם נשאל על השתים חלה השלישית לפי שהחכם עוקר הנדר מעיקרא שהרי פותח לו בחרטה והוי כמו שלא נדר וחלה השנייה למפרע שהראשונה מעכבתה מלחול ואינה הואיל ונשאל עליה.. ונ"ל מזה ראיה אשה בעולת בעל שנדרה כה"ג דבר עינוי נפש שבועה על שבועה כגון שאמרה שבועה שלא אוכל בשר זו שבועה שלא אוכלנה או כה"ג ושמע בעלה והפר לה שבוע' ראשונ' אז מותר לאכול הבשר אף ע"ג דלא היפר לו השבועה שניה דהא הפרה אינה עוקר הנדר אלא מכאן ולהבא כדאיתא בכמה דוכתי לכך שבועה שנייה אין לה מקום לחול דהא רש"י פירש הטעם משום דחכם עוקר הנדר מעיקרו כו' וק"ל אך האלפס לא הביא כל זה גם במתני' לא סידר רק ב' שבועות ושבועה שלישית דילג ותימא הוא למחו' כל זה מהגמרא ומתני' אכן יש ליישב דגר' בגמ' אך מ"מ לא סבר הלכתא כרבא בזה משמע דלשון הגמרא אמר לימא מסייע ליה מי שנדר ב' נזירות כו' ודוחה הגמרא הכי השתא כו' מעתה סבר האלפס מדאידחי הראיה ש"מ דאין הלכתא כרבא וכה"ג איתא בכמה דוכתי:

ולפ"ז צריך ליישב למה נקט מתני' שבועה (הג"ה אך התוס' נמי ל"ג שבועה שלישית מ"מ גרס בגמרא דברי רבא ע"ש הג"ה:) וצ"ע מעתה לפי האלפס אפילו ע"י חכם המתיר שבועה ראשונה לא חלה שניה דכיון דיצאה שבועה מפיו לבטלה שוב לא חיילה לעולם:

אכן בס"א הביא דין זה וכן נמי המיימוני פסק כרבא שאם נשאל על הראשונה דחל שניה ע"ש בס"פ ו' דשבועות במיי' ג"כ איתא שם בגמרא פ"ג אמר רבא נשבע על ככר ואכלה אם נשתייר ממנו כזית נשאל עליה כו' א' אימא שלא אכל כולו מיגו דמהני שאלה אכזית בתרא מהני נמי לכזית ראשונה ופרש"י וז"ל מיגו דמהני שאלה כו' דהא כי אכלה לכזית קמא עדיין כל זתים שבה אסורים עליו ומהני להו שאלה וכיון דנשאל וק"ל חכם עוקר נדר מעיקרא דאשתכח דלא הוי שבועה כלל הלכך כזית קמא אישתכח דלאו באיסורא אכל עכ"ל אמימר אמר אפילו אכלה כולה נשאל עליה אי בשוגג מחוסר קרבן אי במזיד מחוסר מלקות ע"ש ופסק האלפס כאמימר מכאן מוכח מי שנשבע על דבר מאכל שלא לאכול ועובר על שבועתו ואכלה שיש לו עוד תקנה ע"י שאלה נאם משה טרוד משה לוי מונץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה