אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

לג

לב

חיים ושלום לאהו' הנכבד הנר' יצחק ש"י וכא"ל הנה אהו' כאשר נקשרת נגד היניק וחכים הח"ר יעקב ס"ל ש"י חתנו של ר' יוסף בורלינגן ש"י להיות ער' קבלן עבור המ' זהו' כמבואר בשטר אשר העתק בידי אך אינה מקוימ' וכן התר' בך מהר"ז הנ"ל לקיים השטר ותשובתה במקצת מבואר לעיל בכתב הגאון מהר"ז אפנהם סג"ל ש"י וכל זה לא ראיתי גוף הכתבים ואע"ג דקים לי בגווי דלא מהפכי במילי וגם מילתא דעבד לגלויי הוא מ"מ אין רצוני למידן ע"ז וגם תשובתה לא ראיתי אך הפעם בדבר בך דברים נכוחים דרך הזכרה ואזהרה. הנה אהו' הבט למעלה ממך אשר ביאר הגאון לכבוד אורח חיים בראיות ברורות בחונות מזוקקות שבעתי' וכן כתב לך אזהרת ראשית תוכח' ומוסר מצות עשה ולא תעש' יאה ונאה לך שתשמור ותקיים ככל אשר כתב הגאון וכבר מוזהר ועומד הוא שנ' שארית ישראל אל יעשו עולה ואל ידברו כזב והין צדק יהיה לכם. וערב קבלנות הואיל ואת' לידן נימא בה מילתא אמרינ' בס"פ ג"פ קבלן דב"ח ד"ה משתעבד כו' איתא בהדיא במרדכי ואשרי ור"ת דכולהו בעי קניין בר מקבלן אע"ג דיש חילוקי דעות בלישנא דיש דבעי לומר תן לן וכה"ג הלשונות המבוארים שם. מ"מ רש"י פירש דה"ה אם אמר אני קבלן:

אכן עובדא דידן עדיף טפי דכיון דמבואר בשטר וז"ל קבלנו עלינו כו' ואני יצחק בתוקף כל שטרי שיעבוד וקבלנות העשוים כראוים וכתקון חכמים כו' עכ"ל לכך מועיל השטר כאלו נתקן כדחזי בענין המועיל ולכן נמי מועיל אפי' לראבי"ה דכתב דקבלן בעי קניין זהו בעלמא אבל הכא בעובדא דידן דכתב בשטר דעשוי כראוי וכתקון חכמים ושאר לישנא ויפוי כח המבואר בשטר מודה ראבי"ה דלא בעי קניין וכן איתא בתוספות פרק המקבל כל לישנא ייפוי כח דנהגו לכתוב בשטרות אע"ג דלא כ' כמאן דכתב דמי:

וז"ל היה דורש לשון הדיוט לשונות אשר לא תקנו חכמים לכתוב אלא הדיוטות הורגלו לכתוב היה דורש ואפילו לא כ' כאלו נכתוב כו' עכ"ל וכן איתא באשרי ובכל שטרות כתבינ' הנני מודה כאילו נעשה בפני ב"ד חשו' דלא כאסמכתא מעתה הוי כאילו נעשה השטר בפני ב"ד ובזה אפי' ראבי"ה מודה דערב דב"ד לא בעי קנין כדאיתא שם וכ"ש האי שטרא דכתוב בו בהדיא וז"ל וכן קבלתי שלא לטעון ולערער שום טענה כו' מעכשיו בכל לישנא דמהניא עכ"ל.. אם כן הוי כאילו ביאר הכל בשטרי דהוי בפני ב"ד ודלא כאסמכתא בעניין דמהני ומהר"ב החיי' כמבואר בשטר וז"ל אני ברוך הנ"ל חייב ומשעבד ליתן כו' ועכ"ז נתתי ערב קבלן כו' עכ"ל לכן אין לדמות להא דאמרי' קבלן דכתובה לא משתעבד דשאני הכא דמהרבה חייב גמור כאשר מבואר בשטר. ומי יודע מאיזה צד בא שהוא חייב שמא כבר קיבל הדמים מר' יוסף או צדדים אחרים או שאר טובת הנאה דשעבד נפשי' ועוד דאאת"ל דהוי כמו ערב דכתובה כיון דהוי בשעת נישואין ומ"מ זהו ממון דערב לאשה בכתובת' מטעם דאיתא בגמרא מצוה קעביד כו' וזהו לגבי אשה כדפרשב"ם דטב למיתב טן דו כו' אבל מאן דער' לא' בנדוניותו שיעבוד משעבד נפשיה כדאיתא בתו' בשם רא"ם ובמרדכי ובסא"ז וכן נמי אף על גב דפליג בזה גם ראבי"ה ה הכא מודה מכח ייפוי כח השטר כדפרשתי וכן נמי לא תוכל להשמט ולומר שיתבע מן החיוב תחילה כדאית' במרדכי גבי ה' מדות בערבות בסי' ד' דקבלן בין שיש לו בין שאין לו נפרע מן הערב תחלה ויתר חלוקים ע"ז אשר לא צריכנא לבאר:

ובר מן דין עובדא דידן עדיף דמבואר בשטר דהנהו מ' זהו' נתנו לו כשילך ללמוד חוץ לבית חמיו א"כ הוי כמו נדר וצדקה דחייב באמירה בעלמא ואמירה לגבוה כמסירה להדיוט דאמר בפ"ק דר"ה בפיך זו צדקה ואפילו אסמכתא מועיל לגבי צדקה דהא דאמרי' אמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי זהו פי' במסיר' המעלות כדאיתא בריש שור שנגח במרדכי בתשוב' מהר"ם ע"ש. וכן איתא נמי במרדכי בסוף הזהב בתשובת ר"ת ומייתי ראייה מן הירושלמי וז"ל הדא דתימא בעשיר אבל בעני נעשה נדר כופי' את שמעון לקיים לו כדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה וכמה לאוין ומצות עשה יש בנדר ואמרי' הזרוע כל מצות עשה כגון אמרו לו עשה סוכה ואינו עושה כופין אותן כו' עכ"ל וכן איתא בכה"ג בריש פ' אע"פ במרדכי בתשובות ראבי"ה. ומרדכי פרק בני העיר בתשובות מהר"ם וכן במרדכי פ"ק ב"ב וכן איתא בירושלמי רב הוה קמפקיד לשמעי אי אמינא לך הב צדקה לפלוני אי עתיר הוא תא אימלך בי כו' אבל אם עני הוא אל תתייעץ בי אלא תן לו מיד כי איני יכול לחזור בי מפני שהוא נדר גמור כו' ע"ש והכא כיון שנדר לו הנהו מעות לת"ת הוי צדקה דמחייב בדיבור ואת"ל דכיון דהוא עשיר ויש לו די משלו לא הוי נדר מ"מ הכא כיון דנדר לו הנהו מעות כשילך חוץ לבית חמיו. וכן עשה ר' יעקב והלך למרחקים ללמוד תורה כמו שכ' תורת ה' חפצו חשיב עני דאכסניא חשיב עני כדאמרינן מאכילי' את העני דמאי ואת האכסנאי דמאי ואמרינן בפרק הזרוע והלחיים בעל הבית עשיר שהי' עובר ממקום למקום ונצרך נוטל לקט שכחה ופאה ומעשר עני וכשיחזור לביתו ישלם דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים עני היה באותה שעה. פי' וא"צ לשלם ע"ש ומהאי טעמא נהגו חסידי עולם ליטול הספקא כשהלכו לבי רבו ואפילו לומדים וחשובים עשירים דהוו אכסנאים וחשובים כמו עניים הנה אהו' לא כתבתי זה לפסק הלכה כי לא הוטל הדבר עלי וגם תשובת' לא ראיתי רק באתי לבאר דתשוב' אשר עשית למהר"ז שנראה לעין שהוא דחייה כי לא נתת טעם לדבריך במה תצדק להיות נשמט מלשלם נדריך אשר נכתב ונחתם. ואם הי' בפיך טעם נכון היה לך לבאר כי קשה לסתור בנין ספק אם לא במופת דלא אתי ע"פ ומרעא. לשטרא ולכן ביארתי מקצת חילוקים דיעות לפי מיעוט שכלי שיש לבעל דין לחלק ולסלף דרכו כדי לדחות הדבר לעבור בל תאחר מלשלם:

אך אינה מידת אנשי אמת' וישישים ונאמן טוב אשר לא תדור וגו' כי תחדל לנדור וגו' ושפת אמת נכון בישישים לכן נכון וראוי לך לילך בדרך טובים ולכלכל שיבתך. בכבוד והיא תהלתך ותפארתך יהי שלום במחיצתך ויש"ל כו' משה טרוד אשה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה