שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
לא
שלום כו' הנר' יוסף ש"י כאשר הונח הקנס בין בנך יעקב ש"י ובין בתו שלה"ה מהר"ר ברוך ש"י במ"ט יפה עשית להדבק בבת ת"ח וגם בלאו הכי אתם מחוברים יחד מאז והנה שמעתי שלבשת רוח אחרת וניחמת וקצת הגדלתה לשונך נגד מהרר"ב ונקט' בדעת לביישו אותו ואת בתו ובזה איכא ביוש ופגם וזילותה יותר מדי לבייש ת"ח וגם איכא לעז ושמץ פסול לנערה ח"ו ושאר דברים היוצאים מזה ומכלל חילוק לבבכם היוצא יוצא אשר אתה ממאן ליתן נדוניא לבנך ושאר פרנסתה ותכשיטים השייכים לאיש אמיד כמותך ולגרוע כח בנך יותר ממה שעשתה לאחת בנותיך. ופליאה גדולה בעיני מדוע עלה על רוחך לפגום ת"ח וגם את בתו ואיכא נמי זילותה דידך כי מחותנים אתם. וגם מה שעלה בדעתך לפחות נדוניא בנך ולמצא בזה עלילו' דברים במידי דלית ביה טעמא וממשו' לסתור הבניין, דת"ר בפ"ק דקדושין דהאב חייב בבנו להשיא לו אשה ויליף מקרא ופ' נערה א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי מפני מה תיקנו כתובה בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו וש"מ דהבן עדיף ואמרינן נמי א"ל רב שמואל לרב יהודא שיננא לא תיהוי בעבורי אחסנתא ואפי' מברא בישא לברא טובה וכ"ש מברא לברתא ובתו' נדוניא לברת' מקרי עבורי אחסנת' כדאי' בפ' נערה גבי רב פפא עסק לבריה כו' דעלה מייתי הא דא' לא תיהוי בעבורי אחסנתה ע"ש ואיתא בתשו' ספר העיטור וז"ל היום כמה שנים בטלה כתובת בנין דכרין כו' ועיקר תקנה כדי שיקפוץ כו' והוצרך לנדות כל מי שירבה למתנת בתו כו' עכ"ל מכ"ש דבר נידוי הוא מי שרוצה לדחות בנו ולהרבות לבתו דאיכא תרי לכן אזהירך באזהרה גמורה מחמת כבודך וטובתך מאחר שנגמר הדבר שאל תבקש תאנו' ועלילו' לסתור הבניין וגם דע דחרם קדמונים הוא זה מאן דפגם חבירו בכה"ג וקבעו בו מסמרות וא"צ להאריך לעת הזאת כי ידעתי איש חכם ונבון אתה שלא תחזיר בזה:
אכן אם יש בפיך טעם נכון הודיעני ואדעה מה אעשה וכן יש לנו ראש וקצין הגאון מחו' מהר"ז סג"ל ש"י באופנהם והוא גם מחותן לשניכם אם יש איזה חילוק ביניכם תבואו לפניו ואל יתערב זר ביניכם ובתוך כך אל תפיק שותא במידי דברים הנוגעים בכבוד מהרר"ב יצ"ו:
הנה אהו' שמע לעצתי וזהו טובתך ויכולת עמוד כי כוונתי ליקרא תפארתך אכן אם לא תשמע אלי ידוע תדע דחרטה וקטטה יהיה אחריתך ויוטל עליך משא כבד אשר לא תוכל שאת ובכן יהיה שלום כ"נ אהו' משה טרוד לוי מינץ: