אור ברסלב

שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ

כח

כז

והנה ילמדינו רבי' על ראובן השכיר אחד שמעון (פי' ראובן) להיות מלמד ליעקב או חבר פי' שמש לבעל בית ואירע אונס לב"ה ורוצה לחזור בו כי מחמת אותו אונס אינו צריך לו יותר ואותו אונס שאירע ידע ממנו המשכיר ולא הנשכר ולא התנה עליו ועתה אומר הבעל בית איבעי לך לאתנויי. והמשכיר אומר עשיתי שליחותו של הנשכר והוא אומר לי שמשכירו בסתם והנשכר אומר שכן הוא וידוע שלא ידע הנשכר מאותו אונס מי אמר לא עדיפא מגברא דאתית מיניה או לא וב"כ ישובת ישיבותך כו' וכ"נ משה בר אליעזר ס"ל זלה"ה:

לענין שאילת קדמא אין לי פנאי להושיבך כראוי וגם בדינים לא שייך להושיב בכה"ג אך לאהבת אשיבך קיצרת שאילתך ולפום ריהטא משמע דבריך דהמשכיר עשה שליחות של נשכר בלי ידיעת הבעל הבית וזה קצת אינה דרך שישכיר אחד מלמד לחברו בלי שאילתו ובקשתו. אך שמא הוא קרובו וידע בו ודרכו להשכיר מלמד בכל זמן ואדעתא דהכי השכירו ולא שם על לבו בההוא זימנא האונס של בע"ה וכתבת וז"ל ואותו אונס שאירע ידע ממנו המשכי' ולא הנשכר ולא התנה עליו ועתה אומר הבע"ה איבעי לך לאתויי והמשכיר אומר עשיתי שליחות דנשכר והוא אומר לי השכירו בסתם עכ"ל ועתה לפי הנראה דזה לא שאלת אם הב"ה חייב אם לאו דודאי הוא פטור דאפי' אם קודם שאירע האונ' אמר למשכיר שלוחו להשכיר לו מלמד ובתוך כך אירע אונס ואותו אונס ידוע למשכיר קודם שהשכיר המלמד אז פשיטא דהב"ה פטור דא"ל דאדעתא דהכי לא צויתי לך להשכיר לתקוני שדרתיך כו' מכ"ש אם לא ציוה לו מעולם להשכיר לו מלמד. אך מסתמא שאילותך אם המשכיר חייב לנשכר מאחר ששכרו סתם ולפום ריהטא נראה דגם הוא פטור דאם נודע האונס לנשכר קודם התחלת הזמן דיכול למצא השכר אחרת אפי' ע"י הדחק אז אפי' אם השכיר הב"ה גופו פטור כמו שכתב ר"י בפ' האומנין כדתנן השוכר את הפועלים והטעו את הב"ה או הב"ה הטעה אותן אין לזה ע"ז אלא תרעומת ופרש"י הטעות פירש שחזרו בהם דאמר להם השכירו עצמיכם לאחרים. ופריך אע"ג דק"ל כר"מ דדאין דינא דגרמא מ"מ פטור ולא צריך ליתן לו כפועל בטל ומיירי כשחזר בו הב"ה מנאן עוד להשתכר. ומ"מ יש תרעומת מחמת שצריך לטרוח אחר אחרים. והא דמפליג בין הלכו ללא הלכו אורחא דמילתא נקט ע"ש וכן בתשובת מהר"ם. ואם המעשה כשנודע לנשכר שחזר בו הב"ה אז לא יכול למצוא השכר מ"מ פטור המשכי' דלמה יהא חייב מ"ת משום דה"ל להודיע לנשכר הא התם ממ"נ אם אמר המשכיר לא ידעתי שיהא נתבטל השכירות מחמת ההוא אונס א"כ מה ה"ל למעביד מכ"ש אם אמר לנשכר סבור הייתי דגם האונס היה ידוע לך אך אם אמר ידעתי האונס אבל אל שמתי על לבי בההוא זימנ' מ"מ פטו' דגרוע זה אגרמ' דלבו אנסוה דלא מצינו בשום דוכתא דגרמא בניזקין חייב בשוגג דבגרמו' גופי' יש הרבה חילוקים דפטורין כדאי' במרדכי פ' הגוזל קמא על הא דזורק מטבע של חבירו לים הגדול דפטור ובאותה תשובה מביא הרבה מיני גרמות ומייתי הא דאמרינן בפרק הריבית האי מאן דיהיב זוזי לחברי' למיזבן ליה חמרא ופשע ולא זבין דמשלם ומקשה הא הוי גרמא ומתרץ דהתם כגון דאמר בפי' אם לא אקנה לך אשלם ש"מ דהתם פשע מ"מ צריך לקבל עליו לשלם ומייתי גם הא דשוכר פועלים דגרם לו הפסד במאי דחוזר בהן דחייב לשלם הואיל וקיבל עליה וגם זה הוי פשיעה אבל גרמא דאונס או שוגג לא מצינו בשום דוכתי דחייב ויתר חילוקים דמחלק במרדכי ע"ש א"כ הבו דלא לוסיף עליה מכ"ש הכא דהנשכר ארגילתו וגורם עם המשכיר שהשכירו כי כתבת וז"ל המשכיר אומר עשיתי שליחותו של נשכר עכ"ל. אפילו אם אמר לו שכרך עלי מ"מ אפשר דבזה לא יהא חייב ולא דומה להא דאמר בריש האומנין אי א"ל בתלת אמר איהו בד' אי דאמר שכרכם עלי צריך לתת לו מדיליה,. והב"ה לא יתן רק תלתא דהתם כבר נעשית המלאכה וצריך לתת לו כמו שהתנה עמו מטעמים דאיתא בגמרא דא"ל אי לא אמרת לן בד' זילו לן מלתא או דא"ל כיון דאמר' לן בד' עבידנא עבידתא שפירא. אבל הכא בעובדא דידן מה שאמר שכרך עלי זה כמו בטחון וערבות עבור הב"ה. והכא כיון דהב"ה פטור מטעם דלעיל אז לא חל החיוב על המשכיר מטעם דאמר שכרך עלי ואפי' הזיד בידים צריך קרא דחייב שוגג כמזיד בסוף פ' כיצד הרגל מפצע תחת פצע מ"ת לא מקרי אונס או שוגג מחמת מה ששכח האונס של ב"ה בשעת השכירה לשכוח הדבר דהוא בן דעתא הא ליתא דשכחה מקרי שוגג דאיתא נמי שם אמר רבא הית' אבן מונח' לו בתוך חיקו והכיר בה ושכח לענין נזק חייב לענין ד' דברים פטור ופרש"י נזק חייב. דהא מרבינן שוגג ואונס כרצון לענין ד' דברים פטו' אע"ג דהכיר בה הוי שכחה שגגה ולא פשיעה ש"מ אי לאו הריבוי אפי' נזק פטור. כל זה כתבתי לאהבתך דרך משא ומתן ולא לפסק הלכה כלל ולולא את לא השבתי מאומה כיון שלא כתבת לי שהוטל הדבר עליך מתרי הכיתות לפסוק ביניהם או לדרוש במקום אשר יטב בעיניך וגם לא דקדקתי כלל כי נאמנות באור לילה שבא הציר מטות הנה בחזרות לשוב אליכם שמתי על לבי להושיב לך ולא היה לי פנאי אפי' שעה אחת לדקדק בספרים, וי"ש כ"נ אהו' משה טרוד משה לוי מינץ:

תוכן העניינים

שות מהרם מינץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה