שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
כ
נשאלתי אם בא חליצה לפני הרב המומחה ומוחזק לרבים ונסמך לכל תורת רבנות והרב לא רצה להיות אחד מהדיינים אלא רוצה להשיב ב"ד כשר על פיו ומ"מ הוא רוצה לעמוד על גבן לסדר החליצה גם קודם החליצה רוצה ללמד הסדר עם הדיינים אם יש לו רשות לעשות הכי מאחר דהוא עצמו לא הוי א' מן הדיינים אין לי פנאי לדקדק כולי האי מחמת נחוצת השליח אך נ"ל דלית דין צריך לפניי ולפנים. דהא סתמא דמתני' קתני מצות חליצה בג' דיינים ואפי' ג' הדיוטות ופריך בגמ' מאחר דג' הדיוטות דייני' כו' ומשני שיודעים להקרו' כעין דיינים ש"מ דלא צריך מומח' וליכא שום פלוגתא על מתני' אלא דסבר דסגי בהדיוטות דאי הוה שום תנא דסבר דצריך דיינים א"כ מאי פריך בגמ' ור' יודא הדיוטו' מנליה מה פריך תאמר סבר כתנא דמצריך דיינים אך אין זה ראיה גמורה דמצי למימר דפריך מכח מתני' דר"י דפליג' אמתני' את"ק ואמר בה' ואם איתא דמצריך דיינים ה"ל לפלוגי נמי על הא דאמר ת"ק הדיוטות ומ"מ נראה דלא צריך דלא מצינו שום פלוגתא דמצריך דיינים ואיתא בתו' וז"ל דבעי' להקרות (פי' לא חפצתי לקחתה מאן יבמי להקים ככה יעשה לאיש כו' בל' הקודש) אבל לא בעינן שיודעים כל שאר הלכות חליצה כיון שיודעים להבין ולשאל הספיקות לבקיאים אבל קריאה עם שיודעים להקרות ולא יוכלו לשאול בקיאים עכ"ל וכן איתא ברוב פוסקים דלא צריך רק דידעו להקרות ואין לומר דאאת"ל דיש מ"ד דמצריך דיינים היינו דוקא כשאין רב המומחה עומד ע"ג המלמד אותו אבל כשהרב המומחה עומד ע"ג שרי לכ"ע כדאשכחן חילוק זה גבי יבם ויבמה אע"ג דצריך שיכוונו שניהם מ"מ פסול חרש וחרשית משום דלא הוי כאמר אמרה ולא מטעם דלאו בני דיעה נינהו כדאיתא בתו' פ"ק דחולין ובפ"ב דגיטין הנ".ש אם הרב עומד ע"נ הדיינים דשרי. הא ליתא דאם איתא דיש מ"ד דמצריך דיינים אז הוי הטעם משום דבעי אלהים והוי פסול דאורייתא ואז לא מועיל מלמד אך אם הרב פסול להיות דיין מצד קורבה לבי מגמגם שיסדר החליצה דכיון דחליצה הוי כמו דין כדפליג תנאי בפ' מצות החליצה אם הוי כתחילת דין או כגמר דין מש"ה אין נכון שיסדר החליצה ודומה להא דתנן הרב ותלמידו אין מונין אלא אחד ומפ' התו' והמרד' דמיירי דהרב שונה לתלמידו ומלמדו הדין ע"ש א"כ דהרב פסול משום קורבה משום הכי הדיינים המלמדים ממנו נראה כאלו הרב עצמו עשה החליצה דהא הרב והתלמיד חשבינן כאחד וחליצה דומה לדין כדפרשתי אע"ג דיש לחלק מ"מ נ"ל דנכון להחמיר בזה כל זה כתבתי בנחיצת אגב רהיטי מחמת רוב נחיצות הציר נאום משה טרוד משה לוי מינץ: