שות מהרם מינץ· רבי משה הלוי מינץ
ג
וכן היה גמר דעתי לכתוב אדר הראשון וכן כתב המרדכי ובסמ"ק וטור אבן עזר ומרדכי קטן. אכן ס"א ואגודה כתבו לכתוב אדר סתמא דפסקו כר' יהודא ור"מ ור' יהודא הלכה כר' יהודא סובר בפ' קונם יין דכתבי' אדר סתמא וכן משמע נמי במיימוני בפ"י נדרים דכתב וז"ל נדר עד ר"ח אדר והיתה שנה מעוברת ולא ידע כשנדר אינו אסור אלא עד ר"ח אדר הראשון עכ"ל משמע הא ידע כשנדר דהשנה היתה מעוברת היה אסור עד אדר השני אע"ג דסתמא קאמר עד ר"ח אדר והיינו כר"מ דאית לי' דאדר השני כותבין אדר סתמא:
וכן מתרץ אביי מתניתין דבפרק קונם יין ותניא נמי הכי לכן נ"ל דטוב לכתוב אדר הראשון דאפי' ר' יודא מודה (דין בשעת העיבור איך לכתוב אדר הראשון וכן אדר השני) דשרי לכתוב אדר הראשון ולא פליגי רק דר"מ דסבר דצריך לכתוב אדר הראשון ואדר סתמא היא אדר השני ולר' יהודא הוי איפכא דאמר הראשון הוי אדר סתמא לכך א"צ לכתוב ראשון אבל אי כתבינן האי שפיר דמי וזה תולה בסברא דמאי איכפת לן כ"כ אי כתבינן כדי שלא תטעה:
וכן משמע בהג"ה במיימוני בהלכות פורים בפ"ג בסייומ' ההג"ה וז"ל ר' יודא אומר כתבינן אדר השני ודיו עכ"ל משמע מדנקט דיו דלא צריך למיכתב באדר קמא הראשון כלומר דיו בכך ולא צריך יותר אבל אי עביד שפיר דמי וכן משמע נמי לשון אגודה וז"ל פרי' דהלכה כר' יודא וא"צ להזכיר לא בב"ה ולא בשטר אדר הראשון כ"א סתמא עכ"ל מדקאמר א"צ משמע הא איסור ליכא (דין דא"ש להזכיר בב"ה אדר הראשון) וכן נמי משמע במרדכי וסמ"ק וטור א"ע דכתבו דצריך לכתוב אדר הראשון וזה הוי דלא כחד דלר' מאיר השני כותבין סתם ולר' יודא הראשון כותבין סתם ש"מ דלא איכפ' לן דכותבין יותר לכן דעתי לכתוב אדר הראשון אכן אם הי' מנהג קבוע אין לשנותו. כאשר כתב מהר"ז כ"ץ ז"ל מנרבערק דבווינא נהגו דכותבין אדר סתמא:
והודיעני דעת מר והיכא נהוג מש"ה טרוד משה לוי מינץ: