אור ברסלב

שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך

שאלה קיז

שאלה קטז

שאלה. ראובן שהוציא מממונו אלף פרחים ואמר לשמעון הא לך מעות אלו ולך וקנה סחורות ומכור וקנה בהם וכל מה שתרויח יהיה בינינו לחצאין וכן ח"ו בהפסד ותמשך השותפות הנז' עד שנה או ב' שנים והתנו ביניהם שבכל ג' חדשים יעשו חשבון ממה שהרויח ויחלקו אותו ביניהם וכתבו שטר ביניהם והיה שמעון הולך ובא לראובן ואומר לו נבא ונעשה חשבון כמ"ש בשטר והיה ראובן דוחה את שמעון מחדש לחדש לאיזו סיבה שלא היה לו פנאי לעשות חשבון או שהי' מאמין את שמעון או לאיזו סיבה אחרת באופן שעבר כל זמן השותפות ולא עשו חשבון והלך לו ראובן למדינ' אחרת והניח הכל ביד שמעון אם יכול שמעון לשאת ולתת לו לבדו בשלו או בשל אחרים מאחר שעבר זמן השותפות או אם יכול ראובן לומר לשמעון אחד בואו אף אם עבר זמן השותפות כל זמן שלא עשינו חשבון ונתפרדנו איש מאחיו אתה משועבד לי וכל מה שהטרחת והרוחת בשלך ובשל אחרים יהיה לחצאין יורונו רבותינו אם הדין עם ראובן או לא:

תשובה. הנה היה מקום לדמות דין זה לדין המשכיר בית לחברו לשנה או שתים ועמד שם יותר מהזמן שכתבו המפרשים שמן הסתם על סך הקודם הוא עומד וא"י להוציאו אא"כ הודיעו ל' יום מקודם וגם לא בימות הגשמים והכא דכותא שכיון שעבר זמן השותפות ולא אמר לו לשמעון לא תשא ותתן בממוני וגם שמעון לא דבר כלום שמן הסתם השותפות במקומו עומד ואם שמעון הרויח או הפסיד יהיה השכר וההפסד ע"פ תנאם הראשון. אבל עלה ההיא דאמרינן שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע כתב הטור סי' קע"ו וז"ל וכתב הרמ"ה הא דאמרינן השכר לאמצע דוקא שלא קבעו זמן לחלוקתו א"נ קבעו זמן ועלה בו ריוח קודם שהגיע זמן חלוקתו אבל אם עלה בו ריוח אחר שהגיע זמן החלוקה שקבעו נוטלין לפי המעות ואפי' אם נזדמן ומכרוהו לאותו עסק ביוקר שנתייקר אחר זמן חלוקה כל אחד נוטל לפי מעותיו ע"כ. נראה דבשותפות ל"א דכיון ששתקו אחר זמן חלוקה נשאר הדבר כמו שהיה מקודם זמן החלוקה שא"כ למה נשתנה הדין במה שנתייקרה הסחורה אחר קביעות הזמן ממה שהי' קודם לכן אלא ודאי נראה דשותפות שאני כי אחר זמן קביעות השיתוף נעשה כפקדון אצל מי שהסחורה בידו ומה שמתייקר הוא לכל א' לפי ממונו. ומה שבדין השכירות שכתבנו אינו כן איכא למימר משום דהתם במאי דקאי שוכר בביתו ליכ' הפסד למשכיר אבל הכא גבי שיתוף דאי' שקיל וטרי שמעון בנכסי ראובן אפשר שיפסיד ולאו כל כמיניה דשמעון לאפסודיה לראובן בלי רשותיה כיון דעבר זמן השיתוף ולא מחייבינן ליה לראובן בהפסד מחמת שתיקותיה דאדרב' יאמר אנא אקביעותא דשיתוף קא סמיכנא. הילכך הוי כפקדון גבי'. ובמאי דהרויח שמעון באנו למחלוקת קצת המורים והרמב"ם ז"ל שכתב פרק ז' דמכירה וז"ל הורו מקצת המורים שאם קנה לעצמו במעות חברו אחר שזקפן עליו במלוה הרי קנה לעצמו ומקבלין ממנו כשאמר זקפתי אותן המעות על עצמי במלוה ואני אומר שאין דין זה דין אמת אלא המקקשל משלח כמו שיתבאר בדין העסק עכ"ל. ואנן כהרמב"ם נקטינן הילכך בנ"ד כל מה שנקנה בסך מעות ראובן כל הריוח שלו ואם היה הפסד ונפחת מהקרן שהי' לראובן בזמן החלוקה ישלם לו שמעון ואם היה ריוח בנכסי ראובן במה שנשא ונתן בהם שמעון ואחר כך חזר שמעון ונשא ונתן עוד בהם והפסיד כל אותו ההפסד על שמעון כי כבר קנו לראובן מעותיו במה שהרויח בתחלה בהן זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי:

תוכן העניינים

שות מהרם אלשיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה