שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה קו
שאלה. ראובן שהלוה מעות לשמעון ולבנו לוי ע"מ שילך לוי למצרים ויביא באותו מעות סחורה ואחריות הסחורה בחזרתו תהי' על שמעון ולוי ואחר שיביא לוי הסחורה ימסור אותה לראובן בעל המעות ואז אם ירצה ראובן ימכר הסחורה לשמעון ולוי או לזולתם ולוי לא הוליך כל המעות שהלוה להם ראובן לקנות בהם סחורה כ"א מקצתם ומקצתם נשארו עם שמעון שפרע בהם חובות שהיו עליו וכתב ראובן שט"ח על שמעון ולוי כדין רצה מזה גובה ובתוך הזמן נפטר שמעון לבית עולמו וחל"ש וכשבא לוי ממצרים אמר לו ראובן תרצה לקנות הסחורה שהבאת או תתן אותה לי אמר לו לוי אני אקנה אותה במ"ח פרחים ולוי לא מסר הסחורה ביד ראובן קודם שיקנה אותה וג"כ לא ראה אותה ראובן אלא אמר לוי בפני עדים הוו עלי עדים איך אני חייב לראובן מצד הסחורה שהבאתי אותה ממצרים שמכרה לי במ"ח פרחי' וכ' ראובן על לוי שטר חוב מסך הנז' עם שעבוד ונאמנות וכשהגיע פרעון זמן הש"ח תבע ראובן מלוי המ"ח פרחי' אמר לו לוי המ' פרחי' אתן אבל הח' איני רוצה לתת כי הם רבית שהתנאי שהיה בינינו היה שאמסור בידך הסחורה ואחר שתהיה הסחורה בידך תמכור אותה לי או לזולתי ואתה לא ראית הסחורה ולא משכת אותה אמר לו ראובן ללוי השבע שלא קנית ממעותי סחורה ואני אקח מ' פרחים לבד אמר לו לוי איני יכול לישבע לפי שמקצת המעות הולכתי עמי וקניתי סחורה הרבה ולא ייחדתי הסחורה שקניתי ממעותיך אמר לו ראובן בשטר שלי כתוב נאמנות ואני נאמן על כל מה שאומר בלא שבועה ובשטר כתוב מ"ח פרחי' תתן אותם לי ואם הוא רבית יהיה על נפשי. ילמדנו רבינו אם יתחייב לוי בדין לפרוע ג"כ הח' פרחי' אעפ"י שלא משך הסחורה ראובן כנז' וג"כ לוי לא הוליך עמי לקנות סחורה בכל המעות שהלוה ראובן וג"כ לא ייחד לוי מעותיו של ראובן לקנות בהם סחורה וגם כי אחריות הסחורה היתה על לוי וא"כ מכל הטעמים הנז' יהיה פטור לוי מהח' פרחים או חייב לוי לפרוע ג"כ הח' פרחים כיון שכתוב בשטר נאמנות יורנו מורה צדק ושכרו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה. הנה מלשון הבא בשאלה שהוא ראובן שהלוה מעות לשמעון ולבנו לוי ע"מ שילך לוי כו' נראה שמעשה שהיה כך היה שאמר להם אני מלוה לכם מ' פרחי' ע"מ שילך לוי כו' וימסור הסחור' בידי ואמכרנה לו או לזולתו ואם כך היה כל מה שיתן לוי לראובן יותר על המ' פרחים הוא רבית קצוצ' והשטר שכתב ראובן על לוי מהמ"ח פרחים הוא שטר של רבית קצוצ' שהוא הלוה מ' ונוטל מ"ח ואותו התנאי שאמר ע"מ שילך הוא דברי הבל שאין בם ממש שאם הכונ' היא ע"מ שפרעון ההלוא' יהי' שמה שתקנה באותן הדמים יהי' בשער שקנית הסחורה מהמעות ואני אמכור אותה לך וארויח בה אחר שבתורת הלואה באו לידו הרי הוא כאלו קנה לוי משל עצמו והסחורה הי' שלו ואצ"ל עתה שהיו דברים בעלמא אלא אפילו היה נוטל קנין לוי לתת לו הסחורה שיקנ' לאו כלום הוא כי אין אדם מקנה מה שלא בא לרשותו ואינו חייב לו אלא דמים שהלוהו וגם התנאי אין בו ממש כי איך יאמר אני מלוה לך ע"מ שתעשה כך וכך משמעו שאם לא תעשה כך איני מלוה והוא הבל שהרי הלוה ואיך תתבטל ההלוא' בביטול התנאי אם לא שיחזיר לו מעותיו והרי כך עשה שלא מסר לו דבר ולא קיים התנאי ויתן לו מעותיו שהלוהו בלבד ומש"כ לו שטר על מ"ח פרחים כבר שהדבר ידוע שלא נתן לו אלא מ' הוא רבית קצוצ' והשטר בטל וגובה את הקרן ולא את הרבית. איבר' שאם לא היה נותן לו המעות אלא בתורת שליחות שיקנ' בשבילו סחורה ויביא' לו והוא ימכרנה לו אח"כ אם ירצה בהקפה כאשר יתפשרו זה היה מותר אע"פ שלא היה לוי מוסר ביד ראובן כלום יכול לומר לו חלק מעותי שבכלל סחורתך אני מוכר לך בכך וכך ומתחייב לוי בכל מה שיקנ' יותר על מה שקנאה אך בנ"ז נראה שבתורת הלואה נתן להם כמו שמפורש שעשה כן בשביל אחריות הסחורה שיהיה על לוי והפסיד כמו שכתבנו ופשוט הוא. זה הוא הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: