שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה צא
שאלה. לאה לקחה מבית חתנה כל כך מלבושים ושמושי ערש מנדונית בתה הלך חתנה אצל דייני הקהל והביא אצלה לקחת את שלו מתחת ידה החזיר' קצת דברים ועל קצת דברים טענה ואמר' כי לא נתנתם לנדוני' בתה אמר חתנה והלא המה היו בביתי ובתוך חפצי ועדים אין בדבר כי השומא הית' ביניהם אמרה היא השבע וטול אמרו לה דייני הקהל אין זו תפיס' כדי להביאו לידי שבוע' אין זו כ"א דרך גוביינא ואלמות ולמה ישבע ילמדנו רבינו אם חייב שבוע' או אם חייבת הי' להחזיר' בלא שבוע' כיון שמודה שלקחתם משם ואחר כך תעשה דין עמו אם שמה אותן המטלטלין בנדונית בתה אם לאו ושכרו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה. לכאור' היה נראה שכיון שהיא מודה שלקחה אותן המטלטלין ומה גם אם ידוע לקצת בני אדם שראו אותן המטלטלין בבית חתנה קודם שתקחם היא שתחזיר אותם למקומם ואח"כ תעשה דין עם חתנ' אבל לא היא שלא אמרו כך אלא כשראו עדים שנכנס לבית פלו' ואין האיש בביתו ונטל משם כלים וב"ה טוען גזלתם מביתי והלה טוען שלי הם או בחוב תפשתים וכיוצ' בזה אבל כשאין עדים שראו כשנכנס ונטל כלים מבית חברו אלא שהוא טוען אח"כ הכלים שחסרים מביתך אני לקחתי' כי שלי הם וכיוצא בזה כי הא דנ"ד אינה מחוייבת אלא שבועה וכ"כ הריא"ף ז"ל פ' כל הנשבעין וז"ל מדאמרי' הגודרות אין להם חזקה שמעי' דמאן דתפיס מידי מרשות' דחברי' קמי סהדי דלאו באנפי חבריה ואמר לקוח הוא בידי אינו נאמן ע"כ. וכן הרמב"ם ז"ל פ"ד דהלכות גזלה כ' וז"ל ראוהו עדים שנכנס לתוך בית חברו שלא בפני בעל הבית ונטל משם כלים אע"פ שהוציאן מגולין ואע"פ שבע"ה עשוי למכור את כליו אם טען ואמר דרך גזלה לקחן והלה אומר ברשותך באתי ואתה מכרת' לי או נתת לי או בחוב שיש לי אצלך תפשתים אינו נאמן שכל הנכנס לבית חברו שלא בפניו ונטל כלים משם והוציאן בפני עדים הרי זה בחזקת גזלן לפיכך מחזיר הכלים לבעל הבית ואין כאן שבועה שהרי העדים ראו מה גזל ואחר שיחזיר חוזר ותובע את בעל הבית בכל מה שיטעון והדין ביניהם עכ"ל. הרי בפי' שלא אמרו להחזיר מה שנטל אלא כשנטל בעדים שלא בפני בעל הבית הילכך בנ"ד שלא ראו עדים כשנטלה החפצים ההם אע"פ שהיו חפצי' שהיו לחתנ' בביתו והיא מודה שנטלתם בהחבא אין מחייבים אותה להחזיר אלא תשבע היא על טענתה שבועת היסת או תהפך השבועה עליו כדבריה וכ"כ הטור סי' שס"ד בפירוש כמו"ש בפשיטות. זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי: