שות מהרם אלשיך· רבי משה אלשיך
שאלה כו
שאלה. ראובן היה לו שט"ח על שמעון וכתוב בשטר ז"ל ואם ח"ו לא יפרע לו החוב לזמנים קבועים יתבע ממנו בלי רשות ב"ד כל החוב הנז' בפני הערכאות התוגרמים ואינש לא ימחא בידיה ונשבע שמעון להודות לעיל החוב הנז' כולו בפני הערכאות באופן שבהזדמנו ע"פ האומות יגבה כל חובו מלבד שאף גם זאת עובר על השבועה במזיד אם יצטרך ח"ו לגבות החוב ע"פ האומות וכן נתחייב לפרוע כל ההוצאות שיצטרכו בפני האומות לגבות חובו ועכ"ז נשבע שבועה חמורה בתפילין בידו עם כל חומרות שבתורה ע"ד הנשבעים וכו' עכ"ל והנה אחר עבור זמן הפרעון זמן וזמנים הוליך ראובן את שמעון לערכאות בלי רשות ב"ד ילמדנו רבינו אם ראובן בר עונש או אם ראוי לייסרו על בלי רשות ב"ד וכן אם שמעון חייב בהוצאת שהוצי' ראובן בערכאות ע"פ התנאי הכתוב בשטר ובפרט אם עבר על השבועה וכפר החוב לפני הערכאות על הכל יורנו הדין על כל הפרטים הנ"ל ושכרו כפול מן השמים:
תשובה. הנה ראובן ודאי עשה שלא כהוגן שהרי כ' הרא"ש וז"ל על מה שנוהגין לכתוב בשטרות בין בד"י בין בדיני האומות אמרתי חלילה וחס שיהיה רשות למלוה לתבוע ללוה בדיני א"ה דאפי' אם המלוה ולוה עומדים בפנינו ואמר הלוה למלוה אם תרצה תתבעני בפני דא"ה מחינן למלוה ואמרי' ליה שלא יתבענו אלא בדיני ישראל ואי לא ציית שמותי משמתינן ליה והא דכתבי' בין בדיני האומות העולם יש לפרשו שלא לעקור ד"ת כגון אם גברא אלמא הוא ואין כח בדיני ישראל לכופו אז יש לו רשות להביא אותו בדיני אומות העולם שלא יפסיד ממונו עכ"ל. הרי בפירוש שאע"פ שכתוב בשטר שאם לא יפרענו שיתבע אותו בערכאות התוגרמים אינו רשאי אח"כ להוליכו לערכאות. ואעפ"י ששמעון עשה שלא כהוגן שעבר על שבועתו ולא פרע לזמנים הקבועים עכ"ז לא הי' רשאי אם לא ע"פ ב"ד כל' הרא"ש שכ' שאם אין כח בב"ר לכופו אז יש לו רשות להביא אותו לאומות כמו"ש אבל ליסד את ראובן על שהוליכו לערכאות אינו בדין מתרי טעמי חדא שאחר שכתוב בשטר שיש לו רשות להוליכו בלא רשות ב"ד אפשר שעלה על דעתו שהי' רשאי לעשות כי תנאי הי' ביניהם דלאו כ"ע דינא גמירי ועוד מפני שגם שמעון עשה שלא כהוגן דעבר על שבועתו. ועל דבר ההוצאות הן אמת דהוי אסמכתא וגם דבר שאין לו קצבה ולא נשתעבד בדין אבל מחמת השבועה חייב לקיים שבועתו אלא שבני האי גוונא טוב לפשר בהוצאות אחר ששניהם עשו שלא כהוגן. זהו הנלע"ד וחתמתי שמי: