אור ברסלב

שות מהרי בן לב חלק ב· רבי יוסף בן דוד אבן לב

שאלה א

אשה שהוחזק' אשת איש ויש בידה מעשה בית דין איך נתגרשה מבעלה בגט כשר בלי שום תנאי ואיך עדים מצוים לקיי' חתימת הדיינים ושאל השואל הם תוכל זאת האשה להנשא בזה המעשה בית דין כיון שלא נתקיים בחותמיו:

תשובה איברא דאיכא פלוגתא דרבוותא אם תוכל האשה להנש' בגט שבידה אם לא נתקיי בחותמיו דהר"מבם כתב בפרק ז' בהלכות גרושין וזה לשונו אבל לא התנה עליה הלא נתן גיטא והרי הגט יוצא מתחת ידה אינה צריכה לומר כלום והרי היא בחזקת מגורשת הואיל וגט שבידה כתוב' כהלכתו והעדי' חתומים עליו ואע"פ שאין תנו מכירי' כתב אותם העדים ולא נתקיים אין חוששין לה שמא זייפה אןתו שהרי אינה מקלקלת על עצמה ועוד שהעדי' החתומי' על הגט הרי הן כמי שנחקר' עדותו בבית דין וכו' והר"אבד ז"ל השיג עליו וכתב אמר אברהם יתקיים בחותמיו ואע"פ שלא קרא עליו ערער ע"כ והרב המגיד משנה הביא ראיות לדברי הרמ"בם וקיים את דבריו והרש"בא ז"ל הסכים לסברת הרא"בד ותמה על דברי הרמ"בם שכתב בפרק המביא תנין בההי' מתניתין דהאשה עצמה מביא' גיטה וכו' והקשו בגמרא אשה מכי מטי גיטא לידה איגרשה לה וזה לשונו כת' הרמ"בם שהאשה שהגט יוצא מתחת ידה אין חוששי' ומחזיקין אותה כמגורשת ואע"פ שאין הגט מקויים וזה תימה שהרי שנינו בפרק האשה שנתארמל' האש' שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת ואם יש עדי' שהיתה א"ה אינה נאמנת עכ"ל וצריך עייון דנראה לכאורה דלאו תמיה' היא דהרי הרמ"בם כת' תרי טעמי לדבריו חדא שהרי אינה מקלקלת על עצמה ועוד שהעדים החתומי' על הגט הרי הם כמי שנחקר עדותן בבית דין ומשום דקיום שטרות דרבנן משום הכי קאמר הרמ"בם שתנשא אף על פי שלח נתקיים ושאני התם היכא דאמרה גרושה אני משו' דאין הגט בידה ואפש' לדקדק כי מתוך דברי הרמ"בן שהסכים לסברת הרא"בד לפי מה שכתב הרש"בא בחדושיו בשמו וז"ל גרסינן בירושלמי מצאו כתוב בשטר איש פלוני מת איש פלוני נהרג רבי ירמיה אומר משיאין את אשתו ר' בון בר כהנא אומר אין משיאין את אשתו ומצאתי בחדושי הרמב"ן נ"ר במסכת יבמות על גירסא זו שבירושלמי וחזינן בה פלוגתא איכא מאן דאמ' דוקא היכא דמתקיים אבל אין עדי' מצויין לקיימו אין משיאין ואיכ' מאן דאמ' אף על גב דאין מצויין לקיימו דכיון דקמא שטרות דרבנן כדמפרש בריש מסכת גיטין בעדי' אשה לא תקון רבנן דלא מבעי' אחמורי דלא מחמרי בה מדאוריתא אלא אפי' נמי מקלין בה טפי מדאוריתא דהא מפי כתבם גופיה רחמנא פסליה ואע"פ כן משיאין והוחזקו משיאין על פי עבד ועל פי שפחה אלמא אפילו עד אחד כשר לא בעיא ולא דמי לגט דבעינן בפני נכתב ובפני נחתם דהכא איתתא דיקא ומנסב' ומילתא דעבידא לגלויי והדין סברא עדיפ' טפי הילכך אפילו בעד אחד מפי כתבו שאין מקרים משיאין ע"כ וממאי דקאמר הרב ז"ל דלא דמי לגט דבעינן בפני נכתב ובפני נחתם משמע דסביר' ליה כסברת הרא"בד דאם לא כן מאי קשיא ליה דאי בעינן בגט שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם היינו משום דאי אתא בעל ומערער לא משגיחין ביה אלא ודאי דנראה דסבירא ליה ז"ל דכל זמן שלא יתקיים הגט אע"ג דלא ערער עליו הבעל אינה יכולה להנשא כך נראין הדברי' לכאורה דסבירא ליה לרב ז"ל כסברת הרא"בד וכדכתיבנא ומשמע נמי מתוך דברי הרב בעל המשרים שהסכים לסברת הרא"בד שכת' וז"ל כתב הרמ"בם האשה שבאה וגיטה ביד' מתירין אותה להנשא מיד בלא קיום וחוהו עליו דלא הקלו אלא בשליח ובאשה עצמה כשמביאו בלשון שליחות דלא פלגו בשליחות אבל באשה הבאה וגיטה בידה צריך קיום וכן כתב הרא"בד ז"ל שהסיג עליו וכן כתב הרש"בא עכ"ל וכיון דכן הוא דרוב הפוסקי' הסכימו לסברת הרא"בד לא שבקינן להרא"בד ועבדי' כהרמ"בם ואשה הבאה וגיטה בידה צריך קיום והוא הדין נמי באשה הבא' ומעשה ב"ד בידה צריך קיום דלא עדיף מעשה ב"ד מהגט ואע"ג דאיכ' מאן דסבירא ליה דחתימת הדיני' אין צריך קיום מההיא דתניא בתוספתא דשביעית פרוזבול המקושר רבי יהודה אומר עדים חותמי' מבחוץ והדיינים בפנים אמרו לו אין מעשה ב"ד צריך קיום ע"כ כבר דחו זאת הסברא כל הפוסקים וכתבו דשאני החם משום דנאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד והביאו ראיה לדבריהם דחתימת הדיינים צריך קיום מההיא דאמרינן בגמרא א' יהוד' אמ' שמואל עד ודיין מצטרפין ועוד היה אפשר לחלק מההיא דתוספתא דשביעית לנדון דידן אלא שאין צריך דהרי רוב הפוסקי' רוב מנין ורוב בנין סבירא להו דאפילו חתימת הדיינים צריך קיום ומאי דכתב בהגהות המרדכי וז"ל והוא הדין נמי אם שלחו ב"ד חתימתן שבאותו מקום שנתן שם הגט שבפניהם נתגרשה שמותרת להנשא אפי' אין כאן מכירין החתימה כיון דליכא מערער עכ"ל ואע"ג דכתב דבריו בסחמה ודאי דאזל כפי שטת הרמ"בם דסבירא ליה דאשה שהביאה גיטה דאין צריך קיום וכן מוכח מדבריו אבל לפי מאי דכתבי' דסברת הרא"בד עקר אית לן למימר דה"ה נמי באשה הבאה ומעש' ב"ד בידה שקבל' גט כשר אין מתירין אותה להנשא עד שתקיי' המעש' בית דין בחותמיו ומי שירצה להקל יוכל לסמוך על סברת המקילים כי ראויים הם ז"ל לסמוך עליה' אף שלא בשע' הדחק ותו לא מידי נאם הצעי' יוסף ן' לב:

תוכן העניינים

שות מהרי בן לב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה