שות מהראש· הרב אלכסנדר שמואל היילפרין
סימן עה
ב"ה. תשובה שכתבתי להמעריך מכתב עתי מחזיקי הדת.
אשר שאלני במס' חגיגה (יד:) שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכה"ג מי חיישינן לדשמואל כו' א"ל דשמואל לא שכיח וע"ז הקשה הא שמואל מדרי בתראה הוא לעומת בן זומא שהי' מן התנאים בימי ר' עקיבא ואיך יאמר הקדמון דברי האחרון אשר לא ראה אותו והשיב דשמואל לא שכיח.
ידע כבודו שהתוס' ב"ק (יט:) ד"ה רב כו' כ' בזה"ל ונראה דבעיא דלעיל לא היתה אלא אי מתני' איירי בצרורות כי אורחא או ע"י שינוי ותו לא והש"ס הוסיף מדעתו רבנן הוא או סומכוס הוא כו' ע"ש וכ"כ התוס' ביותר ביאור בפ' הגוזל קמא (צט.) ד"ה בשליחא כו' ע"ש ובתוס' מס' נדה (לד:) ד"ה כי כו' ע"ש. ובמס' חגיגה הביאור בגמ' שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכהן גדול ותו לא והש"ס הוסיף לבאר צדדי השאלה מה שיש להסתפק בזה מי חיישינן לדשמואל וכו' והשיב לא חיישינן לדשמואל והכוונה בזה שלא חיישינן שמא נבעלה בהטי' שזה לא שכיח והגמ' הטיב לדבר בלשון צח ונקי שכינוי הכח הזה של הטי' בשם שמואל למען ילמדו התלמידים לדבר בלשון קצרה ונקי ותחת שבן זומא השיב הטי' לא שכיח ולא חיישינן לזה הגמ' מסדרי הש"ס העתיקו בלשון דשמואל לא שכיח. ובמס' כתובות (כב:) קאמר הש"ס משום דרב אסי דאמר רב אסי הסר ממך עקשות פה כו' וכ' התוס' שם דזה פסוק הוא במשלי וחכמי הגמ' אמרו משום דרב אסי והיינו יען שרב אסי הי' רגיל לומר פסוק זה וה"נ במס' חגיגה יען שמואל הי' רב גוברי' לבעול בהטי' לכן חכמי התלמוד כינו הכח הזה בשם שמואל אבל באמת הכח הזה הי' ידוע מלפנים להתנאים הקדמונים. ובריש מס' יבמות (ג.) מנינא דרישא למעוטי מאי ומנינא דסיפא למעוטי מאי למעוטי דרב ודרב אסי וקשה איך המשנה קדמונית תמעט דברי האמוראים אכן הביאור בזה שהמנין מן המשנה בא למעט הדין של רב ושל רב אסי והגמ' קיצר בלשון ולא רצו להביא הדין ולומר שהמשנה ממעטת צרת איילונית וצרת ממאנת ולכן נקט בקיצור שממעט דרב ודרב אסי וכן מצינו הרבה בגמ' וישפיקו דברי אלה ליודעים ובאים בשער התלמוד.
דברי אלה המדבר למען האמת לאמתו שהתורה אמת כתיב בה. אלכסנדר שמואל היילפרין: