שות מהראש· הרב אלכסנדר שמואל היילפרין
סימן עא
בתשו' בית יעקב סימן (קל) כ' דכהן אסור לכנוס לעשות רפואה לגוסס ע"ש ולענ"ד אינו כן חדא שהתוס' כתבו להלכה דכהן אינו מוזהר על הגוסס כמבואר בדבריהם מס' נזיר (מג:) בתוס' ד"ה ולמ"ד כו' ומהכא שמעינן דכהן אינו מוזהר על הגוסס כו' ע"ש והתוס' שם (ד:) ד"ה דלמא גוססין שוינהו כתבו לאו דוקא גוסס כי נזיר אסור ליגע לגוסס ע"ש ולכאורה דברי התוס' סותרין אהדדי ולענ"ד י"ל עפ"י מה דמבואר מדברי התוס' מס' יבמות (ל"ו:) ד"ה הא כו' דאף דרוב גוססין למיתה מיהא מיעוט המצוי חיים ולהכי אין מעידין על הגוסס ע"ש ובפ' האשה בתרא (ק"כ:) ד"ה למימרא כו' כיון שהוא גוסס ע"י אדם לא חיי כו' וה"ה נמי דמגוייד מיית לאלתר כו' ע"ש ולפי"ז א"ש דבפ"ק דנזיר דבעי למילף דשמשון איטמ' למתים מדכתיב ויך מהם שלשים איש והדר ויקח את חליצותם וע"ז מקשה הגמ' ודלמא גוססין שוינהו נמצא דהנך שלשים איש גוססין ע"י אדם שהכה שמשון אותם מכת מות וגוסס ע"י אדם לא חיי כלל ומיית לאלתר ובזה שפיר י"ל דכ"ע מודו דהכהן מוזהר ולהכי כ' התוס' לאו דוקא גוסס אלא כלומר קרוב לגוססין. ועוד כיון שכ' התוס' במס' נדה (מ"ד:) דאף דרוב גוססין למיתה מחללין עליו את השבת מכ"ש בטומאת הכהן שיש להקל ואין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב ובתשו' הנ"ל סימן (נט) הק' על התוס' נדה מהא דאי' במס' יומא (פ"ד:) דוקא פרשו כולהו אבל מקצתן אזלינן בתר רובא ע"ש לענ"ד לק"מ דהא מבואר שם בפרש"י הטעם הואיל ולא איתחזיק ישראל אבל בגוסס דאיתחזיק ישראל בחזקת החיים ומיעוט המצוי' שיחי' וסמוך מיעוט לחזקת החיים והוי פלגא ופלגא בכה"ג פשיט' דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב והכהן יכול לכנוס ולעשות לו רפואה וז"ב בעזה"י: