אור ברסלב
שות מהראפ סימן כד

שות מהראפ· הרב אהרן פריד

סימן כד

סימן כג

כתב ביו"ד סי' ש"ה יש אומרים דמייתו לי' לבכור קמי' כהן ומודיע לי' שהוא בכור פטר רחם והכהן שואל אותו במאי בעית טפי בבנך בכורך או חמש סלעים דמחייבת לפדות בהן והאב אומר בבני בכורי והילך ה' סלעים בפדיונו ועיי' בשערי תשובה שנתקשה בזה רבותינו האחרונים דהרי כ' רמ"א שם בפירוש דאם האב רוצה להניח את הבן לכהן אינו יוצא בו רק צריך לפדות וא"כ למה שואל הכהן במה בעית טפי עיי"ש. ונראה לענ"ד לישב בעזר הצור ית"ש עפי' שלשה הקדמות א' השערי תשובה סק"ט על הא שכתוב שם בש"ע שהכהן לא יהי' רגיל להחזיר דמי הפדיון הבי' בשם היעב"ץ דזה שייך דוקא בכהנים מיוחסים דידהו אבל בכהני חזקה בעלמא כי האידנא אע"ג דלחומרא אזלינן בהו לכל מילי ופודין את הבכורים על ידיהו מפני שאי אפשר באחריני מ"מ להקיל להוציא הכהן ממון מספק לא ועכ"פ כל כהן יחוש לעצמו לפרוש מס' גזל שמא אינו כהן ולכן טוב יותר האידנא לפדות במתנה ע"מ להחזיר ע"כ ע"ש. יוצא לנו דהאידנא כהנים המה ספק כהנים. עוד יוזכר לנו דקיימ"ל באבן עזר סי' ל"ח סעי' ל"ה ובסי' קמ"ג סעי' ה' וסעיף יו"ד דהמקדש אשה או מגרשה על תנאו ושוב ביטל התנאי דהקדושין והגירושין קיימין משעה ראשונה וטעם הדבר מבואר בתשו' הרא"ש מובא בב"י א"ע סי' ל"ה וז"ל ואע"ג דעיקר מעשה על תנאי נעשה ונכפל לתנאי שאם לא יתקיים התנאי שיהי' המעשה בטיל אפ"ה יוכל לבטל התנאי וישאר המעשה במקומו משום דמתנאי בני גד ובני ראובן ילפי' שיש כח בתנאי לבטל המעשה ולהכי בעינן שיהי תנאי כתנאי ב"ג וב"ר דחידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו וכיון שכן הוא שהמעשה בפני עצמו וראוי להתקיים בלא קיום התנאי אלא דילפי' מתנאי ב"ג וב"ר א"כ יכול הוא לבטל התנאי שהיא מעש' בפני עצמי ואין קיום המעשה תלוי בו ואתי דיבור ומבטל דיבור כו' עכ"ל למדין אנו מדברי הרא"ש שמכח סברא חיצונית היה נראה דלא יהי שום תנאי לבטל איזה מעשה משום דקיימ"ל לא אתי דיבור ומבטל מעשה רק שהתורה חידשה לנו בתנאי ב"ג וב"ר שהתנאי כפול כמו שהי' בתנאי דבני גד וב"ר אלים כח הדיבור לבטל המעשה ואי לא נתקיים התנאי אי המעשה בטיל והיא גזירת הכתוב וחידוש היא שחדשה התורה שדיבור מבטל המעשה ואין לך בו אלא חידושו דוקא בדכפל תנאי אבל בלא כפל לתנאי אז התנאי בטיל והמעשה קיים. עוד נקדים דאמרי' בקדושין ד' נון בהאי גברא דבעי למיסק לארעה דישראל כ' הר"ן דכי קיימ"ל דבעינין תנאי כפול היכי דהתנה תנאי דאז אמרי' כיון דלא כפלי' לתנאי המעשה קיים אבל בלא התנה כלל ורק דאזלינן בתר אומדנא הוי כמו שכפל תנאי עי"ש ובאלו הקדמות יובן דברי חכז"ל שהכהן שואל מה בעית טפי והאב משיב דאלו לא אמר האב כלל לא הי' הכהן רשאי להחזיק במעות הפדיון מפני שהוא ס' כהן ככהני חזקה ואיכא אומדנא דמסתמא האב נותן לו מעותיו הפדיון כדי שיהי' בנו פדוי ואם לא יהי' פדוי דאינו כהן באמת אז אין דעתו ליתן שלו בחנם וכיון דהוי אומדנא דמוכח ולא התנה כלל אז הוי כאילו התנה תנאי כפול וכדברי הר"ן הנ"ל ואז ממילא בטל המעשה אם אינו כהן והממון ס' גזל בידו וצריך להחזיר אך חכמים התקינו שיהי' ההכן שואל והוא משיב הילך הסלעים בפדיון בני וא"כ הוא מתנה שנותן לו המעות בתורת פדיון וכיון שאינו כופל תנאו אז אמרי' דלא אתי דיבור ומבטל מעשה וממילא אף שאינו כהן והתנאי בטיל והמעשה קיים והמעות נקנו לכהן בכל גוונא כיון שהתנאי בטיל ושפיר יוכל להחזיק לעצמו המעות בהיתר גמור זה נלענ"ד. כתבתי וחדשתי טעם זה ביום עש"ק כ"ה סיון תר"ן לפ"ק בוסערמין

תוכן העניינים

שות מהראפ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה