אור ברסלב
שות לחם רב שאלה רד

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה רד

שאלה רג

אחרי כותבי ראיתי התשובה מהרשב"א שהביא הרב מהר"ר יוסף קולין ז"ל בשרש צ"ד ראובן שאמר בשעת פטירתו ינתן כך וכו' שהביאה הרב מהר"י קארו זכרונו לברכה בסוף סימן רנ"ג וכתב שם הרב רבינו שלמה ן' אדרת ז"ל ואף על גב דבעיקר פלוגתא דרב ושמואל וכו' מסתבר לי דהלכה כשמואל וכו' ועוד נראה לי דאפילו רב לא נחלק אלא בתובע ונתבע לפי שדרך התובע לשום תביעתו וכו' הילכך הא דקאמר מנכסי לא יקבל מזה ומזה קאמר אלא ליפות כחו שאלו אמר תנו לו מנכסי שוה מאות זוז וכו' עד אומרו בין שהוקרו בין שהוזלו עד כאן הנה מבואר שהלך הרשב"א בה בשני דרכים דדרך הראשון הוא דהא פלוגתא תליא בפלוגתא דרב ושמואל ומאן דפסיק התם כרב ה"נ אמרינן דשוה קאמר אבל הוא פוסק כשמואל ועל הדרך הזה הלך בסימן אלף נ"ה התשובה שהזכרתי לעיל דסובר דתלי הא בהא וכן בתשובה אחרת שהביא הרב מהרי"ק ז"ל גבי שכיב מרע שאמר יתנו לפלו' שוה ר' זוז מייני וכו' שכתב שם גבי ש"מ שצוה לתת מנכסיו מנה לראובן משטרי העסק וכו' משמע לכאורה בדרך זה שכתב וכן אני אומ' ככל אומר מנה או זהוב לא שוה קאמר אלא כשמואל דפרק שבועת הדיינין ע"כ משמע לכאורה דסובר דהא בהא תליא אף על פי שאין זה מוכרח בדבריו ויש לדחות מ"מ מתשובה אלף נ"ה משמע בהדיא כן כדכתיבנא. והדרך השני דאפילו רב דפליג התם מודה בהא וכ"כ הר"ן משמו בפרק שבועת הדיינין והעתיק שם לשונו אלא שקשה לי דשם משמע דחילק הרשב"א ז"ל בין מלוה לפקדון והשוה נותן לפקדון ומודה רב בפקדון וכאן משמע דבין במלוה בין בפקדון מודה רב דדוקא קאמר אלא דלא אמר רב כן אלא גבי תובע ונתבע ואז אמר דשוה קאמר דומה לחילוק שחלק שם הרב רבינו נסים מסברתו. ותו קשיא לי טובא דקשו תשובות הרשב"א אהדדי דבההיא תשובה קמייתא דהביא מהרי"ק ז"ל דשטרי העסק כתב דאפילו מנכסי לא אמרי' דליפות כחו קאמר כמו גבי מחמרא דאמרי' בגיטין פרק התקבל דשאני הכא דהוצרך להזכיר מנכסי כי היכי דלא תימא דוקא קאמר ובההיא תשובה דסוף סי' רע"ג שהביא מהרי"ק ז"ל משמע דמשום מנכסי לההיא דמחמרא וכי היכי דהתם איכא תלתא מילי דאי אמר שוה והחמיץ הפסיד לפי חשבון ואי אמר מדמי הפסיד ג"כ לפי חשבון אלא הם יטרחו וימכרו ויתנו להם המעות ואי אמר מחמרא אפילו החמיץ או נאבד אינו מפסיד כלום הכי נמי גבי מנכסי שכן כתב שאלו אמר מנכסי שוה שש מאות זוז אם נאבדו קצת וכו' משמע דהשתא דלא אמר שוה אלא ארבע מאות זוז מנכסי הוי כאלו אמר מחמרא וליפות את כחו וכסברת השואל ששאל שם באותה תשובה שהוזכר בתשובות להרמב"ן ז"ל סימן ס"ב ומדברי התשובה האחרת שהבאתי משמע דלא אמרי' דליפות את כחו קאמר כדכתיבנא וצריך לי עיון. מ"מ למדנו דיש כאן שני דרכים הדרך הראשון אי תלי הא פלוגתא בפלוגתא דרב ושמואל ומאן דאית ליה התם דשוה הכ' נמי והוא הדרך שדרך הרשב"א ז"ל בקצת תשובות וגם אני הלכתי על זה הדרך למעלה והדרך השני דאפילו רב מודה בהא וכמו שכתב הרשב"א בסוף התשובה ועוד נראה דאפילו רב לא נחלק וכו' ומפני שהרב מהר"י קולין ראה סוף התשובה כתב שלא מצא חולק להרשב"א על כך כלום כדרך השני שכתב ונסתלקה הקושיא שהקשיתי למעלה דאיך כתב דאין כאן חולק על זה כיון דתלי הא פלוגתא בהא דהוא ז"ל כתב כן כפי הדרך השני שכתב הרשב"א דל ומ"מ הרב מהר"י קולין ז"ל כתב שם בסי' רנ"ג בתשובת הריטב"א שחולק על זה וכתב שאין דרך הרשב"א ברור לו שכתב שם אין הדבר ברור אצלי לחוש למנה קבור וכו' ובין כך ובין כך אני אומר דבנ"ד דהוי הקדש אפשר דאפי' הרשב"א יודה מטעמא דכתיבנא לעיל דאי אמרת דלית ליה או למנה קבור קאמר ואנן לא ידעינן לה מנה קבור א"כ נמצא ההקדש מפסיד ובודאי דכשהוא נודר בהקדש אין דבריו לבטלה אלא דבריו ומלוליו ברורים וידועים והצוואה קיימת ומה גם למאן דאמר דספקא דהקדש הוי תיקו דאיסורא וכמו שכתבתי לעיל שהביא הרשב"א מי שאומר כן גם המרדכי בפרק מי שמת כתב כן בשם רבינו מאיר ז"ל גבי אלמנה שלא היו לה בנים והיתה מוטלת על ערש דוי ואמרה לקהל וכו' יעו"ש וא"כ ודאי ראוי לצדד להחמיר בהקדש ונראה לי דהצוואה קיימת אע"פ דלא אמר מנכסי מטעם חומרא דהקדש כדכתיבנא אע"פ דמדברי הרב רבינו שלמה ן' אדרת נראה דבהא דבעינן מנכסי ליכא פלוגתא ותשובת הרי"ף שכתב הטור בסימן ס' ראובן הוציא שטר על שמעון שכתוב בו מחמת שנתתי לו מאה זהובים וכו' דלא מהני מפני שלא היו לה באותה שעה דטעמא של הרי"ף מפני דאית ליה דדוקא קאמר ולא שוה קאמר ואפילו רב דפליג בפרק שבועת הדיינין דאית ליה התם שוה הכא מודה דהוי דוקא וכדכתב שם הרב ב"י בשמו משמע דלהרי"ף ג"כ בעינן שיזכיר מנכסי לפי מה שכתב הרשב"א ז"ל טעמו:

איברא דיש לדקדק דדין זה של הרי"ף כתבו הרב רבינו משה בר מיימון בפרק כ"ב מהלכות מכירה וכתב עליו ה"ה דהוא פשוט ומ"מ בריש פרק עשירי מהלכות זכיה כשכתב בשם הרשב"א ז"ל דבעינן גבי נותן שיזכיר מנכסי נסתפק בו אם רבינו יסבור כן שכתב שאפשר לחלק משום דשאני גבי נותן דאינו מוציא דבריו לבטלה ושוה קאמר ולפי מה שכתבתי בשם הרב רבינו שלמה ן' אדרת ז"ל דטעם דינו של הרי"ף בתשובה גבי נותן משום דדוקא קאמר א"כ ע"כ יסבור הרמב"ם דינו של הרשב"א כיון שכתב דינו של הרי"ף בפרק כ"ב מהלכות מכירה גם הריטב"א שדחה דינו של הרשב"א בתשובה וכתב שאין הדבר ברור אצלו וכמו שכתב ב"י תשובה בסימן רי"ג קשה עליו דבסימן ס' הביא הרב ב"י ז"ל תשובתו על ענין מי שנתן מאה בשטאטיש שאינו כלום מפני דלא היו לו באותה שעה וגם דאין מטבע נקנה בחליפין ואמאי נימא דשוה קאמר ודברים אלו צריכין עיון וישוב:

מ"מ נראה מדברי הרשב"א דכל אפין שוין דבעינן שיזכיר מנכסי ואעפ"כ מפני חומרת ההקדש אני מקיים הצוואה ומכל מקום אני אומר דביד הגזברים לתת חלק טוב מחלק ההקדש שנותנים לעניים של הקדש צפת תוב"ב אם יראה בעיניהם להחכם גיסו של הנפטר שירד מנכסיו והוא נצרך לכך כדכתיבנא לעיל: הק' אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה