שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה ר
אלה ראובן תושב צידון נפטר לבית עולמו הצדק ונשארו ממנו שלש בנות הגדולה מהן הוא כבת שית כבת שבע וצוה לפני מותו דברי צואתו ובכללם צוה ומנה את אחיו שמעון תושב עיר אחרת רחוקה מעירו מרחק עשרים יום לאפטרו' על נכסי עזבונו גם צוה להנתן מנכסיו למזונות ופרנסת היתומות מה שיצטרך גם להזמין להן מהר ומתן לפי כבודו ולאחר ימים נשאת לאה אלמנתו לזבולון הקרוב אליה ואל היתומות והגם הבנות בנותיה סמוכות על שלחנם ועתה בא שמעון האפטרופס אחי המת ורוצה להעתיק הבנות מאצל אמן אל ארץ רחוקה באשר הוא שם ולהביא עמהן כל נכסי עזבון אחיו המת והאלמנה הנשואה היום לזבולון טוענת לעכב בנותיה אצלה מכמה טענות ראשונה מטעם מה שאמרו ז"ל הבת אצל האם לעולם ומה גם בהיותן קטנות כי מי יחוש עליהן להדריכן בדרך ארץ יותר ממנה. שנית מטעם סכנת הדרכים כי הרבה הדרך ומה גם בהיותן קטנות ורכות ודפקון יום א' יקראם אסון. שלישית שאין ראוי שתשבו היתומות אצל דודן שמעון כי הוא יורש אותן ואין נכון להעמידן אצל הראוי ליורשן. ועל זה שואל השואל אם יש כח ביד לאה לעכב הבנות אצלה ואם הדין אתה לעכב הבנות שאל השואל אם יש כח בידה לעכב ג"כ נכסי הבנות בעירה כי ראוי שיעמדו הנכסים במקום עמיד' היתומות ואת"ל שאין כח בידה לעכב הנכסים כלם אם לפחות יהיה כח בידה לעכב מן הנכסים שיעור שיספיק הריוח העולה מהם למזונות פרנסת היתומות גם כדי להזמין התכשיטין ושמושי ערש לצורך נדוניית היתומות הנז' כל כל אלה ילמדנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה הרב הגדול מהריב"ל ז"ל בפסקיו ח"א שאלה כ"ו כתב דהא דאמרי' בפ' הנושא הבת אצל האם לעולם היינו אפי' אם האם תרצה לעקור דירתה מן העיר שתוליך בתה עמה והאריך הרבה להוכיח הדבר והרב הגדול מורי ורבי בפסקיו ח"א סי' פ"ז באותו הנדון עצמו חלק עליו והאריך לסתור דבריו והעלה דהא דאמרי' הבת אצל האם לעולם היינו כשאינ' רוצה לעקור דירת' מן העיר אבל כשרוצ' לעקור דירת' מן העיר לא דאיכא סכנת דרכים וכ"ש בהיו' ילדה רכה וקלה להתפעל מחורב ביום ומקרח בלילה ויעקב אע"ה אמר הילדים רכים וגו' והאריך שם להוכיח כן ובנ"ד כל אפין שוין דאין שמעון האפטרופס יכול להוציא הבנות מאצל אמן דאפילו לא היה מוציאן ממקום דירתם אמרינן בפרק הנושא הבת אצל האם לעולם כ"ש בנ"ד דבא להוציאן ממקום דירתן ואיכא סכנת דרכים וכל הטעמים שכתב הרב הגדול מורי ז"ל בתשובה הנז' דהוא פשוט יותר מביעתא בכותחא דאין שמעון יכול להוציאן ומה גם שהוא ראוי לירש ואין מניחין קרוב אצל הראוי לירש כדאיתא בפ' הנושא משום מעשה שהיה ואעפ"י דהנכסים הם במקום שמעון האפטרופס וכתב הרב הגדול מורי ז"ל בפסק הנז' בשם רבו מוהר"ר לוי ן' חביב ז"ל שזכות היתומים בודאי הוא שיהיו נכסיהם במקום אחד ולא שיהיו הם במקום א' ונכסיהם במקום אחר וכמו שהאריך שם היינו היכא דרוצה האפטרופס לעלות לארץ ישראל ולהוליך עמו נכסי היתומים דלאו כל כמיניה שזכות היתומים הוא שהנכסים יהיו במקום שהם שם לכמה סבות שביאר שם אבל היכא דהנכסים במקום א' ואתה בא להוציא הבת מאצל האם מהאי טעמא ודאי לא אמרינן הכי דאדרבה מקיימינן תקנה דהבת אצל האם לעולם שהוזכרה בתלמוד בהדיא ומה גם דאיכא סכנת דרכים ואיכא סכנת חולי כדכתיבנא ומוטב שתהיו הבנות אצל אמן והנכסים במקום אחר דאעפ"י דהוי ריעותא כנראה מדברי מורי ז"ל מ"מ לא הוזכרה בתלמוד כמו הבת אצל האם: ואיברא דאם היינו יכולים לעכב הנכסים במקום שהבנות שם היה טוב הדבר מאד כדי שיעמדו הנכסים והיתומות במקום א' כמו ששאל השואל באת"ל אבל מה נעשה דאבי יתומים מנה לשמעון אפטרו' שהוא רחוק מעירו ובודאי שכיון שהניחו לפקח בנכסיו ולהשגיח בהם משמע שכוונתו היתה שהנכסים יהיו במקום האפטרופס דאיך ישגיח בהם ויהיה אפטרופס עליהם אם הנכסים במקום א' והוא במקום אחר שהוא איש במעון ומעשהו בכרמל אלא ודאי דעתו היה שהנכסים יהיו במקום האפטרופס כדי שישגיח עליהם ואע"ג דב"ד אין עושין כך כשימנו אפטרופס אלא ממנין אפטרופס שיהיה במקום היתומים כדי שיהיו הנכסים והיתומים במקום א' כדכתיבנא כיון דמנהו אבי היתומים הרשות בידו. דהא אמרינן בפרק הנזקין דאין ממנין ב"ד נשים ועבדים וקטנים לאפטרופסים ואפילו הכי שנינו שם דאם מנו אותם אבי היתומים הרשות בידו ודכוותא בנ"ד כיון דאבי היתומים נתרצה בכך הרשות בידו והנכסים יהיו במקום האפטרופס: אבל מה ששאל השואל אם לפחות יהיה כח בידה לעכב שיעור מה שיעלה הריוח העולה מהם למזונות הבנות אע"ג דלכאורה נראה דכוונת אבי היתומים שיהיו כל הנכסים במקום האפטרופס כדי שישגיח עליהם מ"מ כיון שלא ביאר הדבר בהדיא שיהיו כל הנכסים שם אלא מינהו אפטרופס סתם אם יראה לב"ד שלפחות שיעור המספיק הריוח העולה מהם למזונות הבנות שיהיה במקום היתומות כדי שלא יטרחו אחר מזונותיהן דכיון דאין האפטרופס בעירן תלכו מדחי אל דחי לבקש מזונותיהן ודורש אין להן כיון שאין האפטרופס שהנכסים בידו שם הרשות בידם לעשות כן וכמו שכתב הרמב"ן בתשובת שאלה סימן ל"ח הביאוה הרבנים הנז' בתשובותיהם הנז' וז"ל ולעולם צריך לדקדק בדברים אלו אחר מה שיראה בעיני ב"ד שבכל מקום שיש בו יותר תקון ליתומים שב"ד אביהם של יתומים לחזור אחר תיקונן ע"כ כן נאמר בנ"ד דיעשו ב"ד בזה הנראה בעיניהם לעכב שיעור מה שיספיק לריוח מזונות הבנות לבד ויהיו מעשיהם לשם שמים הנלע"ד כתבתי:
הצעיר וקטון אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: