אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קצג

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קצג

שאלה קצב

תשובה עד שאתה שואלני אם יכול ראובן לתבוע המתנה מפני שעבר זמן רב שלא תבעה שאל ממני אם המתנה קיימת אם לאו דשהה ראובן מלתבוע מתנתו אינו כלום דכיון דשטר מתנה בידו ויש בו נאמנות שכן כתוב שם ונאמנות וכו' ודאי דבכל זמן יכול לתבוע ראובן מתנתו ולא מצינן למימר דילמא יהיב לה לאה בחייה מתנתה לראובן דכיון דהשטר בידו אמרינן ודאי דלא יהיב דכיון דכתבה שטר והאמינו לאו כל כמינה לומר פרעתי וה"ה ליורשים הבאים מכחה דלא מצי למימר הכי ואם נתעכב ראובן ולא תבע מתנתו לא בשביל זה הפסיד וכ"ש דיהיב טעם לדבריו דמפני מתנה של לאה שהיה לו יד במלכות היה מתפחד ממנו ולא תבע:

אך אמנה עיקר המתנה נראה דבטלה מכמה טעמי חדא שאם ישבע לי גיסי וכו' לעקור דירתו מעיר וכו' שאתן לאחותי היקרה וכו' מעתה ומעכשיו במתנה גמורה וכו' והפוסקים נחלקו היכא דקנו מידו לתת אי הוי קנין דברים או לא וכמו שכתב הטור בסימן קנ"ז בח"מ וז"ל וכתב הרמ"ה ומיהו דוקא דקנו מיניה דמחייב ליה ליתן וכו' אבל אם קנו מידו לתת הוי קנין דברים ואיכא מרבוותא וכו' משמע משם דהוי פלוגתא דרבוותא אם כשקנו ממנו לתת מהני וכן כתב הרשב"א ז"ל בסימן אלף ול"ג ורבינו ירוחם בנתיב ט"ו והוזכרו בב"י ח"מ סי' קצ"ה יע"ש. איברא דהרשב"א ז"ל סבירא ליה דקנין לתת מהני כדמשמע בתשובה שהזכיר שם הרב בית יוסף וז"ל כתוב בתשובות ששאלוהו על מי שיצא עליו שטר שכתוב בו אתן לך כך וכך וכו' והשיב דכל שקנו מידו אעפ"י שלא אמר בלשון חיוב וכו' וכן בההיא תשובה דאלף ול"ג משמע דנטה לדברי הגאונים ואע"ג דבסימן ר"ו כתב הרב ב"י שם כתב הרשב"א שאלת מי שקנו מידו בעדים שימכור ביתו לחברו וחברו קנה לו בקנין וכו' משו' לשון זה שאמרת איני מכירו ואין זה ענין לקניינים אלו וקנין דברים בעלמא וכו' דמשמע משם דקנין למכור הוי קנין דברים איכא למימ' דשאני ליה להרשב"א בין מי שקנו מידו למכור להיכא דקנו מידו לתת דקנין לתת קאי על הממון ולא משמע ליה קנין דברים אבל למכור משמע דהוי קנין דברים. מ"מ למדנו דהוי פלוגתא דרבוותא וכיון שכן בשטר שכתוב בו קנו ממנו וכו' שאתן הוי פלוגתא דרבוותא אי מהני או לאו וכיון שכן היורשים הם המוחזקים ומצי למימר קים לי כמ"ד דלא מהני ועל המקבל מתנה להביא ראיה ואע"ג דכתוב בשטר מעכשיו מ"מ לא מהני דהא הרשב"א בההיא תשובה שהזכרתי כתוב דעובדא דההוא גברא דאמר לחבריה אי מזבננה וכו' התם בשקנה בההיא ארעא מהשתא והחזיק בה וכו' משמע דאע"ג דאמר מעכשיו בעינן שתהא הקרקע ביד הלוקח וא"כ כיון דכאן אין המתנה ביד המקבל מתנה ודאי דלא מהני אע"ג דאמר מעכשיו הא חדא ריעותא: שנית שכתוב שם שליש נדונייתי וכתובתי הן ממעות הן מכסף וזהב הן מנכסים מתנה גמורה וכבר נודע דהמעות אינם נקנות בקנין סודר דמטבע אינו נקנה בחליפין והוא הקנה המעות עם הדברים אחרים בקנין. ובזה באנו למחלוקת שכתב המרדכי בפרק מי שמת מעשה בא' שהקנה לחברו בקנין סודר קרקעות ומטלטלין ומעות בבת א' ונחלקו חכמי הדור בדבר י"א דדמי לקני את וחמור דפרק מי שמת וכי היכי דלא קני המעות לפי שאין מטבע נקנה בחליפין גם המטלטלין והקרקע לא קנה וי"א קנה הכל וכו' וכתב רבינו שמחה אע"ג דמעות לא קנה קרקע ומטלטלין קנה ע"כ. א"כ בנ"ד לסברא קמייתא שכתב המרדכי כיון דלא קנה המעות לא קנה הדברים האחרי' וכיון שכן מצו היורשים המוחזקים לומר קים לן כי ההיא סברא ולא קנה מקבל המתנה:

שלישית דהמטלטלים והמעות שנתן לה מי יאמר שהם מה שנמצאים בעת הזאת בעין כשבא לגבות המתנה דילמא אותם המטלטלים אזלי להו והני אחריני נינהו גם בזה באנו למחלוקת שכתב הטור בסי' קי"ב בח"מ וז"ל וכן הורו הגאונים בנותן נכסיו ולא נודעו לו הנכסים שהיו לו באותה שעה ופסקו שאם לא נודע שקנה נכסים אח"כ שהכל בחזקת מקבל המתנה וי"א וכו' וכן בנותן נכסיו מעכשיו ולאחר מיתה היורש ודאי מוחזק והמקבל מתנה ספק והרשב"א בתשובה הוזכרה בב"י סי' ר"נ כתב אמרו משמן של גאונים כי נותן סתם מטלטלים לאחר מיתה וכו' ואמרו שעל היורשים להביא ראיה דמסתמא כאן נמצאו וכאן היו והיא כסברא קמייתא שכתב הטור בסי' קי"ב. איברא דהרב ב"י כתב שם תשובה אחרת להרשב"א שנראה סותרת לזו שכתב שם שאלת ראובן שהוא חולה ומתיירא וכו' וכתב שם איני יודע לו דרך שיוכל לזכותם להם במתנת בריא מעכשיו ולאחר מיתה שמא מה שיש לו היום לא יהיה לו בשעת פטירה וכו' משמע דלית ליה כאן נמצאו וכאן היו מיהו הא לאו מילתא דלעולם על הסתם אית ליה להרשב"א ז"ל דנאמר כאן נמצאו וכאן היו אלא מ"ש שמא מה שיש לו היום כלומר שעא יבררו היורשים בראיה שאלו הנכסים הם אחרים ומה שנתן אינם בעין וכיון שהם מבררים בראיה אינו מועיל מה שנותן במתנה כיון דלא היו באותה שעה וא"כ נמצאו דברי הרשב"א כסברא קמייתא שכתב הטור מ"מ הוי פלוגתא דרבוותא וכיון שכן יוכלו היורשים המוחזקים לומר קים לן כמ"ד דעל המקבל מתנה להביא שאותם הנכסים אשר הם עתה היו בשעת המתנה: רביעית דהרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מהלכות זכיה ומתנה כשם שמוכר צריך לקיים הממכר כמו שביארנו כך הנותן כיצד הכותב לחברו קרקע מנכסי נתונה לך וכו' הואיל ולא סיים הדבר שנתן לו ואינו ידוע לא קנה כלום וכו' והיא סברת רבו ן' מיגאש ז"ל כמו שכתב ה"ה וכיון שכן בנ"ד שאמרה שליש מהמטלטלים שלה ולא סיים מה המטלטלים שנתן לו הוי כקרקע מנכסי נתונה דלא מהני לדעת הרמב"ם ורבו ן' מיגאש ז"ל ומצי היורשים המוחזקים לומר קים לן כוותייהו וכי תימא הרי נתפשט בהא המנהג דלא כהרמב"ם ורבו ז"ל דאנן כתבינן בשטרות אגב ד' אמות קרקע סתם ולדברי הרמב"ם ורבו ז"ל בעינן שיסיים הקרקע וכמו שכתב שם ה"ה וכן הריב"ש בסי' שמ"ה י"ל דמ"מ אין זה הכרח לשנאמר דהיכא שנתן דבר שאינו מסויים והוא בידו שעדיין לא נתנו כנ"ד דמפקינן מיניה דאין המנהג בזה אלא שנהנו לקנות באגב ד' אמות קרקע סתם אע"פ דמן הדין אינו מועיל מטעם מנהג סוחרים דלא גרע מסיתומתא דקניא וכמו שכתב שם הריב"ש ז"ל לתת טעם למקום שדנין מפי הרמב"ם ז"ל מכח הסכמתם דקני מטעם מנהג סוחרים יע"ש:

א"כ למדנו מכל אלו ד' צדדים דמתנה זו בטלה אלא דיש ללמד זכות עליה מהאי דכתב הרב הגדול מורי ורבי ז"ל בפסקיו ח"ב סי' פ"א כתב גבי שטר שעשוי בענין דאית ביה אסמכתא כתב שם וז"ל עוד טעם ג' וגדול הוא שהרי כתוב בתחלת השטר הוו עלי עדים וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וכו' וכתב הריטב"א ז"ל בתשובה הביאה ב"י בח"מ סי' ע"א ח"ל דבר התלוי בתנאי כל שלא פירש אינו מחויב וכו' עד וכן כתב רב האי ז"ל בתשו' האי מאן דמקבל עליה למכתב שטרא בכל לישנא דזכותא אע"ג דלא ידע ספרא לאחזוקי כראוי דכיון דכתיב ביה אחריות וכו' ומזה למד שם הרב מורי ז"ל בנדון דידיה דאיכא אסמכתא דכיון דהיה יכול לסלקה על דרך שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ז מהלכות מכירה אף ע"פ שהסופר לא עשה הדבר כדין לא מפני כן אבד זכותו שהרי כתוב שם כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וכו'. ובנ"ד נמי השני צדדים הראשונים היה יכול הסופר לתקן אותם דלמחלוקת הראשון היה יכול לכתוב בלשון חיוב שמחייבת עצמה ליתן והצד השני היה יכול לעשות קנין לחודיה למטלטלים ולנכסים ולמעות קנין אגב קרקע אך אמנה צדדים האחרונים לא היה יכול הסופר לתקן ועוד אנו יכולים לבטלה מטעם אסמכתא דאמרה שאם ישבע לי גיסי וכו' וכל דאי לא קני ואין צורך שכבר הארכנו בביטול המתנה באופן שהיא בטלה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי:

הצעיר וקטון אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה