אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קעט

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קעט

שאלה קעח

תשובה בפרק חזקת אמרינן דבזביני בעינן תרתי מסירת מודעא ואונס ר"ל אם מסר מודעא בפני עדים והעדים הכירו באונסו אין מכירתו מכירה ובמתנה ובגיטא בחדא סגי או מסירת מודעא אעפ"י שלא יהיה שם אונס או עדים שהכירו באונסו אעפ"י שלא מסר מודעא בחד מהני המתנה בטלה. ובפשרה נראה לכאורה דאיכא פלוגתא דרבוותא אי בעינן בה תרתי כמכר או בחדא סגי דהרמב"ם ז"ל בפרק עשירי מהלכות מכירה כתב שהיא כמכר ומדברי הרא"ש בתשובה משמע לכאורה דהיא כמתנה והרב מהר"י ן' לב ז"ל בסי' כ"ח כתב על זה ואני יחיד ועני הארכתי והוכחתי בפסק אחר דהרא"ש והרמב"ם ז"ל שוים ואין בהם מחלוקת דסבירא להו דפשרה הוי כמכר. ובנדון דידן דנראה דהוי כפשרה אע"ג דאיכא בה תרווייהו מסירת המודעא ואונס שעדים הכירו באונס מ"מ אי הוי פשרה כמכר נפקא מינה טובא דאם כתוב במחילה לשונות המבטלים המודעות לפי דעת הפוסקים כגון להרשב"א ז"ל פסול עדים ולהרמב"ם ז"ל בטול כולל שיאמר כל הדברים הגורמים לבטל מחילה זו וכמו שכתב בהלכות גרושין וכן להרמ"ה ז"ל שהעיד על עצמו שלא מסר מודעא וכמו שכתב הטור בח"מ סי' ר"ה א"כ נסתלקה המודעא לפי זה דכיון דיש פוסקים סוברים דאותם הבטולים מהני יכול אבי הנפטרת לומר קים לי כוותייהו והמחילה קיימת דכיון דאיכא תרי פוסקים דמסייעי ליה יכול לומר קים לי כוותייהו כיון דהוא מוחזק וכיון דנסתלק' המודעא לא נשאר כאן אלא העדים המעידים על האונס וכיון דהויא כמכר לא מהני דאונס בלא מודעא לא מהני דבעינן תרתי כדכתיבנא אבל אי דיינינן לה כמתנה אעפ"י שנסתלקה המודעא מ"מ הרי יש כאן עדים שהכירו באונס ובאונס לבד סגי וכן כתב הטור בח"מ סימן ר"ה בשם הרא"ש ובמתנה היכא דידעינן באונסיה אפילו אם בטל לא מהניא בטול דכיון דאנוס הוא אפילו לא מסר מודעא לא הוי מתנה ע"כ. וכבר הוכחתי לעיל דלכ"ע פשרה כמכר וא"כ ודאי דבנ"ד אם יש בטול מודעות במחילה שתועיל לפי דעת קצת מהפוסקים ז"ל ודאי דהמודעא בטלה והמחילה קיימת אבל אם אין בה בטול מועיל לפי דעת קצת מהפוסקים ודאי דהמודעא קיימת דיש כאן מסירת מודעא ואונס וכי תימא מה אונס הוא זה הרי היא מחוייבת לקיים מצות אביה וכיון שאביה אומר לה שתמחול היא חייבת לעשות כן מן הדין וא"כ כשתמחול מה שהדין מחייבה היא עושה יש לומר דבפרקא קמא דקדושין איפליגו גבי כבוד אי הוי משל אב או משל בן ופסקו הפוסקים ז"ל דהוי משל אב ולפי זה ברייתא דרבי אליעזר דאמרה עד היכן כבוד אב ואם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו איירי בארנקי של אב ולא משל בן והרמב"ם ז"ל שכתב בהלכות ממרים פרק ששי עד היכן כבוד אב ואם אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם ולא יצער בפניהם וכו' דמשמע דאיירי בארנקי של בן שכן כתב שנטלו אביו ואמו ארנקי שלו וזרקו לים הכל תמהו עליו איך כתב כן הרב ב"י ז"ל והרב מהר"י קולין ז"ל בסי' קס"ז דהוא הפך סוגית הגמרא בפרקא קמא דקדושין והרב ב"י תירץ תירוצים והרב מהר"י קולין וז"ל דאף ע"ג דאין הבן רשאי להכלי' אביו ולצערו בשביל ממונו מ"מ אין חייב הוא להפסיד ממונו בשביל כבוד אביו וכן צריך לומר וכו' ועדיין לא נתקררה דעתי דעל כל התירוצים יש להקשות א"כ מאי פריך בגמרא למ"ד משל אב כלו' דלדידיה דאיירי בארנקי של אב מאי נפקא ליה מינה הא אפילו לדידיה מצינן לאוקומי בארנקי של בן. ויש לחלק בין כבוד לצער ובכל התירוצים שתירצו הרב מהרי"ק והרב ב"י וכבר הרגיש בזה הרב ב"י ודחק בזה הרבה. לכך נראה לי לתרץ דהרמב"ם ז"ל סבירא ליה כדעת הרמ"ה ז"ל שכתב הטור ביורה דעה הלכות כבוד אב ואם סי' ר"מ דהא דבארנקי של בן מצי לאכלימי היינו דוקא מקמיה דשדייה לים דאפשר דממנע ולא שדי ליה אבל בתר דשדייה אסור לאכלימיה דמאי דהוה הוה ע"כ. ואיכא למידק א"כ מאי פריך תלמודא בפ"ק דקדושין למ"ד משל אב מברייתא דארנקי לימא דברייתא איירי בשל בן ומ"מ קאמרה דלא יכלימו משום דכבר זרקה וכיון דכבר זרק' אין כאן חסרון כיס דמאי דהוה הוה אבל לעולם הכבוד הוי משל אב דאיכא ביה חסרון כיס וצריך לומר לדעת הרמ"ה ז"ל דלשון הברייתא דאמרה כדי שימול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו משמע דברייתא איירי קודם זריקה שכשרוצה לזורקו לא יכלימו אע"ג דאית ביה חסרון כיס דאל"כ היה לו לומר שאם נטל כיסו וזרקו לים לא יכלימו מדקאמר שיטול משמע דאיירי קודם זריקה ולכך פריך תלמודא שפיר דלמ"ד משל אב ע"כ האי ארנקי משל אב דאי משל בן כיון דברייתא איירי קודם זריקה אמאי לא יכלימנו הא אית ביה חסרון כיס דאם יכלימו לא יזרקנו זה נראה דעת הרמ"ה ז"ל והוא דעת הרמב"ם ז"ל ובאו דבריו על נכון דהוא שנה הלשון וכתב שאם נטלו והשליכו לים לא יכלימו וכו' כלומר אחר שהשליכם לא יכלים אותם דמידי דלית ביה חסרון כיס הוא דמאי דהוה הוה ולכך לא כתב בלשון התלמוד שיטול ויזרוק אלא לשון בדבר והוא נאות בעיני לדעת הרמב"ם ז"ל. ואכתי קשה לדברי הרי"ף שכתב לשון הברייתא ואמר כדי שיטול ארנקי שלו וישליכנו לים דכיון דהוא פסק משל אב למה כתב שלו דמשמע דקאי אבן. ואולי י"ל דקאי אאב וה"ק שיטול האב ארנקי של עצמו ויזרקנו לים לאפוקי של בן ואע"ג דבעובדא דרבי טרפון כתב כלום זרקה ארנקי שלך לים היינו משום דסבר נמי כדעת הרמ"ה דאחר שזרק אין להכלימו דלית ביה חסרון כיס וההיא דר' טרפון אחר שזרקה איירי כדאמר כלום זרקה וכו':

מ"מ לכל התירוצים שתירצו הרב מהר"י קולין ומהר"י קארו ז"ל ומה שתירצתי אני יחיד ועני אין מחוייב הבן לחסר ממונו בעבור רצון אביו וכן כתב שם הרב מהר"י קולין בההיא תשובה דכ"ע מודו דאין מחוייב הבן לשמוע לאביו להפסיד ממונו. א"כ למדנו בנ"ד דאין הבת מחוייבת להפסיד ממונה ולמחול אותו בשביל כבוד אביה ואם אביה הכה ופצעה על כך ודאי דאנוסה היא דאנסה שלא כדין וכיון שמסרה מודעא והעדים הכירו כן הרי יש כאן מסירת מודעא ואונס כי מה היתה יכולה לעשות אם אביה מכה אותה ומצערה וגדול כבוד אביה שלא היתה יכולה להתרי' כנגדו ואונס גמור הוא והמודעא קיימת: הכלל העולה דבנ"ד דנראה לכאורה דהוי פשרה אם יש במחילה בטול מודעות שיועילו לפי דעת קצת מהפוסקים ז"ל סגי דמצי הנמחל לומר קים לי כוותייהו ונסתלקה המודעא אבל אם אין במחילה בטולים המועילים המודעא קיימת ואם בנדון הזה היה החיוב ברור שהיה חייב אבי הנפטרת לבת הנפטרת בלי שום פקפוק והבת הוצרכה למחול מחמת אונס שאנסה אביה הרי נדון דידן כמתנה ממש וכמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה הוזכרה בבית יוסף ז"ל ח"מ סימן י"ב על שמעון שחייב לראובן מנה ונתן לו חמשים ועשה לו מחילה דהרי זה כמי שאנסוהו ליתן וז"ל שאף על פי שקבל קצת המעות לא אמרו בכי האי אגב אונסא וזוזי גמר ומקנה וכו' הגע עצמך הרי שגזל שדה מחברו ואנסהו למכור מחציתו ובמחיר שיחזיר לו מחצית האחר הנאמר בזה אגב אונסא וחצי שדהו שהוא מחזיר לו גמר ומקנה והא נמי דכוותא עד כאן. גם בנדון דידן אני אומר אם החיוב היה ברור ומחלה השאר בשביל אביה הרי זה כמחילה ומתנה ואף על גב דליהוי המודעא בטלה מכל מקום כיון שיש עדים על האונס המחילה בטלה כדכתיבנא ועל הדיינים אשר שם לברר אם החיוב היה ברור והוי כמתנה או לא היה ברור כ"כ והוי כפשרה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה