אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קנ

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קנ

שאלה קמט

שאלה מעשה שהיה כך היה שבא בפנינו עדים ח"מ ה"ר אהרן פינטו וה"ר יוסף קארו יצ"ו על ענין הבתים שירש ה"ר אהרן הנז' מאחיו נ"ע ונתפשר עם ה"ר יוסף הנזכר שיתן ה"ר יוסף לה"ר אהרן כ"ב אלפים לבנים שישתמש מהם ה"ר אהרן וה"ר יוסף הנז' ישתמש מב' בתים עליות עם קוזינה א' עליה ועוד קוזינה א' תחתונה ובשומענו התנאים הנז' אמרנו שאינם יכולים לעשות הענין שהוא רבית קצוצה ממש וכששמעו הדבר נתפשרו באופן אחר שעשו מכירה גמורה כדין וכהלכה בבתים הנז' ואח"כ נתחייב ה"ר יוסף הנזכר שבסוף ג' שנים רצופים כל זמן שה"ר אהרן ידרוש מה"ר יוסף הנז' שימכור הבתים הח' שיתחייב למוכרם תיכף בלי ערעור ופקפוק ותיכף הוציא ה"ר יוסף הנז' ונתן בידינו סך מאה וחמשי' גרושושי' ובאותם המעות לקחנו וקנינו החלק מאחיו של ה"ר אהרן הנז' שהוא ה"ר דוד פינטו כדי שיגמור ה"ר אהרן הנז' תנאו עם ה"ר יוסף הנז' והוא שעבר בפנינו ולראיה כידו חתמנו פה אישקופיי"א ביום פלוני וקיים פלוני עד. ועתה שאל השואל אם יש ביד המוכר כח להעביר הבתים מיד הקונה הנזכר ומה גם עתה שהוא יושב בבתים מקדמת דנא בתורת שכירות ועדיין הוא בתוך הבתים יורנו מורנו מורה צדק מה יהיה משפט הבתים ומה' יהיה משכורתו שלמה:

תשובה ידוע הוא דיש ד' קנינים לקרקע כסף ושטר וחזקה וקנין ובאתרא דכתבי שטרא כי הני מקומות דידן כסף לא מהני בלא שטר וכן שטר לחוד לא מהני בשום מקום במכירה עד שיתן את הדמים כדאמרי' בפ"ק דקדושין וחזקה לחודא דאתר' דכתבי שטרא דעת הרמב"ן הוא דלא מהניא כדכתב הר"ן בשמו בפ"ק דקדושין והרב הגדול מורי ורבי ז"ל בפסקיו הא' סי' רנ"ח כתב דדעת הרמב"ן נגד רוב הפוסקי' קמאי ובתראי אלא שמ"מ מצאנו להרמב"ן חבר הריטב"א בחדושיו בפ"ק דקדושין שסובר כן: וחזקה לחודא בלא דמים אי מהניא הא נמי הויא פלוגתא דרבוותא וכדכתב הרב המגיד בפרק ראשון מהלכות מכירה ודע שהמפרשים ז"ל נחלקו וכו' עד אומרו הא החזיק בכלם ומוכר לא עייל ונפיק אזוזי קנה אף עפ"י שלא נתן דמים וכן נראה דעת הר"ן ז"ל בס"ק דקדושין שכתב וכ"ת וליטעמיך דילמא עייל ונפיק אזוזי וכו' דאפי' בחזקה נמי לא קנה וכו' משמע דחזקה מהניא בלא דמים היכא דלא עייל ונפיק אזוזי ואף עפ"י שמדברי הרב מהר"י ן' לב ז"ל בפסקיו ח"א שאלה פ' לא משמע כן כבר תמה עליו הרב הכהן הגדול נר"ו בפסקיו שאלה ע"ג וכתב כמו שכתבתי: וקנין אי מהני במכירה בלא דמים בהא כתב הר"ן בפ"ק דקדושין דהוי פלוגתא דרבוותא יע"ש ובאתרא דכתבי שטרא אי מהני קנין לחוד בהא כתב הרב מורי ורבי ז"ל בפסק הנזכר דמהני משום דשטר וקנין הכל דבר אחד דסתם קנין לכתיבה עומד גם הרב הכהן נר"ו כתב כן בפסק הנזכר:

ואחרי כותבי כל אלה הדברים נפשטה שאלתנו דאם המכירה שמכר ר' אהרן לר' יוסף היתה בשטר ונתינת דמים ודוקא כל הדמים כמו שכתב הר"ן בשם איכא מאן דאמר אליבא דכולי עלמא מהני וכן אם היה שם ונתינת דמים ודאי דמהני אליבא דכ"ע כדכתיבנא אבל אם לא היה שם אלא כסף בלא שטר כיון דמקומות דידן אתרא דכתבי שטרא הן לא מהני:

וכן מטעם חזקה לחודא דהיה ר' יוסף בבתים בתורת שכירות וכיון דמכרם לו הרי הלך והחזיק עתה מחדש ותעלה לו חזקתו גם זה אינו מועיל דכבר כתבתי דהוי פלוגתא דרבוותא אי חזקה לחודא מהני וכיון שכן מוקמינן ארעא בחזקת מריה קמא אבל מ"מ אם נתן דמים מהני ליה לרבי יוסף הך חזקה דהחזיק בבתים אי אמר לו לך חזק וקנה או שהחזיק בפניו אפילו לא אמר לו לך חזק וקנה ואע"ג דהריטב"א ז"ל בחדושי קדושין כתב דחזקה וכסף לא מהני באתרא דכתבי בשטרא מכל מקום דעת יחיד הוא דהרב המגיד בפרק א' מהלכות מכירה כתב דבאתרא דכתבי שטרא ונתן דמים החזקה עולה לו במקום שטר ומהניא וכן כתבו התוספות בפרקא קמא דקדושין בדבור בד"א שנתן לו דמי כלם בתירוצא קמא וכן דעת הרב מורי ז"ל בפסקיו הראשונים סי' רנ"ח וא"כ אי איכא דמים מועיל החזקה על האופן הנז' כדכתיבנא. וא"כ נתבאר מכירת רבי אהרן לר' יוסף על הדרכים שתהיה קיימת ומינה מה שנראה מדברי השאלה שחזרו ולקחו חלקו של ר' דוד פינטו לר' יוסף מפני שר' אהרן לא היה לו אלא חלק א' ומכירתו לא היתה מועלת אלא לחלקו לבד ולכך חזרו ולקחו חלקו של ר' דוד בעד רבי יוסף הנזכר כדי שיהיה המכר קיים אם קנו מיד ר' דוד ונתנו לו הדמים ודאי דמכירתו קיימת ג"כ לחלקו אם היה שם חזקה ונתינת דמים או על הדרכים שנתבארו למעלה ודאי דמכירתו לחלקו ג"כ קיימת כמו שמכירת רבי אהרן לחלקו היא קיימת על פי הדרכים הנז' ודא ודא אחת היא: ואף אם לא היו שם הדרכים הנזכר המועילים להיות המכירה קיימת מ"מ יש לומר דאם ירצה רבי יוסף הדר בתוך הבתים בתורת שכירות ליקח הבתים הוא קודם לאחר וראוי ליתנם לו בערך אשר יתנו אחרים דשייך ביה דינא דבר מצרא דהרב ב"י ז"ל בח"מ בסוף סי' קע"ה כתב דכל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא אי הוי מצרן או לא אחר שמכר המוכר אין להוציא מיד הלוקח אבל קודם שמכר אומרים למוכר שימכור למצרן כיון דאין הלוקח מוחזק טפי שייך מצרן בההיא ארעא מהלוקח וכיון שכן הרי כתב הוא שם דאיכא פלוגתא דרבוותא אם השוכר קודם בקנית הבית לאחר ואע"ג דפסק שם וכתב הילכך במקום דכל הנך רבוותא סברי דאין המלוה יכול לעכב מלמכרה לאחר ה"ה לשוכר שאינו יכול לעכב ע"כ האי עיכובא הוי דוקא אחר שלקח הלוקח אבל קודם שלקח ודאי דיכול לעכב שהוא קודם מפני שהוא מצרן טפי וכמו שכתב בסוף הסימן דאם לא תאמר כן נמצא דבריו סותרים זה את זה:

איברא דעדיין קשה לי טובא שכתב שם מעשה בא לידי בבית וחנות תחתיו וכו' וכתב שם בסוף התשובה ואפי' קנאו שוכר הבית יוציא שוכר החנות מידו מטעם מצרן וכן אם שוכר החנות קנה הבית שוכר הבית מסלקו מטעם מצרן משמע דאפי' קנה הלוקח השוכר מסלקו מטעם מצרן והוא הפך מה שכתב למעלה דאחר שקנה הלוקח אין השוכר יכול לסלקו מטעם מצרן וכמו שכתבתי לשונו וכן בסוף הסי' כתב שאחר שקנה הלוקח נקרא הלוקח מוחזק וכדכתיבנא לעיל. ואולי יש לומר ליישב דעת הרב דההיא עובדא דבית וחנות היה הא' בתוך הבית והאחר בתוך החנות וכיון שכן נקרא בעל הבית מוחזק בביתו ובעל החנות בחנותו אע"ג דבקרקע לא שייך תפיסה היינו לגבי מאריה קמא דארעא בחזקתו היה ולא שייך גביה תפיסה אבל לגבי לוקח דלא הוי מאריה קמא מקרי שוכר מוחזק כיון שהוא בתוך הבית ואפילו אחר שקנאו הלוקח יוציא מידו השוכר ובעובדא שכתב גבי מי שהשכיר ביתו ואחר כך מכרו לאחר והשוכר רוצה לקנות הבית איירי שאין השוכר בתוך הבית ובהא הוא דכתב בסוף הסימן דאינו מוחזק אחר שלקח הלוקח משום דאינו בתוך הבית ואף על פי שאלו הדברים היו צריכים ביאור ולא היה לו לרב בית יוסף לסתום דבריו כל כך מכל מקום מוכרח אני לפרש כן ליישב דבריו שלא יסתרו זה לזה ובין כך ובין כך למדנו דכל זמן שלא מכר המוכר השוכר שהוא בתוך הבית קודם לכל אדם וראוי שיתנו לו הבתים מדין מצרן ואם קנה על פי הדרכים הנזכרים למעלה זכה במקחו הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי:

הצעיר וקטון חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה